בארץ השמש העולה חוגגים כאילו זה 1989, אבל מוקדם להצטרף למסיבה
בארץ השמש העולה חוגגים כאילו זה 1989, אבל מוקדם להצטרף למסיבה
אחרי סטגנציה כלכלית ארוכה, שוק המניות ביפן נוחל הצלחה. ואולם, חשוב לבחון את הביצועים האלו לטווח ארוך
שוק המניות ביפן נחל הצלחה בחודשים האחרונים. מדד ניקיי 225, מדד המניות המרכזי במדינה, נסגר לאחרונה בשיא של 39,098.68 נקודות — שיא שמסמן את הקץ לכמעט שלושה וחצי עשורים וחצי של סטגנציה כלכלית. עבור חלק מהמשקיעים, שיא זה מהווה אבן דרך פסיכולוגית חשובה בדרך של יפן לציבור המשקיעים. עם זאת, יש לציין, מדד TOPIX, מדד מניות מרכזי נוסף שכולל את כל החברות הנסחרות בטוקיו, עדיין לא הגיע לשיאים שלו, והוא נמצא כ ~8% מתחת לשווי הגבוה ביותר.
לפי נרטיב ההשקעה שצץ לאחרונה, אחרי עשורים של צמיחה איטית ודפלציה מתונה הכלכלה היפנית מתעוררת. התפוקה היפנית גדלה בכמעט 2% בשנת 2023 — זוהי צמיחת התוצר (output) השנייה הכי מהירה בקרב מדינות ה-G7 (אחרי ארה"ב), הצמיחה המהירה ביותר של יפן מזה עשור (מלבד ההתאוששות ממגפת הקורונה ב-2021). לצד זה, יפן נהנית גם משינויים בתיקי ההשקעות — לא רק מבחינה מקומית, אלא גם בינלאומית, בגלל שהמשקיעים מתרחקים מאזורים אחרים ופחות מועדפים (אולי אין זה מקרי שהעלייה של יפן הלכה בקנה אחד עם הירידה של סין).
ראינו כי בשנה האחרונה חברת ברקשייר האת'וויי בשליטת המיליארדר האמריקאי וורן באפט הגדילה לכ-7.4% את אחזקותיה במספר בתאגידים יפניים, במגוון תחומים, בהם מיצובישי קורפ, מיטסוי, סומיטומו ועוד. האורקל מאומהה ציין כי הוא שוקל השקעות נוספות ביפן וכי ייפגש עם נציגי חברות על מנת לדון בעסקיהן. אמירות אילו מתכתבות עם גיוס איגרות חוב בשווי 827 מיליון דולר הנקובות בין יפני אשר ביצעה ברקשייר האת'ווי בסוף 2023.
בזווית המקומית, בשנה שעברה חלה התקדמות משמעותית לכינון הסכם סחר חופשי בין ישראל ליפן. בניית שותפות אסטרטגית זו יכולה לסייע לחברות ישראליות בהרחבת פעילותן בארץ השמש העולה ובכלכלה השלישית בגודלה בעולם. אחד הגורמים שהאיצו את התהליך הינו חתימה על הסכם סחר חופשי בין ישראל לקוריאה.
עם זאת, בעוד שכותרות בעיתונים הכריזו על ההתעוררות הגדולה של הכלכלה היפנית, כדאי לצנן מעט את ההתלהבות. ראשית, הצמיחה היפנית עדיין חסרת כוח וחיוניות — הדעה הרווחת לגבי חולשתה הכלכלית של יפן היא שהכל נובע מהיעדר אינפלציה — וגם כעת, המדיניות המוניטרית הרופפת במיוחד של יפן לא הצליחה לספק יותר בנושא זה. ההתעוררות לאחר מגפת הקורונה היתה מיובאת ברובה, באמצעות השפעות חיצוניות ומטבע חלש. עם זאת ניתן לטעון כי הבעיה של יפן לא היתה חוסר אינפלציה, אלא צמיחה סטגנטית. האמון הכלכלי נבנה לאחרונה, אבל זה עדיין לא תורגם להתאוששות וחלחל להוצאות משקי הבית, למרות אחוזי האבטלה הנמוכים. בהיעדר רפורמות מבניות נוספות, ובהקשר של האתגר הדמוגרפי הגדול ביותר העומד בפני כל כלכלה מפותחת גדולה, עלייה מחזורית זו עשויה להיות קצרת מועד.
שנית, המניות יקרות יחסית —הערכות שוק המניות היפניות כבר לא זולות - יחס ה-CAPE ב-25x
(מכפיל הרווח המתואם למחזוריות) גבוה בעשירית משוק המניות העולמי והרבה מעל המגמה ארוכת הטווח שלו. הרווחים השתפרו, אבל בעיקר בגלל הין החלש שהגדיל את רווחי היצואן. התמונה המקומית — שמהווה יותר ממחצית ממכירות הבורסה — פחות משכנעת.
שלישית, חשוב לזכור כי יפן היא עדיין לא כלכלה קפיטליסטית. הרווחיות (כפי שנמדדת לפי תשואה על ההון) היא הנמוכה ביותר באזורים המפותחים הגדולים (ביחד עם סין), והפער הזה לא הצליח להיסגר בשנים האחרונות. במהלך 2012 ראש הממשלה שינזו אבה ביקש להנהיג מדיניות כלכלית מקיפה שזכתה לכינוי "אבנומיקס" (Abenomics). מדיניות זו כללה שלושה סעיפים (או "חצים"): הרחבה מוניטרית אגרסיבית ויוצאת דופן, הרחבה פיסקלית משמעותית למרות היקף החוב העצום במדינה ורפורמות עמוקות בשוק העבודה היפני. סעיפים אלו לא הצליחו להגיע ליעדם, ובשורה התחתונה יפן היא עדיין לא כלכלה קפיטליסטית. התשואה על ההון וערכי בעלי המניות, נשארים פחות חשובים מאשר בכלכלות הגדולות האחרות. השוק בשליטה התאגידית אינו מפותח, ונתח השוק והיציבות ממשיכים להיות חשובים יותר משימוש יעיל במשאבים. זו אינה ביקורת כללית: המודל של יפן סיפק רמת חיים מעוררת קנאה לאוכלוסייתה, אבל תוצאות המשקיעים לא נתפסו כחשובות.
בטווח הקצר, לא ניתן להכחיש כי ישנו מומנטום במניות היפניות: מדד ה-MSCI Japan, הכולל מניות גדולות וסחירות בבורסת טוקיו, עלה בכמעט 7% בשנת 2024 (במונחי דולר) ועקף את שוק המניות העולמי, +5% (גם כשהין ירד בכמעט 7% מול הדולר מאז דצמבר). אבל אם מסתכלים לטווח הארוך, הביצועים הגבוהים האלו פחות משמעותיים.
לסיכום — להערכתנו, מדובר בעיקר בסיפור של סנטימנטם או מומנטום, ולא כזה שמשקף יסודות טובים ואיתנים. בכל הנוגע ליפן, המשקיעים הוטעו כמה פעמים בעבר, וגם אם המסיבה הזו תימשך, אנחנו נשמח להצטרף אליה באיחור אופנתי, אולי כאשר שנראה שיפור משמעותי במגמות הצמיחה ו/או הרווחיות.
הכותב הוא מנהל קשרי לקוחות בכיר בחטיבת ניהול ההון של בנק רוטשילד ושות׳ בישראל
אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות על-ידי מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני"ע.
