בלעדיההתערבות המוזרה של מנכ"ל האוצר בעסקת כלל־MAX
בלעדי
ההתערבות המוזרה של מנכ"ל האוצר בעסקת כלל־MAX
במכתב חריג, ללא העתקים לאף גורם ממשלתי, ניסה רם בלינקוב ללחוץ על הממונה על שוק ההון משה ברקת להתנגד לעסקת כלל־MAX - אף שאין לו סמכות להתערב בנושא. בלינקוב רמז לברקת: "אני עומד בראש ועדה לשינוי מבנה הרגולציה הפיננסית"
24 שעות להכרעה בעסקת הענק שבה אמורה כלל החזקות, החברה־האם של כלל ביטוח, לרכוש את חברת כרטיסי האשראי MAX מידי קרן ורבורג פינקוס, נראה כי גם אם הקשיים העסקיים ייפתרו והצדדים יגיעו להסכמות, מחכה להם מהמורה משמעותית בקבלת אישור הרגולטורים. מתברר שמי שפועל מאחורי הקלעים כדי לטרפד את העסקה - שאמורה להתבצע תמורת 2.47 מיליארד שקל - הוא מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, שמפעיל בימים האחרונים לחצים על גורמים באוצר להתנגד לעסקה.
ל"כלכליסט" נודע כי במאי האחרון שיגר בלינקוב מכתב חריג לממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת, ובו מסר שהוא מצפה ממנו להתנגד לעסקה. באופן חריג, מכתבו של בלינקוב נשלח אל ברקת בלבד, ללא העתק לאף גורם במשרד האוצר או במשרדי הממשלה - גם לא ליועץ המשפטי של המשרד עו"ד אסי מסינג ולא לממונה על רשות התחרות עו"ד מיכל כהן. התערבותו של בלינקוב בעסקת כלל־MAX נחשבת חריגה מאחר שבאופן רשמי הפיקוח על הגופים הפיננסיים אינו מצוי באחריותו או בסמכותו של מנכ"ל האוצר, והיא מהווה תפיסה של האוצר שרואה עצמו כרגולטור־על.
את מכתבו פתח בלינקוב בשורה של נימוקים שבעטיים, לשיטתו, הוא רשאי להתערב בנושא. אחד מהם הוא העובדה שהוא עומד בראש צוות שבוחן את הפרדת כאל מבנק דיסקונט, המחזיק ב־72% ממניות כאל, והבנק הבינלאומי שמחזיק ב־28% מהמניות (במסגרת חוק שטרום נקבע שעד לתחילת 2023 ניתן יהיה להחליט אם להורות על הפרדת כאל מדיסקונט). כאל היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שלא נותקה מהבעלות של הבנקים במסגרת הרפורמה בעקבות ועדת שטרום, שאילצה את בנק לאומי למכור את לאומי קארד (כיום MAX) ואת בנק הפועלים להיפרד מישראכרט.
לכאורה, אין קשר בין סוגיית כאל (שמצויה בבעלות של בנק) לבין עסקת כלל־MAX. אלא שההערכות הן שאם אכן כלל החזקות תרכוש את MAX, אז מתחרותיה בענף הביטוח לא ירשו לעצמן להשאיר את כלל עם יתרון תחרותי ורגל בשוק התשלומים, וימהרו להגיש הצעות לרכוש את כאל, אם אכן יוחלט להפריד אותה מדיסקונט, או יבצעו השתלטות על ישראכרט שנסחרת ללא גרעין שליטה בבורסה. אם כלל תקבל אישור לרכישת MAX, הרגולטורים לא יוכלו לסרב לעסקאות מקבילות של מתחרותיה. במצב שכזה, חברות הביטוח יקבלו שליטה בענף נוסף בשוק, ונראה כי זה מטריד את בלינקוב.
"כידוע לך, בימים אלה אנחנו עורכים פגישות עם גורמים רבים בענף כדי לייצר תשתית מקצועית בדרך לכתיבת חוות דעת בסוגיית הפרדת כאל מבנק דיסקונט", כתב בלינקוב לברקת. "השוק הפיננסי הוא שוק ריכוזי שבו 5-4 קבוצות ענק, שחלקן מנהלות כספים העשויים להגיע ל־25%-20% מהתוצר במשק. עמדתי היא כי גופים אלה הגיעו לממדים גדולים מדי ויש צורך לבחון אפשרות להגביל את כוחם".
עוד טוען בלינקוב כי רכישה של חברת כרטיסי אשראי בידי גוף מוסדי "מנוגדת לרוח החוק להגברת התחרותיות ולצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאית", זאת אף שנוסח החוק לא אוסר את עסקת כלל־MAX. החוק אסר על הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי לחברות הביטוח, אך לא אסר את מכירת השליטה בהן לחברות הביטוח לאחר שחברות האשראי כבר יצאו מידי הבנקים. זו לקונה בניסוח החוק, שבאוצר רואים אותה מנוגדת לרוח חוק שטרום, גם אם משפטית ניתן לקיים את העסקה.
עילות נוספות שמעלה בלינקוב ובעטיין הוא רואה צורך להתערב בעסקה הן הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה בענף הפיננסים, שבראשה הוא עומד, וכן היותו חבר בוועדת הריכוזיות. "במסגרת היותי חבר בוועדת הריכוזיות ובצוות הריאלי־פיננסי, אני נחשף לתהליכים הקורים במשק הישראלי ואשר נוגעים למבנה התחרות בסוגיות אלה". גם טענה זו לא מסבירה את מכתבו החריג של בלינקוב, שכן הוא יכול ליזום דיון בוועדת הריכוזיות, בראשותה של הממונה על התחרות.
ויותר מכך, באזכור של הוועדה לבחינת מבנה הרגולציה בענף הפיננסים יש משום איום מרומז על ברקת לבל יעז שלא להתיישר עם עמדת בלינקוב, שכן הוועדה הזו עשויה להחליש את רשות שוק ההון. כפי שפורסם, הוועדה בוחנת את מיזוג רשות שוק ההון עם רשות ני"ע בכל הנוגע לתחום הפיננסי, בצורה מדורגת, שתפגע בראש ובראשונה בכוח של הרשות. במילים אחרות, בלינקוב רומז לברקת, ולמי שיבוא אחריו, שהוא יכול לקבוע את גורלו, ולהכריע את הקרבות הרבים שהתנהלו בין ברקת לענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, מסביב לנעשה בחברות רבות וביחס לשלל תחומי השפעה.
לסיכום כותב בלינקוב: "כלל הדברים האלה מעלים בעיניי קושי רב של האפשרות לאשר את ביצוע העסקה אבקש כי דבריי יעמדו בפניך בבואך לבחון את אישור העסקה".
כזכור, בשבוע שעבר הודיע ברקת על פרישתו לאחר ארבע שנים. גורמים באוצר קשרו בין התפטרותו לבין העובדה שהוועדה בראשות בלינקוב, שעוסקת במבנה הרצוי של הרגולציה הפיננסית בישראל, צפויה להמליץ על צמצום כוחה ואף ביטולה של רשות שוק ההון. ברקת, מצדו, מכחיש שזו הסיבה להתפטרות.
זו לא הפעם הראשונה שהאוצר מתערב בסוגיה עסקית הקשורה לעולם התשלומים. במאי פורסם ב"כלכליסט" כי באוצר שלחו מכתב לרשות התחרות ולבנק ישראל, ובו ביקשו להתערב באישור הקמת המועדון החוץ־בנקאי של אלקטרה, בנק הפועלים וכאל, ולקחת חלק באישור הקמתו.
