הבורסה האוסטרלית מודה בבושת פנים: נכשל פרויקט הבלוקצ'יין
הבורסה האוסטרלית מודה בבושת פנים: נכשל פרויקט הבלוקצ'יין
ASX, הבורסה הגדולה באוסטרליה, נכנסה ב־2016 לשת"פ עם חברת דיגיטל אסט, שהקימו שלושה ישראלים, כדי לייעל את תהליכי הסליקה. אחרי שש שנים, עיכובים ותקלות אמר מנכ"ל הבורסה שהשהה את הפרויקט: "אני מתנצל על השיבושים שחוויתם"
שש שנים, 225 מיליון דולר אוסטרלי, חמש דחיות, שני מנכ"לים וחברה אמריקאית אחת שכל מייסדיה ישראלים - אלה המספרים שמסכמים את מאמציה הכושלים של הבורסה הגדולה באוסטרליה, ASX, לשדרג את מערכת הסליקה שלה לכזו המבוססת על בלוקצ'יין. בסוף השבוע הודיעה ASX כי היא משהה את הפרויקט לאלתר, מוחקת את ההשקעה ונסוגה ממה שאמור היה להיות פרויקט פורץ דרך - הטמעה משמעותית ראשונה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין בידי שחקן מוסדי משמעותי - ולמקם את אוסטרליה בחזית החדשנות הפיננסית.
"יש אתגרי טכנולוגיה, ממשל ואספקה משמעותיים שצריך להתמודד איתם. בשם ASX, אני מתנצל על השיבוש שחוויתם לאורך השנים, בשל פרויקט החלפת CHESS", אמר יו"ר ASX, דמיאן רוש (Damian Roche) במסיבת עיתונאים. ASX, שאולי תיאלץ לפצות חברות מסחר שהשקיעו במצטבר כ־100 מיליון דולר על שדרוגים שביצעו לטובת פרויקט הסליקה, הכריזה גם כי חזרה לנקודת ההתחלה ולבחינת מגוון הפתרונות ליצירת מערכת סליקה חדשה.
האם בלוקצ'יין יהיה חלק מהפתרון, אין לדעת. הרגולטורים המפקחים על ASX, רשות ניירות הערך האוסטרלית (ASIC) והבנק המרכזי של אוסטרליה (RBA), פרסמו הודעות נבוכות. יו"ר ASIC נזף ב־ASX "שלא הצליחה להפגין שליטה בתוכנית... מה שערער את הציפיות הלגיטימיות שהיא יכולה לספק תשתית פיננסית ברמה עולמית"; בעוד יו"ר RBA אמר כי ההכרזה "מאכזבת מאוד".
ב־2015 החלו ב־ASX לחפש פתרון טכנולוגי לשדרוג מערכת סליקת הבורסה בת 25 השנים, שתפעולה היה יקר באופן יוצא דופן - כ־4 מיליארד דולר אוסטרלי לשחקנים השונים. העלויות האלה הן תוצר של שעטנז מערכות ממוחשבות ופשרות היסטוריות שקיבלה הבורסה.
באותה עת היה שוק הקריפטו באחד מגלי ההייפ הגדולים שלו, ובבורסה לקחו סיכון שכמעט אף שחקן מוסדי לא היה מוכן אפילו להעלות בדעתו. ב־2016 העריך אלמר פונקה קופר, אז מנכ"ל ASX, שבלוקצ'יין יסיע להוזלת עלויות העתק, ו־Digital Asset Holdings נבחרה לבנות את הפתרון מבוסס טכנולוגיית רישום מבוזר (DTL) של חברת VMware.
ב־ASX לא רק בחרו בדיגיטל אסט, שאותה הקימו ב־2014 יובל רוז, אריק סרנייצקי ושאול כפיר, אלא גם השקיעו בה ומינו את המשנה למנכ"ל פיטר היום ליו"ר החברה. באוגוסט האחרון דיווחו מ־ASX כי הם מחזיקים ב־5.4% מהחברה בשווי 34.6 מיליון דולר. דיגיטל אסט עצמה זכתה לאורך השנים למימון משמעותי, שהסתכם עד היום בכ־307 מיליון דולר, וכולל שמות מוסדיים גדולים כמו ג'יי/פי מורגן, IBM, גולדמן זאקס וסמסונג ונצ'רס. שמה נקשר לכמה מהפרויקטים הגדולים ביותר בתחום הבלוקצ'יין, בין היתר ליברה של פייסבוק ופרויקט הין היפני הדיגיטלי.
החזון המשותף של ASX ודיגיטל אסט היה מורכב: לא רק שהמערכת החדשה תהיה אחראית על מיליוני פקודות בדקה באמצעות כלי בשם "חוזה חכם", אלא שעושי שוק יהיו משתתפים מאומתים במערכת וינהלו צמתים (בבלוקצ'יין פרטי), ופקודות המסחר יתפזרו על פני עותקים רבים (מבוזרים). כך כל אחד מהם יוכל לראות מי הבעלים של מניה מסוימת בכל נקודת זמן. התקווה היתה שמערכת זו תוכל להחליף את CHESS ללא כל הפרעה לשוק, ותייעל בכך מספר רב של תהליכים.
הפרויקט אמור היה להיות מושק ב־2020, אך התעכב לא פחות מחמש פעמים. הדחייה האחרונה אף הובילה להתפטרותו של מנכ"ל ASX דומיניק סטיבנס בפברואר השנה, ולמינוי הלן לופטהאוס במקומו ביולי האחרון. באוגוסט הזמינה לופטהאוס בדיקה חיצונית של הפרויקט באמצעות חברת הייעוץ אקסנצ'ר (Accenture), כולל הפתרון הטכנולוגי שפיתחה עבורו דיגיטל אסט - DAML (Digital Asset Machine Language). אקסנצ'ר היא גם אחת מהמשקיעות המוקדמות בדיגיטל אסט.
הדו"ח שהוגש בשבוע שעבר זיהה "אתגרים משמעותיים בעיצוב הפתרון ויכולתו לעמוד בדרישות של ASX", ובעיות לרוב. לא רק שהתוכנה הייעודית שפותחה ליישום הפרויקט הושלמה לפי אקסנצ'ר רק ב־63%, אלא שהפרויקט כלל בעיות התקשרות, בעוד שהפתרון שהוצע סבל מ"מורכבות מופרזת", ו"דיסצפלינה עיצובית לא עקבית". הפרויקט, הם סברו, היה פשוט מסובך מכפי שכל הנוגעים בדבר הבינו.
אם זה לא הספיק, הדו"ח הטיל ספק בכך שהטכנולוגיה שנבחרה להוביל את הפרויקט - יומן רישום מבוזר - היתה הבחירה הנכונה למשימה. "עיצוב האפליקציה מותיר את ASX כמקור האמת המרכזי והבורר הסופי של התוצאות, תוך מזעור רבים מהיתרונות של ארכיטקטורת DLT". כלומר, הרעיון לנהל את הבורסה על גבי הבלוקצ'יין, כפי שתוכנן (בחלקו) בפרויקט זה בידי דיגיטל אסט ו־ASX, פשוט נכשל. הוא אינו יכול היה לעמוד בנפחי העסקאות ובמהירות הנדרשת בבורסה, ולא היה מתאים "לסביבה מבוזרת".
גם מרשות ני"ע הישראלית נדרשת פה תשומת לב מיוחדת, שכן בינואר 2020 פרסמה קול קורא ליזמים להקים פלטפורמות מסחר דיגיטליות מבוססות על טכנולוגיות חדשות, בדגש DTL. מנכ"ל דיגיטל אסט יובל רז ציין בראיון בשנה שעברה, כי גם הם השתתפו בקול הקורא, ואמר אז ל"גלובס" כי "מדובר באפליקציות שנוגעות בנכסים ששווים עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים, ויש לכך השלכות משמעותיות".
הוא לא מגזים. כשהודיעה ASX כי היא מתכננת לפרוס את טכנולוגיית הבלוקצ'יין ולהיות פורצת דרך בתחום, היא משכה אחריה מוסדות פיננסיים רבים, שנרתעו עד כה מהרעיונות שנולדו בשוק הקריפטו - בין אם אלה מטבעות דיגיטליים, בלוקצ'יין או אפילו פשוט המילה ביזור. העניין שהבורסה האוסטרלית גילתה והפרויקט הגדול שהובילה יצרו עניין חדש. נקווה שהמוסדות שהלכו בעקבותיה ישכילו לנקוט צעדים אחרים ממנה.
מדיגיטל אסט לא התקבלה תגובה.
