מנכ"ל טאואר: "לא נקים מפעל שבבים חדש בישראל - היא יצאה מהתחרות"
מנכ"ל טאואר: "לא נקים מפעל שבבים חדש בישראל - היא יצאה מהתחרות"
טאואר סוגרת אחד משני מפעליה במגדל העמק, אך עובדיו לא יפוטרו. במקביל היא בוחנת הקמת מפעל ענק בהודו שמענק השקעה בה יכול להגיע ל־75%. כושר ייצור נוסף מוקם בארה"ב שנותנת מענק של 35%, ומענק ההשקעות בישראל, לפי טאואר, עומד על 9%
השנים 2023 ו־2022 היו שנתיים מבוזבזות של טאואר, אבל אם שואלים את ראסל אלוונגר, המנכ"ל הוותיק והדומיננטי של יצרנית השבבים הישראלית, זה רק לכאורה. לפני שנתיים בדיוק, בפברואר 2022, הכריזה אינטל כי תרכוש את טאואר ב־5.5 מיליארד דולר כדי לבסס על החברה הישראלית הוותיקה את חטיבת ייצור השבבים החדשה שלה.
אלא שהעסקה לא מצאה חן בעיניי הרגולטור הסיני שראה בה איום למפעלי ייצור השבבים המקומיים ופסל אותה, מה שהביא לביטולה באוגוסט האחרון. טאואר אמנם קיבלה פיצוי של 313 מיליון דולר מאינטל, אך קל לראות כי לאורך תקופת הביניים היא דשדשה ולא צמחה. לאורך השנתיים האלה, אלוונגר שמכהן בתפקידו כבר 18 שנים, שמר על שתיקה, אותה שבר לראשונה אתמול עם פרסום הדו"חות הכספיים ל־2023.
"אני קורא לתהליך עם אינטל נצחון שהוצאנו מצנצנת של כשלונות", אומר אלוונגר בבדיחות דעת, אך מיד מתרגם את האירוע לפסים עסקיים: "הכמעט מכירה לאינטל נתנה לנו הרבה ושימשה כזרז לחברה וזה נהדר. מעולם לא הייתי נרגש יותר מהעתיד של טאואר, ממה שאני עכשיו, ולמרות הערכות לכך שאפרוש לאחר השלמת המכירה לאינטל, אני 100% מחוייב להישאר ויש הרבה עבודה.
לטאואר תמיד היתה טכנולוגיה מצויינת, אך לא כושר ייצור מצויין. באמצעות אינטל וההתבססות על כושר הייצור שלה, הגענו ללקוחות שאחרת לא היינו מגיעים אליהם. אינטל אומנם לא היתה מעורבת בניהול טאואר בתקופה שלפני ביטול העסקה, כי אסור לה לעשות כך לפי החוק, אך אנחנו כן קיבלנו הזדמנות לעבוד עם הלקוחות הפוטנציאליים וגם הגדלנו את כושר הייצור כדי לעמוד בביקושים שיהיו. אם לא היינו יוצאים למסע הזה, לא היינו נחשפים להזדמנויות הגדולות", מסביר אלוונגר.
טאואר אכן הרחיבה את כושר הייצור שלה, באמצעות מעין "עסקת פיצוי" שקיבלה מאינטל לאחר ביטול הרכישה. החברה הישראלית קיבלה אפשרות להרחיב ולייצר שבבים במפעל של אינטל באלבוקרקי שבארה"ב תוך התבססות גם על תשתית התמריצים האמריקאית במסגרת ה־CHIPS ACT, תוכנית לעידוד הקמת מפעלי שבבים בארה"ב שמתחרה בתוכנית המקבילה באירופה.
ככל שסין וארה"ב מחריפות את מלחמת הסחר ביניהן, וביתר שאת מאז העמדה הסינית לצד הציר האיראני־ רוסי מאז פרוץ המלחמה בישראל, הופכת פריסת מפעלי שבבים מחוץ לסין לבעלת חשיבות עליונה. הדבר נכון גם לגבי טאיוון שמצויה תחת איום של סיפוח סיני בחסות חוסר היציבות הגיאופוליטי בעולם.
אלא שבעוד שהעולם נלחם על מפעלי השבבים, מסתבר שישראל דווקא לא במשחק. למשמע השאלה האם טאואר מתכננת הקמת מפעל חדש בישראל, אלוונגר כמעט צוחק: "אין סובסדיה בישראל שתהפוך הקמת מפעל כאן למשתלם", הוא אומר, "ארה"ב נותנת מענק של 35% מעלות ההקמה, הודו נותנת מענק של 75% ואילו ישראל נותנת היום מענק של 9% בלבד וזאת לעומת 34% שקיבלנו בעבר".
טאואר לא רק שלא מקימה מפעל חדש בישראל כדי להחיש את כושר הייצור לו היא זקוקה, אלא היא הודיעה אתמול על סגירת פאב1, מפעל השבבים הראשון של טאואר במגדל העמק. לדברי אלוונגר, מדובר במפעל בן 40 שהתיישן וכך גם המוצרים שמיוצרים בו.
"אין טעם להשאיר מפעל בחיים, אם יהיה בו תזרים שלילי והחלטנו לסגור אותו לפני שהוא יתחיל להשפיע לרעה על המספרים. אף עובד בטאואר לא יפוטר בעקבות הסגירה, העובדים יקבלו הצעה לעבור לפאב2 שיורחב השנה או לעבור לאחד המפעלים שלנו בחו"ל", אומר אלוונגר ומחדד: "אנחנו לא פיטרנו עובדים לא בתקופת הקורונה ולא בשנה שעברה שהיתה קשה עבור כל תעשיית ההייטק וזאת כי אני לא מאמין בפיטורים שנועדו לעמוד ביעדים פיננסיים. אם אתה מטפל טוב בעובדים, הלקוחות גם יהיו מרוצים ואז גם בעלי המניות ישגשגו", הוא מסביר את תפיסתו. טאואר מעסיקה כ־1,500 עובדים בשני המפעלים במגדל העמק, מה שהופך את החברה למעסיקה הגדולה בעיר ולאחת המעסיקות הגדולות בצפון.
בינתיים טאואר מרחיבה ב־22% את כושר הייצור בפאב2 במגדל העמק, שגם הוא כבר בן 20, אך האזכור של הודו בהקשר של התמריצים אינו מקרי. מיד עם ביטול עסקת אינטל, נפוצו הערכות כי טאואר תשוב לחיקה של הודו, שהחלה לחזר אחריה ערב המכירה. על פי פרסומים בתקשורת ההודית, שאלוונגר מסרב לאשר, טאואר מתמודדת במכרז להקמת מפעל שבבים חדש במדינה בעלות של 8 מיליארד דולר.
"מכל מה שפורסם שם אני יכול לאשר רק שנפגשתי עם השר המחשוב (IT) ההודי לפני כמה חודשים", אומר אלוונגר. אלא שטאואר החלה לבחון את האופציה ההודית כבר לפני כמה שנים ובתחילת 2022 אף נכנסה לקונסורציום של חברות שתיכננו להקים מפעל שבבים במדינה בהשקעה של 3 מיליארד דולר. בזמן שסין וארה"ב מתכתשות, הודו זיהתה את ההזדמנות שלה לפרוץ לשוק השבבים והציבה יעד של 300 מיליארד דולר בייצור אלקטרוניקה עד 2026, מתוכם כ־60 מיליארד דולר בייצור שבבים.
הממשלה של נרנדה מורי הכריזה על כך עוד ב־2019, ומאז, ככל שסין וארה"ב הולכות ומסתבכות, היא לוחצת יותר ויותר על דוושת הגז של תמריצים שונים להקמת מפעלי שבבים בשטחה. אבל זה לא ממש מצליח לה, והקמת תעשיית השבבים המקומית לא מתרוממת. חלק מזה היה באשמת טאואר ששקעה במיזוג עם אינטל, אבל כעת הרומן עשוי להתחדש בעיקר לנוכח התמריצים הנדיבים במדינה.
אך עד שהעתיד ההודי של טאואר יקרום עור וגידים, אחד משני המפעלים שלה ביפן, שקרוב למוקד רעידת האדמה האחרונה שפקדה את המדינה ב־1 בינואר 2024, נפגע ולקח חודש עד לחזרתו לתפקוד מלא. ברקע, תחזית חלשה לרבעון הראשון של השנה שצופה הכנסות של 325 מיליון דולר בלבד. זאת לעומת הכנסות של 352 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2023, שהיו אמנם גבוהות מעט מהתחזיות, אך משקפות שחיקה מתמשכת לאורך כל השנה.
ברבעון השלישי של 2023 הגיעו ההכנסות ל־358 מיליון דולר וברבעון הרביעי של 2022 הן עמדו על 403 מיליון דולר. ב־2023 כולה עמדו ההכנסות על 1.42 מיליארד דולר, ירידה של 15% לעומת 2022. גם הרווחיות של טאואר נשחקה, אף שברמה השנתית הפיצוי מאינטל חיפה על כך ואיפשר לטאואר להציג רווח תפעולי של 547 מיליון דולר מול רווח תפעולי של 312 מיליון דולר ב־2022.
הרווח הנקי עמד על 518 מיליון דולר לעומת רווח של 265 מיליון דולר ב־2022, אך אם מנכים את הפיצוי, הרי שמדובר בירידה. בהתייחסות לביצועים ב־2023 אלוונגר מזהה סימנים להתאוששות בכמה סגמנטים של שוק השבבים והעריך כי חרף התחזית הפושרת לרבעון הראשון, טאואר תצמח מדי רבעון לאורך השנה הקרובה. מניית טאואר זינקה אתמול בכמעט 7% אחרי פרסום הדו"חות לשווי של 3.5 מיליארד דולר, אחרי שנפלה שלשום, אך עדיין רחוק מהשווי של 5.5 מיליארד דולר ששיקפה לה העסקה עם אינטל.
