הדולר מאבד גובה, אך "הסיכון הגיאופוליטי והביטחוני מרחף מעל השקל"
הדולר מאבד גובה, אך "הסיכון הגיאופוליטי והביטחוני מרחף מעל השקל"
בזמן חילופי השלטון בישראל, המטבע האמריקאי מוחק את העלייה היומית שלו ונסחר ב-3.52 שקלים, אחרי שנסחר תמורת 3.54 שקלים בשיא של חודשיים; בתחילת החודש עוד נסחר סביב 3.41 שקלים; רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות: "מעת לעת יש דיווחים שפועלים נגד השקל כמו הכוונה של קרן העושר הנורווגית למשוך כספים מישראל"
הדולר מוחק את העלייה היומית שלו ונסחר עתה תמורת 3.52 שקלים. זאת, לאחר שבוע וחודש של עליות בערכו של המטבע האמריקאי שנסחר מוקדם יותר תמורת 3.54 שקלים, ברמות שיא של חודשיים מול מקבילו הישראלי. בתחילת החודש עוד נסחר הדולר תמורת 3.41 שקלים. על סדר היום - ממשלה חדשה מושבעת היום והיא תורכב מ-32 שרים ו-8 סגנים. ובעולם, הדולר רושם ירידות לעומת המטבעות העיקריים.
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות מסכם כי "לאורך השנה הייתה בישראל אינפלציה נמוכה בהרבה מאשר במדינות המפותחות, מה שבישר על צורך בהעלאות ריבית נמוכות יותר ולכן דיפרנציאל הריבית לטובת הדולר גדל גם מול השקל. יצוין, עם זאת, כי בהמשך השנה הצטרף גם בנק ישראל עם העלאות חדות משלו והשפעת פער הריביות הלכה ונחלשה.
"מעת לעת גם היו דיווחים שפעלו נגד השקל ורק לאחרונה, לדוגמא, הוזכרה בתקשורת כוונה של קרן העושר הנורווגית למשוך כספים מישראל על רקע שיקולי מנהל תאגידי ואחריות חברתית. מעל כל אלה מרחף מעל השקל, כמידי שנה, הסיכון הגיאו-פוליטי והביטחוני.
מנחם מוסיף כי "במבט להמשך, סביר להניח כי שער השקל – דולר לא ירשום פיחות משמעותי, או לחליפין ייסוף של ממש, לעומת הרמות הנוכחיות שלו. ככלל, השקל נחשב מטבע איתן המייצג כלכלה חזקה וצומחת.
"מעבר לכך, ייתמכו בו עוד כמה גורמים: תחילה, אנו עדים לחזרה מסוימת של תיאבון הסיכון בשוקי ההון – מה שגרם לדולר להיחלש שוב, במיוחד מול האירו, היכן שהריבית החלה לסגור את הפער מול ארה"ב. שנית, משום הצפי שירידות השערים החדות שאפיינו את השנה החולפת יתמתנו. נושא זה אמנם נתון למחלוקת רבה בקרב מומחים, אך אם אכן כך יקרה, הדבר יסייע גם לשקל.
"ושלישית, משום שהעודף התקציבי עשוי לסייע לממשלה הנכנסת לשמור על משמעת פיסקלית, שתשתקף, יש לקוות, גם בספר התקציב. מכל מקום, לבנק ישראל יש כיום די והותר יתרות מט"ח על מנת לבלום/למתן גלים של פיחותים חדים בשער השקל, אם וככל שיתרחשו. מהכיוון השני, את יכולתו למתן תיסופי יתר בשער השקל הוכיח בנק ישראל היטב בשנים האחרונות".
