פריים: לאומי יממן הקמת המתקן הסולארי בתלמים, העסקה עם הליוס לקראת מימוש
פריים: לאומי יממן הקמת המתקן הסולארי בתלמים, העסקה עם הליוס לקראת מימוש
בניסיון להשיב את אמון המשקיעים ולממן את תוכניותיה, פריים הכניסה את הקרן כשותפה במתקן סולארי שהיא מקימה, אך נדרשה להשיג מימון להשלמתו. לאומי יממן את הפרויקט ב-58 מיליון שקל ולאחר שלוש דחיות ההסכם מצוי לקראת מימוש
לאחר שהשלמתה נדחתה כבר שלוש פעמים, פריים אנרג'י דיווחה על התקדמות משמעותית לקראת השלמת העסקה עם קרן הליוס, והמניה עלתה ב-11%. זאת, לאחר נפילה של 52% ממועד החתימה על העסקה, רק במאי האחרון.
פריים, שעוסקת בייזום, פיתוח וניהול של פרויקטים לייצור חשמל בישראל על בסיס אנרגיית השמש ובטכנולוגיה פוטו־וולטאית, התקשרה עם הליוס בחודש מאי בהסכם לפיו היא תקצה לה מחצית מהחזקתה בפרויקט הסולארי שהיא מקימה בסמוך למושב תלמים בתמורה לכ-36 מיליון שקל.
מדובר בפרויקט פוטו וולטאי קרקעי בהספק כולל של 22.5 מגה-וואט (DC) שזכאי לתעריף מובטח וצמוד למדד בסך של 19.27 אגורות לקילו-וואט (נכון ל-2023) בהסכם עם חברת החשמל ל-23 שנה, שמחולק לשני שלבים: כ-12 מגה-וואט בשלב א' שהוקם וכבר מחובר לרשת החשמל, וכ-10 מגה-וואט בשלב ב' שהקמתו עתידה להתחיל בתחילת 2024 ולהסתיים בתוך כמה חודשים. הליוס אמורה להעביר לפריים כ-24 מיליון שקל עם השלמת העסקה ו-12 מיליון שקל נוספים לאחר השלמת הפרויקט וחיבורו המלא לרשת החשמל.
על מנת להביא את ההסכם לכדי מימוש נדרשה פריים להשיג עד לסוף ספטמבר מימון לפרויקט. והיום (ראשון), יותר מחודשיים מהמועד המחייב ולאחר שלוש דחיות, היא דיווחה על התקשרות לשם כך עם בנק לאומי.
מדובר במסגרת אשראי בגובה 58 מיליון שקל שאותה יעניק הבנק לפריים לצורך פיתוח הפרויקט. פריים תוכל למשוך את ההלוואה בשתי פעימות. 22 מיליון שקל למימון הרחבת שלב א' של הפרויקט (מ-7.7 מגה-וואט שחוברו בנובמבר אשתקד ל-12.1 מגה וואט שחוברו השנה). 33.5 מיליון שקל נוספים יועמדו עבור שלב ב' שלו, אך פריים תוכל לעשות בהם שימוש רק לאחר השלמת הפרויקט, חיבורו לרשת החשמל וקבלת תשלום מחברת החשמל, כשעד אז היא נדרשת למעשה לממנו מקורותיה העצמיים. 2.5 מיליון שקל נוספים ישמרו כמסגרת לשירות חוב.
חלקה הראשון של ההלוואה (22 מיליון שקל כאמור) יישא ריבית משתנה בשיעור של פריים (6.25% כיום) בתוספת של 1% עד 2%. לאחר משיכת חלקה השני יבוצע איחוד של שתי המשיכות וההלוואה תישא ריבית צמודה למדד בשיעור שייגזר מתשואת אג"ח ממשלתי במח"מ דומה למח"מ ההלוואה בתוספת מרווח של 3.5%-2.5%.
לאומי הוא הגורם המממן השני שפריים נקשרת עימו לטובת מימון פרויקט זה, לאחר שבאוגוסט אשתקד נסוגה חברת הביטוח הראל מהתקשרות למימון הקמתו ב-60 מיליון שקל.
תמורת העסקה עשויה לשמש את פריים לפיתוח מתקנים נוספים, לאחר שנכון לסוף יוני נותרו בקופת המזומנים שלה 18 מיליון שקל בלבד. בנובמבר 2021 היא זכתה במכרז של רשות החשמל להקמת מתקנים דו-שימושיים (על גבי תשתית בנויה קיימת ולא על הקרקע) בהספק כולל של 475 מגה-ואט, כשהיא כבר קיבלה את אישור חברת החשמל להקמת מתקנים בהספק של 250 מגה-ואט.
העסקה עם הליוס אינה הראשונה שבה היא פועלת על מנת להכניס שותפים לפרויקטים שלה. לאחר שבאפריל היא צירפה את להב אנרגיה ירוקה, שבשליטת להב אל אר, כשותפה (50%) בהקמת שמונה מתקנים פוטו-וולטאים דו-שימושיים ובאוקטובר הורחבה ההתקשרות לחמישה פרוקטים נוספים, בהספק מצטבר של עד 150 מגה-ואט ובנוסף הן סיכמו להקים מערכות לאגירת חשמל בהיקף של עד 500 מגה-ואט שעה.
מהלכים אלה מתרחשים על רקע הנפילה בשווי המניה של פריים אנרג'י והעלייה של תשואות סדרות האג"ח שלה לרמה דו ספרתית (סדרה א' 25% וסדרה ב' 18%) המבטאת את חששות המשקיעים כי החברה לקחה על עצמה פרויקטים גדולים מדי בשל הערכות אופטימיות, וברמת הריבית הנוכחית, שעומדת על 4.75%, היא תתקשה לשרת את החוב שלה.
הדחיות בהשלמת ההסכם לא הועילו למצב רוחם של המשקיעים במניית החברה, וממועד חתימת ההסכם היא נפלה ב-52% והשלימה נפילה של 64% מתחילת השנה ושל 90% מאז שהחל המסחר בה לאחר ההנפקה במרץ 2021. בעקבות זאת מגיע שווי השוק שלה ל-34 מיליון שקל, לעומת 353 מיליון שקל בעת ההנפקה ושווי שיא של 635 מיליון שקל במאי 2021.
נכון לסוף יוני הפעילה פריים מתקנים בהספק של 25.3 מגה-ואט, ורשמה הפסד של 8.8 מיליון שקל (המיוחס לבעלי המניות), לאחר הפסדים של 20.1 מיליון שקל ו-16.7 מיליון שקל ב-2022 וב-2021. באוגוסט היא חתמה עם אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) על הסכם למכירת חשמל בהיקף של 900-800 מיליון שקל למשך 15 שנים.
קרן הליוס, שמנוהלת על ידי נמרוד גור וארז גיסין, פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל ובכמה מדינות באירופה. היא מנהלת השקעות בהיקף של 750 מיליון יורו ו-600 מגה־ואט בפרויקטים בתחומי האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח, ביוגז, ביומס (המרת אשפה לאנרגיה) וטעינה של רכבים חשמליים.
