פרויקט מיוחדממשלות מגלות עניין בשוק הקריפטו, אבל חלוקות על אופן האסדרה שלו
פרויקט מיוחד
ממשלות מגלות עניין בשוק הקריפטו, אבל חלוקות על אופן האסדרה שלו
בשנה שעברה אבדו בארה"ב 5.6 מיליארד דולר בהונאות קריפטו, ובעולם פלטפורמות מסחר קרסו והפילו בנקים. כדי להגן על הצרכנים, יש מדינות שבהן חל איסור מוחלט על שימוש בקריפטו. לעומתן, יש כאלה שבהן הביטקוין הוא מטבע חוקי. באחרות עדיין מתלבטים
בקיץ האחרון הפכה בחורה אלמונית בשם היילי וולץ' לכוכבת רשת. עצה מינית גרפית שנתנה בריאיון ברחוב הפך אותה לנערת Hawk Tuah. לא משנה אם שמעתם עליה או לא, מה שחשוב לדעת זה שהיא מינפה את נסיקתה לכוכבות בכל הדרכים המוכרות של העשור הנוכחי: יצרה פודקאסט, הקימה ארגון למען בעלי חיים וכמובן השיקה מטבע קריפטו משלה – HAWK. ב־4 בדצמבר המטבע הושק על גבי פלטפורמת סלונה במחיר 0.005492 דולר, תוך זמן קצר זינק ב־900% לשווי שוק של חצי מיליארד דולר, ומיד קרס. היום שווי השוק של המטבע של וולץ' הוא 2.6 מיליון דולר. היו שטענו כי היתה זו הונאת pump and dump (הרצת מניות). וולץ' הכחישה שלקחה חלק בתרמית אבל זה לא משנה. הלקח נותר זהה: פוטנציאל השימוש לרעה בשוק לא שכך.
לפי ה־FBI, בשנה שעברה בארצות הברית לבדה אבדו 5.6 מיליארד דולר בהונאות קריפטו. הסיבה למספרים הגדולים היא משום שמשתמשים רבים רואים בקריפטו דרך קלה להתעשרות, מה שהופך אותם ליעד של נוכלים. לנוכלות זו גם אפקט מתגלגל. היעדר רגולציה הביא ב־2022 לקריסה שיטתית של בורסות ופלטפורמות מסחר בקריפטו, ששנה אחר כך הדביקה בנקים עם קשרים עמוקים לענף שקרסו גם כן.
הסיכונים בשוק רבים: משימוש בקריפטו לפעילויות בלתי חוקיות כגון הלבנת הון ומימון טרור, ועד לסיכונים של העלמת מס, מניפולציות בשוק ותנודתיות.
כדי לאזן בין פוטנציאל החדשנות של השוק אל מול הצורך בהגנה על הצרכן ויציבות פיננסית, יש צורך דחוף במסגרת רגולטורית מקיפה; אופי המסגרת נמצא במחלוקת עמוקה. לפי מחקר אחד מיוני, הנוף הרגולטורי ברחבי העולם מורכב במיוחד. הנה כמה עובדות יבשות: 58 מדינות אימצו עמדה תומכת כלפי רגולציית שוק הקריפטו; 4 מדינות הכירו במטבעות קריפטו כהליך חוקי; 14 יישמו איסור כללי על השוק; בעוד 9 חוקקו איסורים חלקיים; 46 אימצו תקנות מגבילות שמטרתן צמצום סיכונים; ו־71 מדינות עדיין לא עשו דבר — 37 מתוכן הביעו דאגה, אבל לא עשו כלום (הי, ישראל), ו־34 האחרות לא עושות דבר בכוונה ולפי גישת שוק חופשי טהור.
ארצות הברית: זו אינה מקריות שמחירו של הביטקוין וההתלהבות הכללית משוק הקריפטו עולים על רקע תוצאות הבחירות בארצות הברית. עד כמה שהשוק טוען להיות לולאה כלכלית חיצונית למערכות הלאומיות, הוא בפועל כלולאה פנימית שמושפעת עמוקות מהכלכלה הגדולה בעולם. עד כמה שעושי שוק ישמחו שמדינה קטנה כמו אל סלבדור מאמצת את הביטקוין כהליך חוקי, או שמדינת ישראל נותנת היתר לגוף לסחור בקריפטו, הכלכלות הקטנות הן חסרות השפעה על מחירי השוק וההתנהגות בו.
בארצות הברית לא הקימו מסגרת ייעודית למטבעות קריפטוגרפיים ובמקום זאת מיישמים תקנות קיימות על שוק הקריפטו, למורת רוחם של עושי השוק. נכסי קריפטו עשויים להיות מסווגים כניירות ערך או סחורות בהתבסס על הפונקציונליות שלהם וההקשר של השימוש בהם. עם זאת, תוצאות הבחירות האחרונות צפויות לסמן שינוי בגישה. זה זמן רב שתעשיית הקריפטו מנסה להביא לכך שהוועדה למסחר בחוזים עתידיים בסחורות (CFTC) תפקח על התעשייה במקום ה־SEC האגרסיבית והממומנת בכבדות. "חוק החדשנות והטכנולוגיה הפיננסית למאה ה־21", שעבר בהצבעה בבית הנבחרים (אך בהתנגדות הנשיא ג'ו ביידן), מעביר את הפיקוח על הקריפטו ל־CFTC, שגודלו רק שישית מה־SEC ומחזיק בכלי חקירה מוגבלים במיוחד.
האיחוד האירופי: במאי 2023 הציג האיחוד האירופי את MiCA, תקנות מקיפות ראשונות בעולם לשוק הקריפטו. התקנות משלבות את שוק הקריפטו עם המסגרות הקיימות, ומעניקות התייחסות נוספת במקרים שבהם המסגרות לא נותנות מענה מספק, כמו למשל כשעוסקים בסוגים שונים של מטבעות, אם כאלו שתכליתם להעביר ערך כמו כסף, אם אחרים שמגלמים סחורה ואם כאלו שמייצגים נייר ערך.
התקנות, שטרם אושרו, קובעות כללים ברורים לפיקוח על נכסים דיגיטליים. בין היתר הן מחייבות שכל חברה שמנפיקה או סוחרת במטבעות קריפטו תחזיק ברישיון. כמו כן, כל נותני השירות מחויבים לקבל את שמות השולחים והמוטבים בפלטפורמה שלהם, לא משנה הסכום שעובר. תקנות מחמירות יותר צפויות להיות מושתות על ארנק קריפטו שמחזיק יותר מאלף יורו. במקרה כזה בעליו יהיה חייב באימות זהות כפי שנהוג בבנקים.
סין והודו: שתי המדינות שמקיימות היום את החוקים הנוקשים ביותר לשוק הקריפטו הן סין והודו. בסין, שבעשור הקודם היתה ממש חממה לשוק ובעיקר האזור הגיאוגרפי האהוב ביותר על כורים, אסור היום כל מסחר בקריפטו. הממשל אסר לחלוטין על בורסות קריפטו או חברות כרייה לפעול משטח המדינה.
בהודו ניסו להעביר חוקים דומים, אך האיסורים בוטלו בבית המשפט העליון מסיבות טכניות. בעקבות זאת מנסים בממשלת הודו להעביר חקיקה מפורטת ונרחבת שאמורה לאסור לחלוטין כל עיסוק בנכסים דיגיטליים אולם החקיקה מתעכבת ושוק הקריפטו נמצא בחוסר ודאות עמוקה.
בריטניה: בריטניה ניסתה למשוך את שוק הקריפטו לחיקה הרבה לפני דונלד טראמפ. מי שהוביל את הדרך היה רישי סונאק, אז שר האוצר, לימים ראש הממשלה. ב־2021 הוא ניסה לדחוק בבנק המרכזי האנגלי להשיק מטבע דיגיטלי; ב־2022 פעל שהממשלה תנפיק NFT ובעת כהונתו הקצרה כראש ממשלה הבטיח "לפתוח הזדמנויות עבור הטכנולוגיה ולהפוך את בריטניה למרכז ווב 3 העולמי". אף אחד מהדברים לא התרחש בינתיים, אם כי הרגולטורים המקומיים פועלים כדי לייצר מסגרות ברורות לפעילותן של חברות קריפטו. בין היתר פרסמו מנגנונים מוסדרים להנפקה ושימוש של מטבעות יציבים (מטבעות שערכם מוצמד לערכו של מטבע מדינה), הגדירו את הרשות לניהול פיננסי (FCA) כאחראית לפיקוח על השוק בכללותו, והקימו במקביל צוות מיוחד עבור השוק בשם CATF.
לפי הגישה הבריטית, אין לפתח משטר רגולטורי נפרד לשוק הקריפטו, אלא לשלבו במסגרות הקיימות באופן מדורג, תוך ביצוע התאמות מסוימות למסגרות הקיימות כדי שייתנו מענה להיבטים ייחודיים של השוק.
דרום קוריאה ויפן: שתי המדינות פתוחות לשוק הקריפטו באופן ייחודי, ומקדמות חקיקה להגנת הצרכנים בתחום, לצד ההבטחה כי כל אזרחי המדינה חופשיים להחזיק או להשקיע בקריפטו.
אף שיפן נחשבת מתקדמת בגישתה, עדיין יש לה הסתייגויות מסוימות בכל הנוגע לשילוב נכסי קריפטו בכלכלה המסורתית. כך, למשל, המדינה נמנעת מלהשיק תעודות סל על הביטקוין, או כל צורה שבה נכסי קריפטו יהיו מותרים בקרנות נאמנות להשקעה. הסיבה לכך היא זיכרון מר משערוריית MTGox, בורסת קריפטו יפנית שבעת קריסתה ב־2014 היתה הגדולה בעולם. בעקבות קריסת הבורסה, יפן היתה הראשונה להציג לעולם הסדרה של שוק הקריפטו, ב־2016 ושוב ב־2018. עם העלייה הגדולה של השוק ב־2021, יפן הכריזה כי ה"ווב 3" יהיה אחד האסטרטגיות הלאומיות שלה, ובכך פתחה את עצמה לשוק. בעקבות המשטר הרגולטורי הנוקשה, יפן לא נדרשה לתקן את ההסדרה הקיימת במדינה עם התפוצצות הבועה ב־2022.
בדרום קוריאה, לעומת זאת, נכנס בקיץ לתוקפו "חוק הגנת משתמש וירטואלי של נכסים וירטואליים" (VASPs) שנועדו להגן על משתמשים, ולחייב רמה מסוימת של בדיקת נאותות. במובנים מסוימים הרגולטור הדרום־קוריאני פתוח יותר לקריפטו מהציבור, שבערב הניסיון להקים משטר צבאי במדינה בחודש האחרון ברח מקריפטו. באותו יום בורסות הקריפטו רשמו יחדיו שיא בנפח המסחר המשולב של 34 מיליארד דולר — פי 2 מיום קודם לכן תוך שמפילים את מחיר הביטקוין העולמי ב־1%.
