בלעדיחורש, תדמור וסוארי מצטרפים למירוץ לרכישת 4% מתמר
בלעדי
חורש, תדמור וסוארי מצטרפים למירוץ לרכישת 4% מתמר
כהן פיתוח, בשליטת ג'ורג' חורש, יצחק סוארי וגדעון תדמור, מנהלת מגעים עם הגופים המוסדיים שמחזיקים בשליטה באלון גז לרכישתה באמצעות החלפת מניות. הנכס היחיד של אלון גז הוא המניות במאגר תמר. המוסדיים נוטים לעסקת ההחלפה, שתאפשר חיסכון בהוצאות
כהן פיתוח מצטרפת למירוץ לרכישת אלון גז. ל"כלכליסט" נודע כי בכירי החברה מנהלים בשבועות האחרונים מגעים עם הגופים המוסדיים שמחזיקים בשליטה באלון גז, במטרה להגיע לעסקת החלפת מניות, שבמסגרתה יקבלו בעלי המניות באלון גז מניות של כהן פיתוח בתמורה למניותיהם.
כהן פיתוח, בניהולו של שוני אלבק, לא הגישה הצעה רשמית ומחייבת בכתב, דבר שהיה מצריך דיווח לבורסה מצד שתי החברות, אלא ניהלה שיחות עם יו"ר אלון גז יובל הררי, שממונה מטעם המוסדיים, והציגה בעל פה את מתווה העסקה שאליו היא חותרת.
בעלי השליטה (51.8%) בכהן פיתוח, שאינם מהווים קבוצת שליטה, הם גדעון תדמור, שבעבר כיהן כמנכ"ל דלק קידוחים וכיום הוא בעל השליטה בשותפות הנפט והגז נאוויטס פרטוליום, ורונה אורליצקי, שמחזיקים ב־3.6%; חברת יוניון השקעות ופיתוח, שבבעלות יבואן טויוטה ג'ורג' חורש (24.3%); וחברת יונגיל שבשליטת פרופ' יצחק סוארי (23.9%). אלה רכשו באפריל 2020 את המניות מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, במסגרת ניסיונה להימלט מחדלות פירעון — איום שאליו נקלעה בעקבות משבר הקורונה והצניחה במחירי הנפט, שהעמידו בסימן שאלה את יכולת הקבוצה להתמודד עם חוב של כ־8 מיליארד שקל. דלק מכרה את המניות בכהן פיתוח תמורת כ־207 מיליון שקל — מתחת למחיר השוק באותה עת — בנוסף לדיבידנד של 9 מיליון שקל (חלקה של דלק), שעליו הכריזה כהן פיתוח.
כהן פיתוח נסחרת לפי שווי של 470 מיליון שקל, כ־8% בלבד מעל שווי החברה כשסוארי, חורש ותדמור רכשו את השליטה בה. כהן פיתוח מחזיקה בזכות לחלק מהתמלוגים ממאגרי הגז לווייתן ותמר ובכ־1% מיחידות ההשתתפות של דלק קידוחים, ונראה כי בעסקה המדוברת היא מבקשת להרחיב את עסקיה ולהיכנס לאחזקה במאגר תמר. לחברה יש גם זכויות בנכס מניב בקריית אריה בפתח תקווה. בעבר החזיקה כהן פיתוח בשותף הכללי (חברת הניהול) של שותפות אבנר, שהתמזגה עם דלק קידוחים. עד 2012 נשלטה כהן פיתוח בידי תדמור ומשפחת כהן, שמכרו את השליטה בחברה לקבוצת דלק.
2 צפייה בגלריה
ג'ורג' חורש, גדעון תדמור ויצחק סוארי
(צילומים: קרן בנק, גדי סיארה ושמואל חזן, דניאל קמינסקי)
ביולי האחרון נחשף ב"כלכליסט" כי סונול הפרטית, שבשליטת דודי ויסמן, מבקשת להתמזג עם אלון גז ולהיכנס כך לבורסה. השווי שביקשה סונול בעסקה כזו, קרוב ל־1.5 מיליארד שקל, הרתיע מעט את המוסדיים ששולטים באלון גז, והעסקה לא התקדמה. אלון גז הכחישה אז קבלת הצעה כתובה. במיזוג עם אלון גז הבורסאית שאפה סונול, ככל הנראה, להשיג שני דברים: הוספת זרוע אנרגיה חדשה של גז גולמי, וכניסה לבורסה באמצעות מיזוג במקום דרך הנפקה. עם זאת, במקביל לניסיון המיזוג מקדמת סונול גם את הנפקתה בבורסה.
אלון גז היא חברה "מוזרה" מעט, שכן נכסיה מסתכמים ב־4% ממניות מאגר תמר. מניות השליטה בחברה (79.56%) מוחזקות בידי קבוצת אלון, שהיתה בעבר בשליטת דודי ויסמן ושרגא בירן. השניים איבדו את השליטה בקבוצת אלון ב־2017, לאחר שהגיעה לחדלות פירעון, בשל קריסת רשת השיווק מגה שבה החזיקה. השליטה עברה לידי כמה גופים מוסדיים ובהם פסגות, הפניקס, כלל ביטוח ומנורה מבטחים. אלון גז היא האחזקה היחידה שנותרה בקבוצת אלון, ומניות מאגר תמר הן כאמור הנכס היחיד של החברה.
אלון גז נסחרת בבורסה בשווי של 291 מיליון שקל. החברה מחזיקה ב־95% מהזכויות בשותפות דור חיפושי גז, שהיא בעלת זכויות בשיעור של 4% במאגרי הגז תמר ודלית, כאשר לה גם חוב פרטי בהיקף של 56 מיליון דולר (לפירעון מלא עד סוף 2026). יתרת המניות, 5%, מוחזקת בידי אלון רבוע כחול של מוטי בן־משה.
המוסדיים שמחזיקים בשליטה בחברה נוטים, נכון לעכשיו, לעסקה עם כהן פיתוח, שתאפשר להם לשמור על נזילות ותחסוך הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות נוספות של כ־8 מיליון שקל בשנה, עד שימכרו את האחזקה — אם בכלל.
ביולי האחרון התפטרו שלושה דירקטורים מאלון גז: היו"ר חיים אלמוזנינו, שהיה מנכ"ל דואר ישראל ודלק ישראל; עופר קוטלר, בעבר מנכ"ל שיכון ובינוי; ושלומי קלסי, שיעץ למחזיקי האג"ח של קבוצת אלון בהסדר החוב מול בירן וויסמן. השלושה נימקו את התפטרותם ב"אי הסכמה על האסטרטגיה של החברה".
השלושה מונו בינואר 2018 בידי מחזיקי האג"ח הגדולים של אלון, וביקשו לפתח את אלון גז, יחד עם המנכ"ל החדש שמינו צחי גרוסוסר, שמשמש עדיין בתפקיד, לתחומים נוספים. המוסדיים לא התלהבו מהעסקאות האלה, ומעדיפים לפגוש במזומן. שלושת הדירקטורים המתפטרים הוחלפו באחרים בראשות הררי, שצפוי להביא בשבועיים־שלושה הקרובים את החלופות למכירה או מיזוג לידי המוסדיים, כדי לקבל החלטה באיזה מיתווה לבחור.
