חברת החשמל ניתקה את הזרם לאוגווינד שכבר מחקה 2 מיליארד שקל
חברת החשמל ניתקה את הזרם לאוגווינד שכבר מחקה 2 מיליארד שקל
חברת האנרגיה הירוקה דיווחה על ביטול הסכם של 8 מיליון דולר עם חברת החשמל, שטענה כי הטכנולוגיה שלה "טרם הבשילה לפרויקט תפעולי בהיקף מסחרי גדול". המניה השלימה צניחה של 94% משווי שיא של 2.1 מיליארד שקל באוגוסט 2020
חברת אוגווינד הישראלית דיווחה היום לבורסה על ביטול ההסכם שחתמה עם חברת החשמל לפני כחצי שנה להקמת מתקן אגירת חשמל בדימונה. מדובר במכה קשה נוספת לחברה לאחר תקופה קשה שבה צנח שווייה ב־94%. לאחר הדיווח על ביטול ההסכם צנחה המניה בעוד 24% וכיום שווי השוק שלה עומד על 168 מיליון שקל בלבד - השמדת ערך של כ־2 מיליארד שקל מאז השיא שאליו הגיעה החברה בשלהי 2020.
ההסכם שבוטל על ידי חברת החשמל היה להקמת תחנת אגירת אנרגיה בתחנת המשנה (שממירה את המתח מתחנות הכוח לסוגי המתח הרלבנטיים לשימוש הצרכנים) של חברת החשמל בדימונה. ההסכם נחתם בדצמבר 2021 וקבע כי אוגווינד תקים מתקן אגירה ב־2023 ותמשיך להפעיל אותו במשך 20 שנה נוספות. מעבר להסכם, שנאמד ב־8 מיליון דולר, סיכמו החברות שאם הקמת התחנה ותפעולה יהיו מוצלחים, ירחיבו הצדדים את פעילותם ליצירת מתקני אגירה נוספים ברחבי הארץ.
כחלק מההסכם נדרשו החברות לחתום על הסכם מפורט יותר עד לסוף יוני האחרון. משלא נחתם ההסכם המפורט עד לתאריך זה, וטענת חברת החשמל כי "טרם הוכחו הפרמטרים הנדרשים לביצוע הפרויקט", החליטה חברת החשמל להפסיק את ההתקשרות עם אוגווינד. ביטול ההסכם מעיד גם על רמת האמון ששוררת בקרב חברת החשמל בנוגע למוצר של אוגווינד. בשוק, המשקיעים פירשו את ביטול ההסכם כהיעדר אמון מוחלט, ולכן שלחו את מניית אוגווינד לצניחה החדה היום - שמאותתת גם על האופק שצופים המשקיעים לחברה בשלב זה, שאינו בהיר במיוחד.
לאוגווינד שני מוצרים מרכזיים. המוצר הראשון הוא מתקן ה־AirSmart התת־קרקעי המאפשר דחיסת גז בלחץ גבוה, דחיסה שמאפשרת ניצול אנרגיה טוב יותר של מפעלים ובכך לחסוך לחברות אלו בעלויות. מתקני ה־AirSmart נמצאים בשימוש של כמה מפעלים בישראל ובאיטליה. גם מערכת הביטחון עושה שימוש במתקנים אלו למטרות שונות. על בסיס מתקן ה־AirSmart מפתחת החברה את ה־AirBattery, המתקן התת־קרקעי שעליו חל ההסכם עם חברת החשמל. מתקן זה אמור להשתמש בטכנולוגיה של האוויר הדחוס, כמו שמתקן ה־AirSmart עושה, ולאפשר אגירת אנרגיה חשמלית. כיום קיים פיילוט באזור קיבוץ יהל שבערבה להתקנת הטכנולוגיה, אך טרם נעשה בה שימוש מסחרי.
על פניו, אוגווינד פונה לשוק בעל פוטנציאל ענק לאור ההתפתחות האדירה והביקוש לתחנות אגירת אנרגיה בארץ ובעולם. על פי הערכות שונות, ב־2025 שווי תחנות האגירה שצפויות להימכר ברחבי העולם יעמוד על 15 מיליארד דולר. בשנת 2030 הצפי הוא למכירת תחנות אגירה בשווי של 36 מיליארד דולר. גם בישראל הקמת תחנות האגירה מהוות נדבך משמעותי בתוכניות פיתוח משק האנרגיה הישראלי. כפי שפורסם בתוכניתה של חברת ניהול רשת החשמל נגה, ללא הקמת תחנות אגירה ברחבי הארץ לא תוכל ישראל לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה ממשלת ישראל.
אוגווינד הוקמה ב־2012 על ידי ד"ר אור יוגב והחלה להיסחר בבורסה כתוצאה מעסקת מיזוג ב־2019. מאז הגיעה לאחוזת בית, אוגווינד לא הציגה הכנסות משמעותיות. בהתאם, שורת ההפסד היתה משמעותית למדי. ב־2019 הפסידה החברה 62 מיליון שקל, ב־2020 חל שיפור מסוים ואוגווינד הפסידה 23 מיליון שקל, אך בסיום 2021 דיווחה שוב על הפסדים של 68 מיליון שקל. על זאת בעוד הכנסותיה בשלוש השנים יחדיו היו נמוכות מ־20 מיליון שקל.
ב־2020 אוגווינד היתה אחת המניות הבולטות בבורסה. בשנה זו ובשנה שקדמה לה משקיעים רבים פנו לתחומי האנרגיה המתחדשת ולתחומי הטכנולוגיה. כחברה טכנולוגית הפועלת בתחום האנרגיות המתחדשות, בתקופה שבה הריבית בבנקים המרכזיים היתה אפסית, הקריצה למשקיעים היתה טבעית. באותה תקופה זינקה המניה ב 1,047% עד לשיא באוגוסט 2020 שבו הגיעה החברה לשווי של 2.1 מיליארד שקל.
מאז שווי השיא, מחקה החברה 94% משווייה בפרק זמן של כשנתיים וחצי. הירידות האחרונות מיוחסות בחלקן לירידות בשווקים בעולם, כולל במדד נאסד"ק. סיבה נוספת לירידה היא שחרור מניות חסומות רבות בדצמבר האחרון. עם זאת, שני גורמים אלו אינם מסבירים ירידה ניכרת כל כך בהכנסות החברה. המשקיעה הגדולה באוגווינד (13.1%) היא קרן הון טבע. יוגב, המייסד, מחזיק ב־12.5%, וגם ירון יעקובי, שמשקיע גם באלקטריאון שלא ממריאה במיוחד. המוסדי הגדול ביותר שמחזיק באוגווינד הוא אלטשולר שחם גמל ופנסיה, עם 5.73% מהחברה, לצד קסם (3.1%), מיטב דש גמל ופנסיה (2.3%) והפניקס, מגדל, מיטב, הכשרה ופסגות שמחזיקים בשברי אחוזים מהחברה.
נפילתה של אוגווינד לוותה גם בשינוי בכוח האדם שהוביל אותה. באפריל 2021 מונה לחברה היו"ר גבי זליגסון שטרם לכך הוביל את חברת נובה ואת קורנית דיגיטל והציג הצלחה רבה בשתיהן. בתקופת מינויו עמד שווי החברה על 1.6 מיליארד שקל. לאחר כשנה, במאי 2022, התפטר זליגסון מתפקידו, בעת ששווי החברה היה 330 מיליון שקל בלבד. התפטרותו של זליגסון נבעה מחילוקי דעות עם מייסד החברה ד"ר אור יוגב, ומכך שחבילת האופציות שקיבל הפכה לחסרת ערך לאור הירידה הניכרת בשווי המניה בתקופה זו. המנכ"ל הנוכחי, אלון רווה, נכנס לתפקידו בינואר השנה ומאז המשיכה מניית החברה לצלול. רווה היה בעברו מנכ"ל שיכון ובינוי זכיינות ואף כיהן כמה חודשים כמנכ"ל שיכון ובינוי. כחלק משכרו, קיבל רווה אופציות בחברה שהוערכו ב־11 מיליון שקל, כאשר מחיר המימוש הוא 59.37 שקל, בדומה למחיר המניה דאז. מאז מחיר המניה צנח אל מתחת ל־20 שקלים, כך שנראה שגם חבילת אופציות זו פחות רלבנטית.
רווה, מנכ"ל אוגווינד, אמר היום ל"כלכליסט" כי "מערכת ה־AirBattery שביהל מוכיחה את היתכנות הטכנולוגיה של אוגווינד אך פועלת בנצילות נמוכה בעיקר עקב ציוד לא מתאים. אנו עובדים במרץ על קידום הפרויקט הבא שבו תבוא לידי ביטוי הנצילות המשופרת של המערכת, וזאת בשיתוף פעולה עם חברת Voith, שחברה אלינו באופן בלעדי. הסכם העקרונות עם חברת החשמל היה תחום בזמן קצר יחסית שבמהלכו לא סיימנו את השיפורים. בשלב זה בלבד הוחלט שלא להתקדם להסכם מפורט ולשלב ההקמה של פרויקט חח"י, אולם אנו בהחלט מתכוונים לחזור לקידום הפרויקט בהמשך וסבורים שנוכל לעמוד בפרמטרים הנדרשים. את השיפור בנצילות אנו מתכוונים להוכיח בפרויקט יהל עצמו או בפרויקט החלוץ בפארק תעשיות רותם בהיקף של 10 מגה ואט־שעה שבו זכינו בשנה שעברה. בנוסף, אנו מקדמים שיתופי פעולה ויישומים נוספים לטכנולוגיה שלנו בהתאם לתוכנית האסטרטגית של החברה".
מחברת החשמל נמסר כי "אגירת אנרגיה חשובה וקריטית לעתיד משק החשמל ולכן חברת החשמל תמשיך לחפש, לבחון ולתמוך בפרויקטי אגירה חדשניים. אוגווינד מביאה גישה טכנולוגית מעניינת ולכן חברת החשמל תמשיך לשתף פעולה ולבחון את התקדמות הטכנולוגיה שלה, אף שכעת היא טרם הבשילה לפרויקט תפעולי בהיקף מסחרי גדול".
