כשבקייב בורחים למקלטים, המשקיעים נמלטים אל הדולר; הרובל בשפל
כשבקייב בורחים למקלטים, המשקיעים נמלטים אל הדולר; הרובל בשפל
המטבע האמריקאי מזנק ב-1.5% מול מקבילו הישראלי ונסחר תמורת 3.273 שקלים; הדולר בעלייה חדה גם לעומת המטבעות העיקריים; המטבע הרוסי התרסק מוקדם יותר ב-10% לשפל כל הזמנים; רוסיה תוקפת ערים מרכזיות באוקראינה, כולל קייב, כשהחשש הוא לפלישה כוללת למדינה
הפלישה הרוסית לאוקראינה דוחפת את המשקיעים אל הדולר: המטבע האמריקאי בשיא מאז ה-31 לינואר מול סל 6 המטבעות העיקריים בעולם, מטפס ל-97.028 נק'.
היורו בשפל של שלושה שבועות - יורד ב-1.2% ונסחר תמורת 1.11 דולרים. הפאונד נחתך ב-1% ונסחר תמורת 1.34 דולרים. הרובל הרוסי התרסק מוקדם יותר ב-10% לשפל כל הזמנים - נסחר תמורת 89.89 רובל לדולר.
ובשוק המט"ח המקומי - המטבע האמריקאי מתחזק לעומת השקל ונסחר תמורת 3.273 שקלים - זינוק של 1.6%. בדואר ישראל מדווחים היום על עלייה בביקוש לרכישת דולרים בסניפי הדואר ובאתר דואר ישראל. היורו יציב על 3.66 שקלים.
ברקע לדברים, פוטין הכריז על מבצע צבאי, ורוסיה החלה בהתקפה על ערים מרכזיות באוקראינה, כולל קייב, שם נשמעים פיצוצים – כשהחשש הוא לפלישה כוללת למדינה.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות: "שוקי ההון, המטבעות והאנרגיה מגיבים באגרסיביות לתחילת המערכה הצבאית באוקראינה. התגובות היו יכולות להיות חדות אף יותר, אלא שבימים האחרונים הייתה הכרה בינ"ל כי מתקפה רוסית היא רק שאלה של זמן ולכן אין כאן את גורם ההפתעה. ההמשך צופן לנו רמה גבוהה של תנודתיות ושווקים עצבניים. ראשית, ההמשך תלוי במשך המערכה – כמה מהר תושג הכרעה והיכן יעצרו הכוחות. פוטין אמר, בין הדברים, כי אין לו כוונת סיפוח של אוקראינה, אך הדינמיקה המלחמתית עשויה לשנות זאת.
"שנית, כמו כן, ככל שיוטלו כעת עיצומים חריפים יותר על רוסיה – ייתכן כי הדבר ישכנע אותה להסתפק בהישגים מוגבלים. לא בכדי התאוששו השווקים זמנית כשהנשיא ביידן הודיע על העצומים הראשונים. שחברות NATO ומדינות רבות נוספות הודיעו בהמשך על עיצומים שונים על חברות ואישים רוסיים ואנו עדים להשלכות על בורסת מוסקבה, שנפלה וכעת בהפסקת מסחר. גם הרובל מידרדר כעת ומאבד 7% מערכו.
"שלישית, בד בבד מתקיימים מגעים דיפלומטיים קדחתניים ומועצת הביטחון התכנסה לדיון חירום. שאלת הצלחתם למנוע הסלמה נוספת חשובה ביותר. השווקים ינועו בטווח המידי והקצר ויתנהלו לפי שלושת הגורמים הללו. בהקשר זה יש גורם אי ודאות גדול – איך תגיב רוסיה לעיצומים חריפים. נשאלת השאלה האם תעצור את אספקת הנפט והגז הטבעי לאירופה, לדוגמא, במענה לצעד החריף שנקטה גרמניה שעצרה את פתיחת צינור נורד סטרים 2, שכה חשוב לרוסיה. לא ברור אם הזינוק הנוכחי של מחירי הנפט לפאתי 100 דולר החבית מגלם לחלוטין תרחיש כזה".
עוד מוסר מנחם כי "רוסיה ואוקראינה גם מספקות חיטה בהיקפים ניכרים למדינות במזרח התיכון ואפריקה, מה שעלול ללחוץ כלפי מעלה את מחירי המזון, שעלו גם כך לאחרונה. שאלה נוספת היא התנהגות סין – שתומכת בפוטין ולא מצטרפת לעיצומים, כשהיא בוחנת את תוצאות המהלך הרוסי בהקשר של כוונות דומות שלה כלפי טאיוואן. במישור המקומי, הירידות החדות בשוקי המניות בחו"ל מבשרות על המשך פיחות השקל כנגד הדולר ויש גם סיבה נוספת לכך – התחזקות הדולר בעולם על תקן מטבע חוף מבטחים בתקופות של הרעה חדה בשנאת הסיכון. כמובן, פיחות חד יותר של השקל, ככל שיתרחש, יהווה גורם אינפלציוני מקומי, אך בשלב זה מוקדם לייחס לכך השפעות של ממש על התנהלות השוק המקומי".
