נחשף בכלכליסטהמוסדיים שמחזיקים באינרום בונים על כך שבני ברון יהיה האחים אמיר שלה
נחשף בכלכליסט
המוסדיים שמחזיקים באינרום בונים על כך שבני ברון יהיה האחים אמיר שלה
מאז הפיכתה לחברה ללא גרעין שליטה נכנסה מניית חברת תעשיות הבנייה לתרדמה ממושכת, והמוסדיים שהשקיעו בה רובם לא רוו נחת. ברון מצדו, שרכש מהם את השליטה, בונה על התפוצצות של שוק הדיור והשיפוצים אחרי ההאטה והמחסור בעובדים שגרמה המלחמה, ושואף להפוך את אינרום לחברה רזה יותר ניהולית
בני ברון הצליח להפתיע את שוק ההון המקומי כשביום חמישי סיכם מול הגופים המוסדיים על רכישת השליטה באינרום, שנחשפה בכלכליסט. לפי העסקה שרקם ברון, הוא ירכוש מידי המוסדיים 21% ממניות אינרום במחיר של 12.1 שקל למניה ובתמורה כוללת של 370 מיליון שקל, המשקפת לחברה שווי שוק 1.76 מיליארד שקל - פרמיה קלה של 5% על המחיר של המניה בשוק.
את המניות רוכש ברון בעיקר מאלטשולר שחם גמל ופנסיה, שמחזיקה כיום ב־17.8% ותמכור לו 9% מהמניות. מחזיקים בולטים נוספים בחברה הם קיבוץ ניר עוז (9.9%), מור גמל ופנסיה (8.4%), כלל ביטוח (8.2%), מגדל ביטוח (6.7%), הפניקס גמל ופנסיה (6.1%), הראל ביטוח (6%) וקרן הגידור אלפא (5%).
ברון רקם את העסקה באמצעות דיסקונט קפיטל חיתום, שבראשה עומד צחי סולטן, והיא נעשתה ללא ידיעתה של הנהלת החברה, שבראשה עומד המנכ"ל נעם שצ'לקה. אינרום עוסקת בייצור, מכירה ושיווק של מגוון מוצרים ופתרונות לשווקי הבנייה והשיפוצים, והיא מחזיקה בכמה חברות בנות - איטונג, כרמית מיסטר פיקס, נירלט ו־SP מוצרי אינסטלציה.
אינרום הפכה לחברה ללא גרעין שליטה בינואר 2019, כשקרן ההשקעות פימי, שבראשה עומד ישי דוידי, מכרה את ההחזקות שלה בחברה לכמה גופים מוסדיים. פימי הנפיקה את אינרום ב־2014, עשר שנים לאחר שרכשה את החברה תמורת 130 מיליון שקל. בסה"כ, בשקלול מכירת המניות והדיבידנדים שחילקה אינרום לאורך השנים, היא הניבה לפימי 1.3 מיליארד שקל - פי 10 מההשקעה הראשונית בחברה.
המוסדיים שרכשו את המניות מידי פימי, ברובם לא רוו נחת מההשקעה, שכן המניה של אינרום בעיקר דשדשה מאז. כך, בחמש השנים האחרונות המניה נותרה סטטית עם עלייה זניחה של 0.7%, בעוד מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, ניתר ב־35%. בשלוש השנים האחרונות, מניית אינרום ירדה ב־25.6%, בעוד המדד ירד ב־4%, ואילו מתחילת השנה הנוכחית הן החברה והן המדד הניבו תשואה דומה של כ־9%. הדבר הוביל את המוסדיים לרצון לראות בעל בית חדש באינרום, עם "עור במשחק", שיוכל להציף להם ערך, כשלנגד עיניהם עומדת העסקה המוצלחת מבחינתם שביצעו מול האחים אמיר בשופרסל, כשמכרו להם את השליטה, ומאז ראו את מניית החברה נוסקת.
פעילות המלט בפתיחה
ברון, בן 64, הוא הבעלים של קבוצת ברון, שמחזיקה בשורה ארוכה של חברות בתחומי התעשייה, הנדל"ן והמלונאות. בין היתר בבעלותו מלון לאונרדו באשקלון, שפתאל משכירה ומנהלת. ברון נולד וגדל במושב ברכיה ליד אשקלון. בעשור הקודם ייבא מלט מטורקיה ונחשב ליבואן המלט הגדול בארץ, עם נתח שוק של 15%, כשבאותה העת המתחרה נשר חלשה על יותר מ־80% מהשוק. פעילות יבוא המלט היא הפעילות שבאמצעותה יצר את הונו. מאז שהיה יבואן המלט הגדול בישראל, נכנסו לשוק יבואנים נוספים וחלקו הצטמצם. בעבר ברון הועסק, יחד עם אימו, בקטיף תפוזים בחברת המטעים מהדרין, ובהמשך הוא העניק לה שירותי עיבוד פרדסים והובלה של פירות הדר. כיום ברון מחזיק ב־25% ממניות מהדרין, שנמצאת כיום בשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה. את הפוזיציה הזו החל לבנות ב־2020 ולאורך השנים שחלפו מאז הפגין עמדה לעומתית לבעלי השליטה השונים בחברה.
ברון הוא אמנם איש אמיד, אך רכישת השליטה באינרום מציבה אותו בפיזיציה חדשה שאליה הוא לא מורגל - בעל שליטה בחברה ציבורית גדולה. אז מה מחפש ברון בחברה כמו אינרום? התשובה הבסיסית היא כמובן רווחים, בדמות עלייה במניה ושיפור בתוצאות הכספיות שיוכל להיתרגם לחלוקת דיבידנדים.
לפי גורמים שמכירים את העסקה, ברון סבור שאינרום נמצאת לפני מחזור עסקים חיובי, משום שמדובר בחברה שמקבלת רוח גבית מהנעשה בענף הבנייה. כיום הענף עומד בפני קשיים בשל המחסור בפועלים, שנגרם כתוצאה מהמלחמה, וכן בשל הריבית הגבוהה שמכבידה על יזמים, קבלנים ואנשים פרטיים שמבקשים לשפץ את הבית, אך ברון סבור כי בסופו של דבר הבעיות המבניות של השוק המקומי הם בגדר ברכה לאינרום. ישראל היא מדינה שלה ריבוי טבעי גבוה, והשוק הפרטי, לצד המדינה, משקיעים מאמצים רבים בהגדלה של התחלות בנייה. כמו כן, עליית מחירי הדיור דוחפת אנשים רבים לשפץ את הבית במקום לרכוש דירה שתכניס אותם לקטגוריה של משפרי דיור. כל אלו בסופו של דבר עתידים להיטיב עם אינרום, להשקפת ברון.
להתאושש מהטבח בניר עוז
כך, אמנם את המחצית הראשונה של השנה הנוכחית חתמה החברה עם ירידה של 27.5% בהכנסות, ל־445.6 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי צנח ב־31% ועמד על 21 מיליון שקל, אך מבט לשיא מגפת הקורונה, שבה אנשים שיפצו את הבתים ללא הרף, עשוי ללמד על הפוטנציאל העתידי. אם ברבעון הראשון והשני של 2020 ההכנסות של החברה עמדו על 208 מיליון שקל, בכל אחד מהרבעונים, הרי שברבעונים המקבילים בשנה שלאחר מכן, ההכנסות זינקו ל־245 מיליון שקל ול־252 מיליון שקל בהתאמה - מעט מתחת להכנסות ברבעון השני של השנה הנוכחית (258 מיליון שקל), שבעצמו דווקא הציג ירידה של 14%.
כלומר, כפי שרואה זאת ברון, הפוטנציאל קיים, אך דרוש ניהול קפדני יותר, בעיקר בגזרת ההוצאות וההתמקחות מול ספקים שונים. לשם המחשה, במחצית הראשונה של השנה, הוצאות השיווק והמכירה של אינרום עמדו על 20% מההכנסות. הדבר בא לידי ביטוי בשיעור הרווח הנקי של החברה מתוך ההכנסות. אם ב־2019 הוא עמד על 12.2%, הרי ששנה לאחר מכן הוא ירד ל־11.1%, בשנת 2021 הוא כבר עמד על 9.7%, ובשנה שלאחר מכן נרשמה עלייה ל־10.8%. ב־2023 נרשם שיעור רווח נקי חריג של 17.3%, אך הדבר התרחש הודות לפיצוי של 200 מיליון שקל שקיבלה החברה מהמדינה בשל הפגיעה שספג מפעל הצבעים נירלט שבקיבוץ ניר עוז במתקפת 7 באוקטובר. בשיחותיו עם המוסדיים הבהיר ברון שבכוונתו להפוך את אינרום לחברה רזה יותר ניהולית וממוקדת בתחומי הליבה שלה.
לאחר המתקפה, אינרום גייסה הון מהציבור בהיקף של 225 מיליון שקל, לפי מחיר של 10.9 שקל למניה. המוסדי הבולט שהשתתף בהנפקה היה מור בית השקעות, שרכש מניות ביותר מ־100 מיליון שקל, כך שמור הוא הגוף המוסדי שאינו מתאכזב מהעסקה מול ברון. הכסף שגייסה אינרום משמש אותה להקמת מפעל חדש בניר עוז, שהקמתו תארך כשלוש שנים, לפי ההערכות.
