בדיקת כלכליסטבציר 2024 הביא לבורסת ת"א רק חמש חברות, שלוש הניבו תשואה דו־ספרתית
בדיקת כלכליסט
בציר 2024 הביא לבורסת ת"א רק חמש חברות, שלוש הניבו תשואה דו־ספרתית
הריבית הגבוהה, ההפיכה המשטרית והמלחמה ציננו את שוק ההנפקות שרתח בקורונה. כתוצאה מכך, המצטרפות החדשות לאחוזת בית הן חברות בשלות, ורובן חברות־בנות של חברות ציבוריות גדולות. שיאנית התשואות מקרב המנפיקות השנה: מיטב טרייד עם 89%
שוק ההון מתגלה לעתים כממלכה של הקלישאות, וגם האמירה שקלישאות משקפות אמת בסיסית היא סוג של קלישאה - אבל לפעמים נכונה. נראה כי בכל הנוגע לשוק ההון המקומי שנת 2024 מצדיקה את הקלישאה "כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים".
שוק ההנפקות היה דליל למדי השנה, שכן מתחילתה ועד היום, חודש וחצי לפני שהיא מסתיימת, רק חמש חברות ביצעו הנפקה ראשונית (IPO) בבורסת תל אביב ונהפכו לחברות נסחרות: בינואר הונפקה מיטב טרייד, שמפעילה פלטפורמה למסחר בניירות ערך; בפברואר הונפקה חברת הנדל"ן אפי קפיטל; במאי הונפקה חברת הנדל"ן עמרם אברהם; ביולי הונפקה חברת הטכנולוגיה הביטחונית TSG; ובספטמבר הונפקה חברת הנדל"ן לוזון רונסון. חמש החברות האלה גייסו כ־832 מיליון שקל.
מספר הנפקות דליל מול הבום של 2021–2020
חמש הנפקות ראשוניות הוא נתון שנתי נמוך, אך הוא גבוה באופן משמעותי ממספר ההנפקות ב־2023 — שבה הונפקה חברה אחת בלבד בפעם הראשונה, חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס שבשליטת קרן תש"י, שגייסה 145 מיליון שקל. השנתיים האלה היו, במידה רבה, תמונת מראה לשנתיים שקדמו להן. ב־2022 בוצעו 13 הנפקות, שבמסגרתן גויסו 2.3 מיליארד שקל, וב־2021 בוצעו 94 הנפקות ראשוניות — שיא של כל הזמנים — שבהן גויסו מהציבור 10.5 מיליארד שקל. בשנת 2020, שנת הקורונה, הונפקו 30 חברות.
להתקררות הדרמטית של שוק ההנפקות יש מגוון סיבות. ראשית, מאמצע 2022 החלה הריבית ברחבי העולם, וגם בישראל, לעלות בצורה משמעותית, וזאת במטרה להילחם באינפלציה שהרימה את ראשה. ריבית גבוהה, מטבע הדברים, מצננת את הביקוש לנכסי סיכון, ובראשם מניות. שנית, בישראל החלה הממשלה בראשות בנימין נתניהו לקדם את ההפיכה המשטרית מיד לאחר השבעתה בתחילת 2023, ולקראת סוף אותה שנה, לאחר הטבח של 7 באוקטובר, פרצה המלחמה שעדיין נמשכת — דבר שבאופן טבעי מגביר את הסיכון בשוק המקומי.
בציר ההנפקות של 2024 אומנם דליל בהשוואה לבום ההנפקות הגדול של 2021-2020, אך על פי פרמטרים מסוימים הוא איכותי יותר. כך, השווי הכולל של החברות שהונפקו מינואר השנה עומד על 4.7 מיליארד שקל והוא גבוה בכ־20% מהשווי המצרפי של חמש החברות בעת שהונפקו, שעמד על 3.9 מיליארד שקל. שלוש מתוך חמש החברות שהונפקו השיאו למשקיעים תשואה של עשרות אחוזים (ראו תרשים), בעוד רק חברה אחת מהחמש נסחרת מתחת לשווי שלה בהנפקה. לעומת זאת, רבות מהחברות שהונפקו בגל הגדול, בחסות הריבית האפסית והמדיניות המוניטרית המרחיבה, השיאו תשואה שלילית משמעותית למשקיעיהן. למעשה, כמחצית מהחברות שהונפקו ב־2021-2020 הניבו תשואה שלילית של יותר מ־50%, ויש חברות רבות שהתשואה השלילית שהניבו חצתה את רף ה־80%. בכל מקרה, כמעט כל החברות שהונפקו ב־2021 נסחרות כיום מתחת לשווי שלהן בהנפקה.
חלק מהחברות שהגיעו לבורסה בגל הגדול היו חברות טכנולוגיה שלא היו בשלות לשוק הציבורי, אך הקלות שבה אפשר היה להנפיק משכה אותן לאחוזת בית. הדבר היה נכון גם לגבי חברות מתחומים אחרים. בנוסף, כשהגל הגדול החל, הריבית האפסית סיפקה רוח גבית לשוויים גבוהים שלפיהם בוצעו הנפקות. עליית הריבית וקריסת המניות הובילו לכך שהמוסדיים, הגופים שמנהלים את חסכונות הציבור, ראו בדיעבד את התקופה הזו כמעין בועה.
כל אלו תרמו לכך שהמוסדיים, שהם בסופו של דבר השריף של השוק המקומי בכל הנוגע להנפקות, הגביהו את הרף מכמה בחינות. הם גילו פחות נדיבות בתמחור של החברות ואילצו את אלה שביקשו להנפיק להפחית את השווי, כדי שהתמחור יהיה ריאלי. כך, לדוגמה, בית ההשקעות מיטב ביקש בתחילה להנפיק את מיטב טרייד לפי שווי של 450 מיליון שקל, אך בית ההשקעות שבשליטת משפחת סטפק ואלי ברקת התפשר באופן משמעותי והוריד את המחיר ביותר מ־33% (בהתחשב בהחזר ההלוואה לבית ההשקעות). בנוסף, המוסדיים העדיפו באופן בולט חברות בשלות, עם היסטוריה של פעילות ותוצאות עסקיות, על פני חברות החלום שכיכבו בגל הגדול.
המוסדיים העלו את הדרישות מהמנפיקות
לדברי אמיר נחום, מנכ"ל משותף בחברת החיתום של ואליו בייס, "החברות שהגיעו לשוק ההון בשנה האחרונה, הן כמעט כולן חברות־בנות של חברות ציבוריות ותיקות ומבוססות, ולכן הן היו עוד לפני הנפקתן חברות שהתנהגו כציבוריות". ואכן, שלוש מהמנפיקות הן חברות־בנות של חברות ציבוריות גדולות שמעניקות להן גב: מיטב טרייד היא חברה־בת של מיטב; TSG היא חברה־בת של פורמולה ושל התעשייה האווירית; ולוזון רונסון היא חברה־בת של קבוצת לוזון. לדברי נחום, "עקב המלחמה והריבית הגבוהה, המוסדיים העלו את רף הדרישות בנוגע לאופי הפעילות של המנפיקות החדשות, ההכנסות שלהן ומחיר הכניסה. 2024 היא שנה חריגה, שמאופיינת במכפילים נמוכים לעומת שנים קודמות, בין היתר בשל המלחמה וחוסר הוודאות בשווקים. ההנפקות שבמסגרתן בוצע גיוס הון בשוק המקומי התאפיינו במכפילים שמרניים יותר, וכך הצליחו המוסדיים להיכנס להשקעות חדשות בתמחורים נוחים יותר מאשר בשנים קודמות. כמו כן, אנחנו רואים יותר ויותר גופים מוסדיים, שבוחנים השקעות חדשות בחברות נדל"ן, לרבות ייזום למגורים — כנראה מתוך הנחה שאלה יתאוששו בקצב מהיר יחסית, כאשר המצב הביטחוני והמדיני יתייצב". עוד מעריך נחום ששוק ההנפקות ב־2025 יהיה פעיל הרבה יותר.
כשבוחנים את ביצועי החברות שהנפיקו השנה, אפשר לראות שאת התשואה הגבוהה ביותר הציגה מיטב טרייד, שבית ההשקעות מיטב מחזיק בה ב־79.4%. החברה־הבת הונפקה לפי שווי של 219 מיליון שקל אחרי הכסף, וכיום שווי השוק של החברה עומד על 414 מיליון שקל. במסגרת ההנפקה קיבל מיטב בית השקעות שטרי הון שהלווה למיטב טרייד, בהיקף של 72 מיליון שקל, ולכן שווי ההנפקה בראות מיטב הוא 290 מיליון שקל. כך או כך, מי שהשקיע ביום הראשון למסחר במניות מיטב טרייד רשם תשואה של 89% בתוך 10 חודשים. חברת הנדל"ן עמרם אברהם הנפיקה לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל אחרי הכסף, ומאז עלתה המניה ב־30.5%, כך ששווי השוק שלה היום עומד על 2.04 מיליארד שקל. עמרם אברהם, שבעלי השליטה בה הם האחים יורם ואלון עמרם (40% כל אחד), פועלת בעיקר בתחום הנדל"ן היזמי למגורים, לצד פעילות בתחום הנדל"ן המניב.
בניגוד לשתי אלה, חברת TSG — שפורמולה והתעשייה האווירית מחזיקות כל אחת ב־42.7% ממניותיה — ואשר פועלת בתחום הטכנולוגיה הביטחונית, הניבה תשואה שלילית מאז ההנפקה. היא גייסה 62 מיליון שקל לפי שווי של 462 מיליון שקל אחרי הכסף, ואף שההנפקה נעשתה כשברקע רוח גבית חזקה לחברות ביטחוניות, המניה ירדה מאז ב־18%.
