סגור

בלעדי
אגד מוכרת 50% מהחברה וחושפת את פעילותה

המניות יוצעו למכירה לפי שווי של 4 מיליארד שקל • החברה חושפת צפי הכנסות של 3.5 מיליארד שקל ב־2021 ושל 3.3 מיליארד שקל ב־2022 • החברה מעסיקה 9,100 עובדים ומחזיקה ב־4,000 אוטובוסים, מה שהופך אותה לחברת האוטובוסים החמישית בגודלה בעולם • קונים פוטנציאליים בישראל הם קרנות השקעה בשילוב גופים מוסדיים, אבל אגד מכוונת גם לשחקנים זרים

אגד יוצאת לשוק ונחשפת. חברת התחבורה הגדולה בארץ, שהפכה מקואופרטיב לחברה פרטית לפני שנתיים, החלה את תהליך המכירה של 50% ממניותיה ומכוונת לשווי יומרני של 4 מיליארד שקל.


ל"כלכליסט" נודע כי בנק HSBC, שאת שירותיו שכרה החברה, העביר פרטים ראשונים לגופים פוטנציאליים לרכישה, ואלה נחשפים לראשונה כאן.



השם אגד, בן 90 השנים, היה שם גנרי לתחבורה ציבורית ובשיאו היווה מונופול שמחזיק ב־75% מנתח התחבורה הציבורית בארץ. היתר היה בידי דן המתחרה. בשנים האחרונות נכנסו לתחרות חברות פרטיות כמו קווים, מטרופולין, סופרבוס ואפיקים.
1,300 חברי אגד, שהפכו לבעלי המניות שלה, מוכרים 50% מהמניות, לאור הסכם שהובילה הממשלה ב־2018. הקואופרטיב היה עד אז ללא מטרות רווח, במבנה עסקי מיושן, והמדינה ביקשה להפריט את התחבורה הציבורית ולהכניס עוד שחקנים לשם ייעול המערכת. 91.5% מחברי אגד תמכו במהלך. מרבית ההשקעה של הרוכשים תהיה החוצה, לבעלי מניות אגד, וחלקה פנימה.
הבנק המלווה ינסה לאתר משקיעים זרים לעסקה. מלבד ישראל מפעילה אגד תחבורה ציבורית גם בפולין והולנד, אם כי אירופה מהוות נתח לא גדול מהכנסותיה. הולנד מהווה 7%, פולין 3%, החברה־הבת אגד תיירות ונופש 9%, וישראל 81%.
במסגרת ההסכם עם המדינה הסכימה אגד לרדת לנתח של 20% משוק התחבורה הציבורית באוטובוסים בארץ, והיום היא כבר מחזיקה ב־32% בלבד במונחי קילומטרים, ובחודשים הקרובים תרד ל־25% עם מכירת קווי ירושלים. החברה השנייה בגודלה היא קווים, עם 14% מהשוק.
קונים פוטנציאליים הן קרנות השקעה מקומיות כמו פימי וכן קבוצת ההשקעות אלייד, גופים מתחום התשתיות כמו נוי או תש"י או חברות בורסאיות בתחום זה כמו שפיר הנדסה ושיכון ובינוי . כל גורם מקומי שיתמודד צפוי לצרף גופים מוסדיים לעסקה בשל גודלה. קרנות השקעה מוגבלות בסכום ההשקעה מקרן אחת לעסקה בודדת.

3 צפייה בגלריה
אוטובוסים חשמליים חיפה אגד
אוטובוסים חשמליים חיפה אגד
אוטובוסים של אגד
(צילום: רפי זוהר)
בגזרת השחקנים הזרים, הרחקת גופים סיניים מהשקעות בארץ תשחק לרעת אגד. קרנות זרות או חברות אסטרטגיות הן אפשרות, אבל העובדה שעיקר הפעילות מקומית עלולה להוות מכשול. דווקא הפעילות באירופה, הקטנה יחסית כרגע, עשויה להצטייר כפוטנציאל צמיחה. בפולין למשל 90% מהתחבורה הציבורית מופעלת על ידי עיריות והיא בשלבי הפרטה. אגד מחזיקה ב־32% מהפעילות הפרטית שם תחת המותג Mobilis, שרכשה ב־2006. בהולנד פועלת אגד תחת המותג EBS, שייסדה ב־2011. אגד מחזיקה ב־51% מהקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב וכן בנדל"ן.
נכס נוסף של אגד הם 26 מרכזי שירות, מוסכים בעיקר, שמהווים אחד ממנועי הצמיחה שמוצגים לרוכשים פוטנציאליים. אגד החלה לאפשר לחברות המתחרות לטפל באוטובוסים שלהם במוסכים אלה, נוכח פריסתם הגאוגרפית הרחבה.
ההסכם עם הממשלה לא מאפשר בשלב זה לאגד להתמודד על מכרזים להפעלת אשכולות תחבורה בארץ. ב־2029, לאחר שתרד ל־20% מהשוק, היא תוכל להתמודד. בשנה זו גם יסתיים ההסכם שמאפשר לחברה סובסידיה של 50% מעלות נסיעה לאזרח מטעם המדינה. תמיכת המדינה ברכש האוטובוסים ב־2020 עמדה על 179 מיליון שקל והשנה צפויה להיות 485 מיליון שקל — סכום שיקטן מדי שנה עד שיגיע ל־108 מיליון שקל ב־2029, בסיום ההסכם.
בשל הסכם הסובסידיה, מוגבלות ההשקעות ההוניות של אגד ברכוש ופיתוח (Capex). ב־2020 יחס החוב ל־EBITDA המתואם היה 2.1 כלומר, החוב היה גדול פי 2.1 מה־EBITDA המתואם. ב־2019 יחס זה עמד על 2.9 וב־2018 על 3.6. השינוי הוא תוצאה של ההסכם מול המדינה ב־2018.

3 צפייה בגלריה
אבי פרידמן יושב ראש אגד
אבי פרידמן יושב ראש אגד
היו"ר אבי פרידמן
(צילום: עמית שעל)
ההכנסות של החברה הן כ־4 מיליארד שקל בשנה. 2020 פגעה בהכנסות בארץ בכ־500 מיליון שקל (15.6%) בשל סגרי הקורונה, והן ירדו לכ־2.7 מיליארד שקל לעומת 3.2 מיליארד ב־2019 והורידו את ההכנסה הכוללת ל־3.7-3.6 מיליארד שקל. אגד צופה שהשנה תסתיים בהכנסות של 3 מיליארד שקל בישראל, וב־2022 הן יגיעו ל־3.3 מיליארד שקל, בדומה ל־2018. עד סוף ההסכם עם המדינה ב־2029 ההכנסות בישראל ינועו סביב 3 מיליארד שקל בשנה. 72% מההכנסות בארץ מגיעות מהתחבורה הציבורית, 17% מהשכרת אוטובוסים לתיירים ו־11% מהשכרתם למוסדות חינוך. בסוף 2020 היו לאגד מזומנים ושווי מזומנים ב־640 מיליון שקל. אגד מכרה לאחרונה את אגד תעבורה לקבוצת אלקטרה תמורת כ־200 מיליון שקל (חלקה של אגד מחצית הסכום).
החברה מעסיקה 9,100 עובדים, מהם 6,760 נהגים, ולה 4,000 אוטובוסים. לפי אגד, נתון זה הופך אותה לחברת האוטובוסים החמישית בגודלה בעולם. עוד חושפת החברה כי הגיל הממוצע לאוטובוס שלה הוא 6.3 שנים. לפי צפי החברה, ב־2025 הגיל הממוצע יהיה 4.2 שנים, באמצעות רכישת 2,100 אוטובוסים חדשים עד תום ההסכם עם המדינה ב־2029 תמורת 1.7 מיליארד שקל. כיום הוצאות השכר של אגד שקולות ל־40% מההכנסות, והצפי הוא שב־2025 שיעור זה יירד ל־35% וב־2029 יגיע ל־30%.
הפעילות של אגד ברכבת הקלה תומכת בהתמודדותה במכרזים נוספים בתחום הרכבת. החברה מכוונת גם להרחבת פעילות ההסעות הפרטיות באגד היסעים, ומעבירה מסר למשקיעים שהיא מחפה על הירידה באשכולות הפעילות באמצעות הגדלת ההכנסות באלה הקיימים. לרוכשים מוצג פוטנציאל במכרזי רכבת קלה, בחו"ל, בהגדלת רשת המוסכים, וכן בחילופי נהגים ותיקים ויקרים שיגיעו לגיל פנסיה בכוח עבודה זול יותר.
בגזרת הנדל"ן יש פוטנציאל לא קטן. אגד מנהלת 50 נכסים בשטח כולל של 742 אלף מ"ר ובבעלותה 21 נכסים על פני 390 אלף מ"ר. את היתר היא שוכרת בהסכמים ארוכי טווח, כולל תחנות מרכזיות ומרכזים לוגיסטיים ומסחריים. לדברי אגד, הערכת שווי נקבה בשווי של 1.5 מיליארד שקל לתיק הנדל"ן שלה - קרוב למחצית מהשווי המבוקש בעסקה. סביר שהרוכש ינסה לממש את פוטנציאל החניונים והמוסכים, למשל באמצעות הקמת חניונים תת־קרקעיים בשטח ובנייני משרדים מעליהם.