סיכום 2021 בשוקי ההוןהבורסות קפצו, הקריפטו הגיע לוול סטריט, ארדואן ריסק את הלירה והשקל לא עצר
סיכום 2021 בשוקי ההון
הבורסות קפצו, הקריפטו הגיע לוול סטריט, ארדואן ריסק את הלירה והשקל לא עצר
וול סטריט שברה השנה שיאים בצרורות, אך הבורסה התל אביבית רשמה זינוק גדול יותר; השקל חוגג בשוק המט"ח העולמי, בעוד הלירה הטורקית על הקרשים; הקריפטו שרד את סין ואלון מאסק, וכבש את המיינסטרים; האינפלציה מלחיצה את הבנקים המרכזיים לקראת שנת קורונה שלישית
שנת קורונה מס' 2 בשוקי ההון הסתיימה, והיא הייתה עוצמתית לא פחות מהראשונה. הבורסות שברו ב-2021 יותר שיאים, השקל חזק מתמיד, הביטקוין זינק במאות אחוזים, והנפט מכוון ל-100 דולר לחבית. וכל זה קורה בזמן שהבנקים המרכזיים בעולם נחרצים יותר בדעתם לצמצם את הסיוע למשק, למרות שהנגיף בינתיים כאן להישאר.
אמנם הריבית בכלכלות המובילות עדיין סביב רמה אפסית, אך האינפלציה הגוברת גוררת תחזיות ניציות יותר. בארה"ב הבנק המרכזי עדכן באמצע דצמבר כי הוא צפוי להעלות את הריבית שלוש פעמים ב-2022. יום לאחר מכן, בריטניה הפתיעה בהעלאת ריבית ראשונה וצנועה עוד בטרם חמקה את 2021. כך או כך, ניצני פוסט הקורונה בעיני הבנקים המרכזיים כבר כאן, ושוקי ההון יצטרכו להתרגל לסיוע ממשלתי שיילך ויקטן.
הסיוע מהבנקים המרכזיים אמנם מצטמצם, אך במקביל הבעיה הגלובאלית של מחסור בעובדים, שגורמת לעיכובים בשרשרת האספקה העולמית במוצרים (ומקפיצה את מחיריהם), לא נעלמת. עובדים רבים חולים בקורונה ונכנסים לבידוד, ואחרים לא ממהרים לחזור לעבודה, אולי עדיין נהנים מהצ'קים שחילקו הממשלות. כמעט בכל חודש אנו נדהמים מכמות העובדים המעטה שנוספה לשוק האמריקאי, נמוכה בהרבה מהתחזיות.
בחודש וחצי האחרונים הבורסות היו תנודתיות בשל אי הוודאות בנושא הריבית וצמצום הזרמת הכסף, נתוני התעסוקה, וכל זה לצד התפשטות האומיקרון. והנה, למרות הסטרס שהורגש לאחרונה במדדים המובילים, בשבוע המסיים של השנה סנטה קלאוס ירד מהארובה עם המתנות ודחף את הבורסות לשיאים. הנה עיקרי האירועים של 2021 בשוקי ההון:
קבלו את – אחוזזזזזת בית
עם הקורונה והדלתא והאומיקרון והחלפת השלטון (ו-4 מדליות אולימפיות!!!) - הבורסה הצנועה שלנו בת"א חתמה היום שנה פנטסטית עם תשואה נהדרת של יותר מ-30% למשקיעים. מדד ת"א 35 זינק השנה בלא פחות מ-32%, ת"א 125 טיפס ב-31.2% (ות"א 90 עלה ב-33.1%).
וזה הרבה יותר מיפה מאד גם בהשוואה בינלאומית (הנתונים כאן ללא התנועות היום ומחר): מדד נאסד"ק סגר את השנה עם עלייה של 22%, דאו ג'ונס עלה ב-19% ו-S&P 500 טיפס ב-28%; באירופה – דאקס עלה ב-16%, קאק ב-29% ופוטסי ב-15%.
האכזבה הגדולה הגיעה מהשווקים באסיה, בעיקר בשל הלחץ הסיני על מניות הטכנולוגיה שגלש גם לבורסה של טוקיו - מדד ניקיי עלה השנה ב-4.9% בלבד (נתון סופי – אין מחר מסחר בבורסה היפנית), שנגחאי עלה ב-4.2% ואת המכה הקשה ביותר ספגה הבורסה בהונג קונג, שם רשם האנג סנג נפילה שנתית של 15.1%.
אני בניתי בית, ב(בורסה) בארץ ישראל
חוזרים לבורסה הפורחת שלנו, ולשוק הנדל"ן הלוהט בישראל - שבא לידי ביטוי בעלייה שנתית (קצת מבהילה) של יותר מ-9% במחירי הנדל"ן. באופן מעניין למדי, מי שבחר להמר על מניות חברות הבנייה הרוויח על הנייר הרבה יותר ממי שקנה מהן דירות. בפער.
מדד ת"א בנייה חותם את שנת 2021 בפסגת המדדים הענפיים של הבורסה, עם קפיצה שנתית של 73.9% - את המדד הובילה אאורה שנסקה ב-210%, בוני תיכון שבמקום השני זינקה ב-209.2%.
מדדי הסקטור האחרים הרשימו גם הם: ת"א נדל"ן טיפס ב-53.2%, ת"א מניב ישראל עלה ב-45.3% ות"א מניב חו"ל ב-47.2% (למי שחשב שסוף הסיפור במשרדים. אז לא).
והיו גם הבנקים: ההתאוששות הכלכלית – וביטול מחיקות שבוצעו ב-2020 מול התפרצות המגיפה – הקפיצו השנה בעשרות אחוזים גם את רווחי הסקטור. המדד הענפי ת"א בנקים חתם שנה ירוקה במיוחד (באנגלית זה נשמע יותר טוב) עם תשואה של 67.9% - לאומי רשם עלייה שנתית של 85.3% בראש המדד, לפני דיסקונט ומזרחי טפחות שעלו ב-70.5% ו-68.6% בהתאמה.
ת"א נפט וגז שנהנה מאד מההתאוששות במחירי הנפט עלה השנה ב-61.7% - תמר פטרוליום קפצה ב-185.3% במעלה המדד, קבוצת דלק טיפסה ב-155.1%.
ומול כל אלה, הסקטור המאכזב ביותר השנה הוא דווקא הקליטנק, של מניות האנרגיה המתחדשת (וזה קצת מבאס), שאיבד 19.2% מערכו מתחילת ינואר – בין היתר בשל נפילות של 55% ו-50.7% במניות אוגווינד וברנמילר בהתאמה, בקצה האדום של המדד, לצד צניחה של 34% בג'נסל.
אדום ירוק בת"א 35
נכון לסוף השנה, נייס היא החברה הגדולה ביותר בבורסה בשווי שוק, 60.0.7 מיליארד שקל – ולמעשה היא החברה הישראלית הגדולה ביותר בכלל, גם אם לוקחים בחשבון את המניות הישראליות בשוק האמריקאי. בסיכום השנה היא רשמה עלייה צנועה מאד של 6% - המנייה נפלה חזק בחודש מרץ, דשדשה עד ליוני ומאז שבה לטפס.
החברה שסיפקה למשקיעים שלה את השנה הטובה ביותר בת"א 35 היא החברה לישראל של עידן עופר, שחותמת אותה עם נסיקה של 119.5% במחיר המניה. לעלייה הזו תרמה כמובן החברה הבת איי.סי.אל – בעיקר בזכות עליית המחירים החדה בשוק הסחורות העולמי (וספציפית האשלג) – שמסיימת את השנה עם קפיצה של 88.8%, במקום השלישי במדד. בין שתיהן, המשך סיפור ההצלחה של נובה, שבמקום השני בת"א 35 עם זינוק של 97.9%.
מנגד, המאכזבת השנתית בתחתית ת"א 35 היא לייבפרסון שנפלה ב-44%. שנה חלשה היתה גם למניית אורמת טכנ' שנחתכה ב-18.3% ולפריגו שירדה ב-12.6%.
הליגה הארצית של הבורסה - ת"א 90, סיפקה קרב צמרת צמוד
הכוכבת של ת"א 90 היא דלתא גליל, שמסיימת את 2021 בזינוק של 166.3% ומוכיחה בירוק על גבי מסך שכנראה, אכן, אפשר בפיג'מה. הקורונה חשפה את נפלאות העבודה מהבית, ורבים גילו שזו אופציה שניתן לנצל גם בתקופות רגועות יותר של המגפה.
כשברקע בגדי העבודה המחוייטים פינו את מקומם לטרנינג, דלתא נהנתה מצמיחה בפעילות האונליין והחלה גם לקצור פירות מרכישות שביצעה בשנים האחרונות ומהנפקת החברה הבת דלתא ישראל, בגיוס של 262.5 מיליון שקל שנחשב להצלחה בשוק. מניות יצרנית ההלבשה התחתונה קפצו בחדות ב-20% עם הצגת דוחות הרבעון הראשון בחודש מאי, ומאז המשיכו לצמוח בעקביות עד שהשיגו את התשואה השנתית הגבוהה ביותר בת"א 90 ובת"א 125.
השנייה במדד היא בונוס ביוגרופ, שמפתחת שתלי עצם מלאכותיים וטכנולוגיות לשיקום רקמות. בונוס נסקה השנה ב-160.3%. במקום השלישי קבוצת דלק, שחזרה בגדול במקביל להתאוששות מחירי הנפט אחרי הקריסה של שנה שעברה. דלק סיכמה את 2021 בזינוק של 155.1 – שיפור לא רע לעומת התרסקות של 81% בשנה בקודמת. במקומות הרביעי והחמישי – אלקטרה נדל"ן שהוסיפה לערכה 142.4% וישראל קנדה שהכפילה את ערכה ועוד קצת, בזינוק שנתי של 111%.
בצד השלילי של ת"א 90, בין החברות שהיו מעדיפות אולי לדלג על השנה הזאת נמנית קומפיוג'ן, שמחקה 65.8% בשנה החולפת. כבר בפברואר המשקיעים הגיבו באכזבה לדוחות 2020 של חברת התרופות וטכנולוגיית האבחון, והחודשים שבאו אחר כך לא שינו את מגמת הדעיכה של המניה.
עוד אכזבה במדד נרשמה במניית אוגווינד, אחרי תשואה חיובית מפלצתית בשנה שעברה. אוגווינד, מייצרת אנרגיה באמצעות דחיסת אוויר, ובזמן שאנחנו עוד ניסינו להבין מה זה אומר, החברה שעטה קדימה וסיימה את 2020 בזינוק של 1,047%. יכולנו לנחש שאחרי קפיצה של יותר מפי 11 אפשר רק לרדת, ואכן את השנה הזאת מסכמת אוגווינד בנפילה של 54%. אחריה ברשימת התשואות הגרועות במדד נמצאות ג'נסל עם ירידה של 34%, ואלקטריאון שאיבדה 22.2% ואלומיי שירדה ב-19.2%.
ומחוץ למדדים המובילים, אי אפשר להתעלם מחברת התעופה אל על, שלא מצליחה להתגבר על משבר הקורונה ומחקה השנה 59.3% מערכה. את התשואה הגבוהה ביותר בבורסה השיגה השנה חברת הקניונים ארנה גרופ, שהמריאה ב-925% לשווי שוק של 702.7 מיליון שקל. בפברואר השנה רכש את החברה איש העסקים צחי אבו, אחרי שניצח במאבק השליטה עליה.
8 צפייה בגלריה
אייזיק דבח בעל השליטה ומנכ"ל דלתא גליל; מסיימת את 2021 בבורסה עם זינוק של 166.3%
(צילום: אלעד גרשגורן)
בסיכום הרבעון הרביעי: את מניות ת"א 35 הובילה במקרה הזה נובה, שזינקה ב-37.7%; החברה לישראל אחריה עם עלייה רבעונית של 35.9%; בזק סוגרת רבעון מרשים במקום השלישי במדד עם טיפוס של 35.7%.
גם במקרה זה של חודשי אוקטובר-דצמבר, המניה החלשה ביותר בת"א 35 היא לייבפרסון, עם ירידה של 42% בתקופה; פריגו צנחה ב-21.7%, טבע איבדה 15.5%.
הנפקות כמו חול - שנת הספאקים
הבורסה המקומית זכתה לעדנה גם בחזית הההנפקות – 97 חברות הצטרפו השנה לבורסה (שיא מאז 1993), והן גייסו בהנפקות הראשוניות שלהן סכום כולל של 10.5 מיליארד שקל. בסה"כ גוייס השנה בת"א בהנפקות מניות 26 מיליארד שקל – מול 17 מיליארד שקל בשנה שעברה.
וזה כמובן כלום לעומת הפריחה שידע השוק האמריקאי, שם לראשונה הגיע מספר ההנפקות השנתי ל-1,000 – מול כ-450 הנפקות במהלך 2020 וקצת יותר מ-800 הנפקות בשנת 1996 האופטימית. מרשים עוד יותר: סכום הגיוס השנתי בהנפקות הגיע לשיא מדהים של 315 מיליארד דולר, כאשר עד כה הוא מעולם לא חצה את ה-200 מיליארד דולר.
היתה זו כמובן שנת הספאקים בוול סטריט, כשרוב ההנפקות במהלכה, 606, בוצעות באמצעות מנגנון הספאק (מיזוג עם חברה ריקה שהוקמה מלכתחילה לצורך חיבור עם חברה שמעוניינת להירשם). מתוך אלה, הרוב הגדול בוצע ברבעון הראשון – אז הושלמו 298 הנפקות ספאק. ככל שעברו החודשים, שככה הנכונות של המשקיעים לקבל באהדה את הנפקות הספאק ואלה הלכו והתמעטו.
המטבע "החזק בעולם" לא ספר את בנק ישראל - הדולר בשפל של עשרות שנים
בחודש נובמבר ניצב הדולר ברמה הנמוכה שלו משנת 1995, כשנסחר תמורת 3.04 שקלים. נכון ל-30.12.21 נסחר הדולר תמורת 3.10 שקלים, והיורו תמורת 3.51 שקלים. רכישות המט"ח המאסיביות של בנק ישראל אולי בלמו צניחה חדה יותר של המטבעות הזרים, אך לא שינו את המגמה מול המטבע הישראלי. אז מה גרם לשקל לזנק השנה בכזו עוצמה מול המטבעות המובילים בעולם?
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות מסכם לנו את 2021 בשוק המט"ח: "עוצמתו של השקל הן כנגד הדולר והן כנגד רוב המטבעות של המדינות המפותחות היה אחד הנושאים המדוברים ביותר של השנה החולפת. ואומנם, כנגד היורו התחזק השקל בכ-9.5%, אך כנגד הדולר הסתכמה התחזקותו לכ-2% בלבד. למעשה, עיקר התחזקות השקל כנגד הדולר, בשיעור של כ-!18%, הייתה בהשוואה לרמתו עם התפרצות הקורונה במדינות המערב, בחודש מרץ אשתקד"!
לדברי מנחם, הצמיחה הנאה של התוצר המקומי, ההתמודדות המשופרת עם גלי התחלואה בהשוואה למדינות אחרות, היתרון היחסי של ההיי טק הישראלי והאינפלציה הנמוכה, יחסית, כל אלו בידלו אותנו לטובה בהשוואה למדינות דומות (בעיקר בגוש היורו). המדינות הללו פיגרו בהתמודדותם עם הנגיף ובסך הכול הציגו תוצאות חלשות יותר. לכך ניתן להוסיף את הקמת הממשלה ואת העברת התקציב לשנים 2021 ו-2022, שכלל תוואי גירעון פוחת וגובה על ידי ירידה מהירה ומפתיעה של גירעון הממשלתי מתום גל התחלואה השלישי. הגירעון ירד הן במונחים אבסולוטיים ובמיוחד ביחד לתוצר, שצמח מהר, מה שנתן "גב כלכלי" לשקל. סוכנויות דירוג החוב ציינו זאת לטובה בדוחותיהן על המשק והמשקיעים הזרים הצביעו ברגליים והגדילו את הפעילות הישירה והעקיפה שלהם במשק ובשווקים.
8 צפייה בגלריה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל; הבנק רכש עוד מיליארדי דולרים, אחרי שכבר הגיע למכסת ה-30 מיליארד דולר שהציב לעצמו השנה
(צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס)
מנחם מוסיף כי התחזקות השקל הייתה מרשימה במיוחד בהינתן שבנק ישראל רכש כ-30 מיליארד דולר במסגרת תכנית מיוחדת עליה הכריז בתחילת השנה (כש"נפוצו שמועות" על דהירה של השקל לכיוון "קידומת 2"). כשהסתיימה התוכנית והשקל שב להתחזק, נאלץ בנק ישראל להתערב שוב, הפעם במתכונת ספורדית יותר, ורכש כ-4 מיליארד דולר בחודש נובמבר לבדו. התחזקות השקל הייתה מרשימה אף יותר אל מול הדולר, שהתחזק דווקא כנגד מטבעות אחרים בחודשים האחרונים, על רקע ציפיות שהבנק הפדרלי של ארה"ב יקדים ויפסיק את הזרמות הנזילות ואף יעלה את הריבית; זאת, כשבגוש היורו, מנגד, כלל לא שוקלים זאת. לכן, ניתן לומר שהתחזקות השקל הייתה, השנה, "סיפור מקומי".
אפילו מבצע שומר החומות שהתחולל כאן באביב לא הטריד במיוחד את המטבע הישראלי, וכדי להוסיף על החגיגה, גם המשקיעים המקומיים בשוקי המניות בחו"ל נאלצו להמיר דולרים לשקלים, לאחר שהעליות בשוקי המניות בעולם הגדילו יתר על המידה את החשיפה שלהם למניות גלובאליות ולמט"ח. קשה לחזות (ואפילו להסביר בדיעבד) שינויים בשערי המטבעות. מספר גורמים פעלו על השקל בו זמנית, בכיוונים מנוגדים, גם השנה, אך הפעם הכוחות התומכים בו היו חזקים יותר, במיוחד בחודשי הקיץ, כך הוסיף מנחם.
"ועם זאת, מהנקודה הנוכחית, נראה לי שהסיכוי לפיחות של השקל כנגד הדולר גדול יותר מהסיכוי של המשך התחזקות. זאת, במיוחד אם התחזיות הנוכחיות יתממשו והפד האמריקאי יעלה את הריבית מספר פעמים, בעוד בנק ישראל ימתין ויתחיל את התהליך מאוחר יותר ולאט יותר", צופה מנחם ב-2022.
הקללה מאיסטנבול - הלירה הטורקית בשפל היסטורי, ארדואן שופך קיטונות של פופוליזם טהור
שפל וגאות במטבע הטורקי: בנאום שנשא באמצע דצמבר אמר מנהיג טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן כי שכר המינימום במדינה יוקפץ ב-50%, על מנת לפצות על המחדלים בניהול הכלכלי של מדינתו. השליטה האבסולוטית של הנשיא הכל יכול ריסקה השנה את המטבע המקומי, שנפל (נכון לחמישי) ב-74% לעומת הדולר, שנסחר תמורת 13 לירה לדולר. ברקע לדברים, סדרה של הורדות ריבית שכפה ארדואן על הבנק הטורקי המרכזי, בזמן ששיעור האינפלציה שם מזנק לכיוון של 30%. נשיא טורקיה מסרב להעלאת ריבית כדי לעודד לטענתו צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה. זאת למרות קריאה נואשת מצד משקיעים וכלכלנים כלפי ארדואן להפוך את החלטתו.
בתחילת דצמבר פיטר ארדואן את שר האוצר לוטפי אלוון, כשנה לאחר שמונה לתפקיד. בסוף נובמבר האשים ארדואן את "ברוני הכסף" בצניחת הלירה. הם תוקפים לטענתו את הכלכלה הטורקית, והוא התחייב לפעול למען הורדת עלויות ההלוואה במטרה לתמרץ את הצמיחה ולהחזיר את הפופולריות שלו לקראת הבחירות המתוכננות ב-2023. "אנחנו לא נוותר על התוכנית הכלכלית החדשה שלנו - לא משנה מה הם יעשו", אמר ארדואן. "הם מנסים ליצור תרחיש אפל באמצעות שיעורי המט"ח". המועצה הלאומית לביטחון, בראשות ארדואן, אף הכריזה כי האתגרים הנובעים מהמדיניות החדשה הם אחד האיומים שעומדים בפני המדינה, לצד פעילות טרור.
קצת יותר משבוע לקראת סוף השנה, השתנתה התמונה בשער המטבע, כשארדואן הציג תוכנית כלכלית במטרה לחזק את המטבע המקומי, אחרי שנפל לשפל היסטורי לעומת מקבילו האמריקאי. בזכות הצגת התוכנית, הדולר שכבר הגיע לשיא של מעל ל-18 לירה, צנח תוך שעות עד ל-11 לירה. מיליארדי דולרים הומרו ללירה הטורקית מיד לאחר שארדואן הציג את תוכניתו. על כן, רשמה הלירה במהלך יום המסחר זינוק של 25%, שיא כל הזמנים במסחר התוך-יומי בלירה הטורקית אל מול הדולר.
מטרת התוכנית שהציג הנשיא היא לעודד את האזרחים להעדיף לחסוך לירות במקום דולרים, תוך הבטחה כי הממשל ישלים עבור החוסכים את פערי שער החליפין – ובכך לשמור על ערך הלירה של החוסך. נכון לעתה, יותר ממחצית מהחסכונות של אזרחי המדינה נמצאים במטבעות זרים וזהב. יו"ר איגוד הבנקים של טורקיה Alpaslan Cakar אמר כי סכום של 1-1.5 מיליארד דולר הומר הלילה ללירה טורקית עקב דברי ארדואן. לדברי Cakar, משרד האוצר יגבה את עלויות התוכנית, אך היא עשויה להיות יקרה ולהגביר את האינפלציה במדינה.
"אנחנו מציגים תוכנית אלטרנטיבית לאזרחים שרוצים לחסוך אך מודאגים בגלל שערי החליפין", אמר ארדואן והמשיך להגן על התוכנית שלו לקצץ בריבית, מהלך שהפיל את המטבע המקומי כאמור לשפל היסטורי, כשהוא מכופף את ידו של הבנק המרכזי. כלכלנים בשוק הזהירו כי תוכניתו של ארדואן להמשיך ולקצץ בריבית במשק עשויה לגרום לזינוק אינפלציוני של 30% בשנה הבאה. מאז ספטמבר, תחת הוראת ארדואן, הבנק המרכזי חתך את הריבית ב-500 נק' בסיס.
טרפת 2021 - שוק הקריפטו מנפץ שיאים ומתחיל להתמסד
זו הייתה גם השנה של המטבעות הדיגיטליים. הביטקוין אמנם התרחק מהשיא שרשם ב-10 בנובמבר על 69 אלף דולר למטבע, ומאז ועד סוף השנה מתנדנד סביב מחיר של 50 אלף דולר, אך סה"כ זינק השנה ב-64% (נכון ליום חמישי) לאחר שהחל את דרכו ב-2021 סביב שווי של 20 אלף דולר. האיתריום, המטבע הדיגיטלי השני בגודלו בשווי השוק, הגיע בשיא שלו כמעט לשווי של 5,000 דולר. שווי השוק של סקטור הקריפטו כולו חצה כבר באפריל את ה-2 טריליון דולר.
אז מה הקפיץ כל כך את המטבעות הדיגיטליים השנה? בגדול, אלון מאסק והציוצים שלו בטוויטר. בין היתר הודיע האיש העשיר בעולם בתחילת בפרואר כי טסלה תאפשר רכישת רכבים תמורת תשלום בביטקוין. אך כגודל הגזר כך גם אורכו של המקל - אלון נתן אבל אלון גם לקח, ובמאי כבר צייץ כי טסלה לא תאפשר רכישת רכבים תמורת קריפטו, בשל הזיהום הסביבתי שנגרם מכרייתו. המשקיעים נבהלו ואז המטבע צנח.
אז כן, המאפיין הבולט של הביטקוין ב-2021 ושאר הירקות הדיגיטליים הוא התנודתיות החדה שהקפיצה לרבים מהמשקיעים את לחץ הדם. ובראש המלחיצים עומדת סין, שתחילה יצאה במבצע לחיסול סקטור כריית המטבעות הדיגיטליים בשטחה לחלוטין, ולאחר מכן בעטה גם את ההשקעות והמסחר בהם. הבנק המרכזי שם כינה את כל הפעילות בתחום הקריפטו, פשוט מאד, "לא חוקית".
הנד נד לא נפסק, ובהמשך השנה נכנס הקריפטו לוול סטריט בצעדי ענק, קודם בדמותה של בורסת המסחר הגדולה בעולם בקריפטו, הלוא היא פלטפורמת קוינבייס שהונפקה ברעש וצלצולים (אך שוק הקריפטו דווקא צנח באותו יום). לאחר מכן אושרו למסחר בוול סטריט תעודות סל על חוזים עתידיים של הביטקוין. הם עשו הרבה וואו והקפיצו את הביטקוין לשיא האחרון שלו על 69 אלף דולר, אבל לא להרבה זמן, כי סין שבה להציק לשוק הקריפטו ומאז ועד היום הביטקוין מדשדש סביב 50 אלף דולר.
ולא נשכח את המדינות שהפכו השנה את המטבע הדיגיטלי הפופולארי בעולם לחוקי בשטחן: אל סלבדור שאישרה את המטבע כרשמי והובילה את המדינות המתפתחות, כמו אוקראינה וכלכלות נוספות, איך נאמר, שאינן נמנות בטופ העולמי. ולכן לא ממש הרימו את המטבע לגבהים חדשים, בניגוד לציוץ אחד של מייסד טסלה.
ואפרופו מאסק, אז הביטקוין לא היה המטבע היחיד שהוא טיפח: גם הדוג'קוין שזינק במהלך השנה לשיא של 69 סנט (אך נפל ונסחר סביב שווי של 20 סנט ומאז לא התאושש), וגם מטבע נוסף בשם שיבה אינו שטס באלפי אחוזים לפני שהתרסק, שניהם בני טיפוחיו (או ציוציו).
זאת ועוד, במהלך השנה יותר ויותר בנקים גדולים בארה"ב נכנעו לחץ הלקוחות שמעונייניים לסחור במטבעות הדיגיטליים: למשל, בסוף אפריל הודיע הבנק הגדול בארה"ב, ג'יי.פי מורגן צ'ייס, כי יציע ללקוחות אמידים חשיפה לביטקוין. צעדים דומים נעשו גם בגולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנקים אמריקאיים נוספים.
הזהב השחור מזנק לשיא של 7 שנים
הנפט האמריקאי (WTI) הגיע ב-10.11 לשווי של 85 דולר לחבית, לראשונה מ-2014, וסה"כ זינק השנה (נכון ליום חמישי) ב-57%. היציאה מהסגרים והחזרה לשגרה במרבית העולם העלתה את הביקוש לזהב השחור, שערכו נפל בתחילת המגפה לשיעור שלילי (במהלך אביב 2020).
אחרי תקופה ארוכה של השפעה כמעט מוחלטת מצד הקורונה והשלכותיה על מחירי הנפט, צצו פקטורים נוספים (חדשים וישנים) למשוואה, ככל שהעולם התרגל לגלים החוזרים של התחלואה: מדיניות התפוקה מצד מדינות אופ"'ק+, שמקפיצה או מרגיעה את מחירי הנפט בהתאם להודעות שלה על צמצום או הגברת התפוקה. כמו כן, ישנה הבעיה הגלובאלית בשרשרת האספקה העולמית, שנכונה גם לנפט, בשל המחסור העולמי בעובדים, בעיה שיוצרת תקלות בשינוע מוצרים.
סיבה נוספת אפשרית לזינוק במחירי הנפט - מחיר הגז הטבעי שעלה לשיא באירופה, בשל המחסור שנגרם ע"י סין. לפי גולדמן זאקס, העלייה במחירי הגז מושכת משקיעים לאנרגיה יותר מסורתית.
