למרות המלחמה: עם רווח צפוי של 5 מיליארד שקל, הבנקים לא יעצרו את הדיבידנדים
למרות המלחמה: עם רווח צפוי של 5 מיליארד שקל, הבנקים לא יעצרו את הדיבידנדים
במערכת הבנקאית מעריכים שבעקבות פניית המפקח על הבנקים, חלק מהם יורידו את שיעור הדיבידנד לכ־20% מהרווח הנקי ברבעון השלישי. בנוסף, הבנקים צפויים לבצע הפרשות משמעותיות להפסדי אשראי. חרף זאת, הם עדיין יגרפו רווחים שסקטורים אחרים יכולים רק לחלום עליהם
בצל המלחמה בדרום, תיפתח השבוע עונת הדו"חות הכספיים בבנקים, כאשר בנק הפועלים יהיה הראשון לפרסם את תוצאותיו ביום רביעי הקרוב.
לפי תחזיות האנליסטים, רווחי הבנקים לרבעון השלישי אמנם יירדו ב־30% לעומת הרבעון השני בשל השפעות המלחמה, ועדיין - חמשת הבנקים הגדולים צפויים להרוויח לפי התחזיות 5.3 מיליארד שקל ברבעון השלישי. זאת, לעומת רווח של 6.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב־2022. סכום זה משקף תשואה על ההון של 12% ‑ תשואה גבוהה לעומת הממוצע הרב־שנתי של הבנקים (הנתונים מתבססים על ממוצע תחזיות האנליסטים בלידר, פסגות, אי.בי.אי ואקסלנס ברוקראז').
אז נכון, ההפרשות להפסדי אשראי יגדלו, וגם עלות ההטבות ללקוחות שניתנו במלחמה תתבטא בדו"חות, אבל עדיין הריבית הגבוהה נותנת את הטון, ומביאה לכך שהבנקים ממשיכים להרוויח מיליארדי שקלים ברבעון.
הכדור הועבר לבנקים
המלחמה בעזה אמנם נפתחה בתחילת הרבעון הרביעי, אך הבנקים יצטרכו לתת ביטוי להשפעותיה כבר בדו"חות הרבעון השלישי. בנוסף להשפעה הצפויה על התוצאות שלח ביום ראשון המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מכתב לבנקים, ובו הודיע להם כי עליהם להודיע עד היום האם בכוונתם לשנות את מדיניות חלוקת הדיבידנד. זאת, לאחר מספר שיחות שאנשי בנק ישראל ערכו עם הבנקים בנושא.
בעוד שבזמן משבר הקורונה הוציא בנק ישראל הנחיה שאוסרת על חלוקת דיבידנד, הפעם החליט חחיאושילי על גישה אחרת והעביר את הכדור אל הבנקים, שיקבעו לעצמם את מדיניות הדיבידנד החדשה. הוא אמנם לא אמר מפורשת כי חובה עליהם לקצץ בדיבידנד, אך ברור שהמסר מהמכתב ששלח הוא שעליהם לעשות קיצוץ שכזה.
לכאורה, חלוקת הדיבידנד בבנקים לא אמורה להיפגע בשל המצב - לבנקים יש עודפי הון, וגם אם עכשיו יבצעו הפרשות להפסדי אשראי ויעניקו הקלות משמעותיות ללקוחות שנפגעו מהמלחמה, הם עדיין יהיו יציבים. בנוסף, הם ממשיכים להציג רווחים גבוהים, שאמורים לאפשר להם להמשיך ולחלק דיבידנד כרגיל.
אלא שזו הסתכלות צרה מדי. יש הרבה מאד אי־ודאות לגבי הצפוי בהמשך - משך זמן המלחמה, האם הזירה בצפון תתקלח, מה היקף הפגיעה הכלכלית הצפוי ועוד. הידרדרות שכזו עלולה להגדיל דרמטית את הנזקים לבנקים, ולכן חשוב שיהיו להם כריות הון עודפות יותר מאשר במצב שגרה.
בנוסף, חשוב לוודא שהבנקים ימשיכו לספק אשראי למשק גם בתקופה קשה זו של אי־ודאות ועליית סיכון. מחנק אשראי בתקופת מלחמה עלול להוות מכה קשה לכלכלה, החבולה ממילא. לבנקים אמור להיות תפקיד חשוב לאחר המלחמה בסיוע ליציאת המשק מהמשבר. יהיה צורך בהשקעות רבות לשיקום, ולבנקים, כספקי אשראי מרכזיים, תפקיד מכריע ביכולת לבצע השקעות שכאלה.
כמו כן, אם תהיה החרפה במצב הביטחוני והכלכלי, ובנק ישראל ירצה להימנע ממצב של מחנק אשראי, ייתכן שיהיה צורך לתת הקלות לבנקים כמו למשל בדרישות ההון, כשם שהיה במשבר הקורונה. בתרחיש שכזה, יהיה מאוד בעייתי לתת לבנקים הקלות רגלטוריות רגע אחרי שחילקו דיבידנד לבעלי המניות שלהם ביד נדיבה. ולכן, גם אם לפי טבלאות האקסל (שלא ברור מה מהימנותן לאור אי־הוודאות) אפשר עדיין לשמור על שיעורי חלוקת הדיבידנד, אין זה ראוי שכך יהיה.
כיום, מדיניות הדיבידנד של הבנקים דומה למדי: בהפועלים, לאומי ודיסקונט מדובר בחלוקה של 40% מהרווח (דיסקונט העלה באחרונה את שיעור החלוקה מ־30%, אך טרם הספיק ליישם את המדיניות החדשה). למזרחי טפחות מדיניות דיבידנד של 35% מהרווח, והבנק הבינלאומי, שמסורתית נחשב לשמרן עם עודפי הון, עם חלוקה של 50% מהרווח, כאשר הנהנה המרכזי מכך הוא בעל השליטה בבנק, צדיק בינו.
במערכת הבנקאית מציינים שעל אף שמדיניות הדיבידנד בבנקים היום דומה למדי, יהיה הבדל בין מדיניות החלוקה שלהם. ההערכות הן שהפועלים ולאומי יירדו לכ־20% דיבידנד מהרווח. לעומת זאת, מזרחי טפחות ודיסקונט הם מסורתית עם עודפי הון נמוכים יותר, ולכן לא מן הנמנע שהם יפחיתו עוד יותר את שיעור חלוקת הדיבידנד. מאידך, הבנק הבינלאומי תמיד התאפיין בעודפי הון גבוהים, ולכן סביר שצמצום הדיבידנד אצלו יהיה מתון.
הדו"חות הכספיים הבאים שיפרסמו הבנקים יהיו רק בחודש מרץ (דוחות הרבעון הרביעי). עד אז תתבהר יותר תמונת המלחמה וניתן יהיה להעריך טוב יותר את השפעותיה על הכלכלה. אם במרץ כבר עיקר המלחמה תהיה מאחורינו, ויתברר כי הנזק הכלכלי ממנה מוגבל יחסית, ייתכן כי כבר אז יחזרו הבנקים לשגרה בעניין הדיבידנד. אולם אם נהיה עמוק בתוך המלחמה ועם נזקים כבדים, לא יהיה מנוס מעצירה של הדיבידנד. מה שבטוח הוא שבמרץ הבנקים כבר יידעו טוב יותר כיצד להתאים את מדיניות הדיבידנד למצב.
הקלות בכמיליארד שקל
בדו"חות הכספיים של הבנקים שיפורסמו החודש צפויות שתי השפעות עיקריות מהמלחמה. ההשפעה הראשונה, היא עלות ההטבות ללקוחות. בתחילת המלחמה הודיעו הבנקים על הקלות שונות, בהן ביטול תשלומי משכנתא לתושבי העוטף, הלוואות ללא ריבית, ועוד. עלות ההקלות הללו תגולם כבר בדו"חות הקרובים, והערכות הן שהיא צפויה לעמוד על כמיליארד שקל לכל חמשת הבנקים הגדולים.
בנוסף, הבנקים צפויים לבצע הפרשה משמעותית להפסדי אשראי. מדובר בהפרשה קבוצתית, שמהווה מעין כרית ביטחון לתרחיש של גל פשיטות רגל. זאת, בדומה להפרשות שביצעו הבנקים בתחילת משבר הקורונה.
סיכון האשראי המרכזי שנמצא אצל הבנקים הוא בתחום הנדל"ן. מאז ומתמיד היה הנדל"ן חלק מרכזי מתיק האשראי של הבנקים, אולם בחסות הריבית הנמוכה וההתאוששות שחוותה הכלכלה הישראלית אחרי הקורונה, נרשם תוך שנתיים זינוק של עשרות אחוזים בהיקף האשראי למגזר זה, שנושק כיום כבר לרף של חצי טריליון שקל. חלק מהבנקים הפריזו במתן האשראי ובתנאים המקלים, מה שהביא בשלב מסוים את בנק ישראל להתערב ולקבוע מגבלות.
עוד לפני המלחמה, ענף הנדל"ן ממילא היה בתקופה מאתגרת עקב עליית הריבית. החל מפרוץ המלחמה פג הענף פגיעה משמעותית נוספת, הן מבחינת האטה במכירות, אך בעיקר בשל מחסור חמור בעובדים כתוצאה מהסגר על השטחים ומעזיבת העובדים הזרים בעקבות הטבח ב־7 באוקטובר, מה שגורר עיכובים בפרויקטים.
עד עתה, בנק לאומי הוא היחיד שהודיע, כבר בחודש שעבר, שיבצע הפרשה של 800 מיליון שקל עד 1.1 מיליארד שקל להפסדי אשראי צפויים. יתר הבנקים עדיין לא הודיעו על כך, על אף שהם צפויים לבצע הפרשה משמעותית בגין השפעות המלחמה. בחלק מהבנקים מציינים כי ההפרשה שיבצעו אינה משמעותית כמו זו שבנק לאומי מתכנן, ולכן היא אינה מצדיקה דיווח. בנקים אחרים טוענים שגם אחרי ההפרשה הם יציגו רווח גבוה, ולכן אין טעם בפרסום אזהרת רווח מסוג זה.
בכל אופן, גם אם בנק לאומי הוא סמן ימני בכל הקשור להפרשות ברבעון השלישי, הרי שאלו עדיין צפויות לזנק באופן משמעותי לעומת הרבעון הקודם, אז הן עמדו, בכל חמשת הבנקים הגדולים יחד, על 1.5 מיליארד שקל.
ולמרות זאת, אין צורך לדאוג ליציבות הבנקים בישראל. על אף ההפרשות וההוצאות השונות בעקבות המלחמה, הבנקים צפויים לסיים את הרבעון השלישי עם רווחיות גבוהה, שסקטורים אחרים היו שמחים ליהנות ממנה אפילו בתקופת שגרה, לא כל שכן בזמן מלחמה.
