מפתחת מדפסות התלת-ממד יוצאת בתוכנית מפני השתלטות על החברה
מפתחת מדפסות התלת-ממד יוצאת בתוכנית מפני השתלטות על החברה
ננו דיימנשן שוב בעיצומה של מערכה בין המנכ"ל יואב שטרן לקרן מרצי'נסון הקנדית, בעלת המניות הגדולה; ננו מתנגדת לכל השתלטות של אחד הצדדים ויוצאת בתוכנית זכויות שתאפשר לכל מחזיק של נייר ערך לרכוש נייר נוסף בסנט אחד - והן ייכנסו לתוקף אם יהיה גורם שיגיע לאחזקה של 10%
המאבק היצרי סביב קופת המזומנים של 1.2 מיליארד דולר בננו דיימנשן מסרב לשקוע. החברה, שפועלת בשוק מדפסות התלת-ממד, נסחרת בחצי משווי המזומנים, מה שהופך אותה ליעד אטרקטיבי להשתלטות.
לאחר רגיעה של חודש וחצי מתחדשים הקרבות בין יואב שטרן, מנכ"ל החברה, לבין קרן מרצ'ינסון הקנדית, בעלת המניות הגדולה בה. הנהלת ננו מפרסמת הודעה על אימוץ תוכנית זכויות לבעלי המניות לתקופה מוגבלת, או במילים אחרות "גלולת רעל" נגד השתלטות אפשרית: "התוכנית נועדה להפחית את הסבירות שישות, קבוצה או בן אדם כלשהו יקבלו שליטה או השפעה מהותית בננו דיימנשן. התוכנית מעודדת כל מי שיחתור לאחזקה משמעותית בחברה להתנהל ישירות מול הדירקטוריון".
תוכנית הזכויות תאפשר לכל מחזיק של נייר ערך בחברה לרכוש נייר נוסף במחיר של סנט אחד. הזכויות ייכנסו לתוקף אם יהיה גורם שיגיע לאחזקה של 10% בחברה.
המהלך אינו מקרי ומכוון ישירות נגד קרן מרצ'ינסון, שמנוהלת על ידי מרק ביסטריצר שמצוי במאבק מתמשך מול ננו. לפני שבוע ביקשה הקרן (שיחד עם קבוצת משקיעים נוספים, הגיעה לאחזקה של כ-8% בננו דיימנשן) לכנס אסיפת בעלי מניות ולדון בה על הדחת מספר דירקטורים שמונו ברובם המכריע על ידי שטרן.
ננו הודיעה אתמול, במקביל לאימוץ תוכנית הזכויות, על כך שלא מתקיימים התנאים המשפטיים לקיום אסיפה שלא מן המניין. ננו ניצלה את הודעת הסירוב כדי להזמין את בעלי המניות בחברה לבדוק את עברה של קרן מרצ'ינסון, שכולל הסדר במסלול המנהלי מול רשות ניירות ערך הקנדית, במסגרתו שילמה קנס של 7 מיליון דולר על ניהול מסחר לא תקין.
בדצמבר האחרון סיכלה מרצ'ינסון, שבעבר כבר הציעה לרכוש את ננו במיליארד דולר, ניסיון השתלטות של שטרן המנכ"ל על החברה. נו דיימנשן ביקשה להפחית את מחיר המימוש של האופציות שניתנו למנכ"ל והיו"ר, מרמה של 6.16 דולרים למניה לרמה של 2.46 דולרים למניה. בעת שעלתה הבקשה הזו לראשונה, מחיר המימוש המופחת היה זהה למחיר המניה באותה העת, מה שהיה מאפשר לשטרן להפוך לבעל המניות הגדול בחברה עם אחזקה של כ־10%, מה שגם היה הופך אותו לבעל שליטה בפועל.
בנוסף ביקשה החברה להגדיל את ההון הרשום שלה מ־500 מיליון מניות ל־800 מיליון מניות — מספר חריג עבור חברה בסדר הגודל של ננו דיימנשן. על פניו מספר מניות גדול יותר יכול היה לשרת את אסטרטגיית הרכישות של החברה, אך בד בבד מספר מניות גדול יותר היה מקשה על גורמים מחוץ לחברה להשתלט עליה, מה שהיה יכול להיות נוח עבור שטרן אילו השינוי באופציות שלו היה מאושר.
יתרה מכך, ננו כבר ביצעה לא פחות משש רכישות בשנתיים האחרונות, כך שסביר להניח שאין דחיפות בביצוע רכישות נוספות, אלא לפעול לאינטגרציה של הרכישות הקודמות. גם הגדלת ההון נדחתה על ידי בעלי המניות, בדומה לנושא השלישי: הגדלת תקרת השיפוי לדירקטורים של החברה. במהלך המערכה הראשונה בין מרצ'ינסון לננו עזב את הדירקטוריון ירון איתן, שכיהן כיו"ר ועדת התגמול. איתן נחשב למקורב לשטרן, ובסביבת החברה העריכו שהפרסומים על ניסיון ההשתלטות של שטרן על ננו דיימנשן תרמו להחלטתו של איתן לעזוב.
