ניתוחעוז רוצה לטלטל את ישראכרט באמצעות פיטורים אגרסיביים
ניתוח
עוז רוצה לטלטל את ישראכרט באמצעות פיטורים אגרסיביים
קיצוץ 250 משרות נעשה לא רק לצמצום הוצאות אלא כחלק משינוי מבנה פעילות החברה, שלא מינפה את כוחה בתחום התשלומים לתחומים אחרים. הפגיעה בהכנסות כתוצאה מההסכם החדש עם בנק הפועלים ואווירת הפיטורים במשק נותנות למהלך רוח גבית
שנתיים אחרי שביצעה תוכנית התייעלות לקיצוץ 200 משרות, יוצאת חברת כרטיסי האשראי ישראכרט בתוכנית נוספת. אתמול הודיעה ישראכרט כי בכוונתה לבצע קיצוץ של 250 משרות עד לסוף השנה הבאה. מדובר בצמצום של 12% מהיקף העובדים בחברה שבה מועסקים כיום כ־2,000 עובדים.
תוכנית ההתייעלות הקודמת בחברה היתה פרישה מרצון, הפעם מדובר במהלך התייעלות חד יותר של פיטורים יזומים מטעם ההנהלה, שתנאיו סוכמו עם ועד העובדים בחברה. עלות התוכנית צפויה להסתכם ב־35-30 מיליון שקל (לפני מס) שיירשמו בדו"חות הרבעון הרביעי, כלומר עלות הפרישה לעובד תהיה 140-120 אלף שקל בממוצע. תוכנית ההתייעלות צפויה לספק לחברה חיסכון שנתי בעלויות של 65-55 מיליון שקל, שיחלו להתבטא בדו"חות השנה הבאה, ובאופן מלא בדו"חות של 2024.
ישראכרט היא חברה ללא גרעין שליטה. יו"ר החברה היא תמר יסעור, ולתפקיד המנכ"ל נכנס רן עוז בשנה שעברה, והחל לעבוד על תוכנית הקיצוצים לפני חצי שנה. עוז, לשעבר מנכ"ל מגדל ביטוח, הוביל בזמנו גם במגדל תוכנית התייעלות משמעותית, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד.
תוכנית הפיטורים אמנם אמורה להביא לקיצוץ בהוצאות, אולם זו אינה המטרה היחידה שלה. עוז רוצה לטלטל את ישראכרט ולשנות הן את מבנה הפעילות שלה והן את הדנ"א המנומנם שלה. ישראכרט התקשתה מאז הפרידה שלה מבנק הפועלים להפוך לגוף עצמאי ורעב. גם העובדה שנהפכה לחברה ללא גרעין שליטה לא סייעה לכך, כשמתחרותיה נהנו מגב חזק של בעלים - MAX עם קרן ורבורג פינקוס וכאל עם דיסקונט.
התוצאה היתה שאף שישראכרט גדולה משמעותית ממתחרותיה, היא לא השכילה למנף את נתח השוק שלה שהוא יותר מ־40% להתרחבות לתחומים נוספים ובראשם למכירת אשראי, וכך תיק האשראי שלה הוא הקטן מבין שלוש החברות. ישראכרט המשיכה להתמקד בפעילות המסורתית של סליקה והנפקת כרטיסי אשראי - תחומים שמתאפיינים בשחיקה ברווחיות. הדשדוש של ישראכרט התבטא היטב בתוצאות הרבעונים האחרונים: החברה הרוויחה בתשעת החודשים הראשונים של השנה 174 מיליון שקל - ירידה של 40% לעומת התקופה המקבילה ב־2021, והרווח הנמוך ביותר מבין החברות בענף, וזאת אף שהיא כאמור גדולה ממתחרותיה.
עוז רוצה לנסות לעורר את החברה, כך שתנהג בדומה למתחרותיה ושגם תהיה דיגיטלית ויעילה יותר. שינוי שכזה מצריך שינוי עמוק בחברה, הן במבנה הארגוני שלה והן בתמהיל העובדים, וזה הרקע למהלך. לכן, גם לא מן הנמנע שבמקום חלק מהעובדים שיפוטרו יגויסו אחרים, כך שלא בכל המקרים התקנים יתייתרו לחלוטין.
יצוין כי מבחינת מצבת כוח האדם, ישראכרט לא נחשבת פחות יעילה לעומת מתחרותיה. מהדו"חות הכספיים שלה עולה כי היקף המשרות בחברה דומה לזה של מתחרותיה, וזאת אף שהיקף פעילותה גדול יותר. כך שאין בה צורך דרמטי בהתייעלות, אלא יותר בשינוי ארגוני.
המהלך של עוז אגרסיבי למדי וכולל פיטורים רחבים. בתקופות רגילות לא היה פשוט להוביל מהלך שכזה, אולם יש לעוז את תנאי הרקע הנוחים לבצע אותו בשקט יחסי. ראשית, ישראכרט חתמה לפני כמה חודשים על הסכם הפצה חדש עם בנק הפועלים - המפיץ הגדול ביותר של כרטיסיה. ההסכם משנה את חלוקת ההכנסות בין הגופים באופן משמעותי לטובת הבנק, וגורם לה לגידול משמעותי בהוצאות בהיקף של 50 מיליון שקל ברבעון, ומביא לכך שמתחרותיה עוקפות אותה בשורת הרווח. גידול חד שכזה בהוצאות מסייע בהצדקה של מהלך התייעלות.
בנוסף, במשק יש כרגע "אווירה של פיטורים" כשמדי יום מתפרסם שעוד ועוד חברות מבצעות פיטורים - מה שמקל גם כן את העברת המהלך. כתוצאה מכך, ההודעה של ישראכרט עשויה לסייע למתחרותיה להוביל גם מהלכי התייעלות. אמנם דו"חות חברות כרטיסי האשראי היו טובים לרבעון השלישי, אך קיימת אי־ודאות לגבי השנה הבאה, בשל ההאטה הצפויה.
"אם ההאטה תידרדר למיתון, הפגיעה בחברות כרטיסי האשראי תהיה משמעותית, שכן צפויות גם פגיעה בצריכה וגם עלייה בהיקף הלווים שייקלעו לקשיים - שני תחומים שמשפיעים על ליבת הפעילות של החברות בענף. העובדה שישראכרט כבר מבצעת מהלך פיטורים עשויה להוות רוח גבית למתחרותיה לבצע מהלך דומה.
