אלקטרה: "יש עננות מעל המשק, אבל הצבר מספק לנו ביטחון"
אלקטרה: "יש עננות מעל המשק, אבל הצבר מספק לנו ביטחון"
עלייה בהיקפי העבודה בכל מגזרי הפעילות הובילה לשיפור של 13% בהכנסות הרבעון הראשון ל-2.9 מיליארד שקל, אך עלייה בהוצאות ההנהלה וכלליות בעקבות איחוד חברות שנרכשו וזינוק בהוצאות המימון הובילו לכך שהרווח הנקי נותר דומה להיקפו ברבעון המקביל - 50 מיליון שקל
אלקטרה רשמה הכנסות של 2.9 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה - עלייה של 13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שנובעת מעלייה בפעילות כלל המגזרים ובכמות הפרויקטים שהחברה מבצעת. הרווח התפעולי עלה ב-8% ל-118 מיליון שקל, אך הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות נותר דומה להיקפו ברבעון המקביל, 50 מיליון שקל.
הסיבה היא עלייה של 26% בהוצאות ההנהלה וכלליות ל-118 מיליון שקל לאחר איחוד חברות שנרכשו במהלך 2022, ובהן אלקטרה טרגט (לשעבר טרגט מרקט), שעוסקת בניהול פרויקטים ואספקת שירותים מנוהלים, ואקלימטק, שעוסקת בקירור תעשייתי, ועלייה בהוצאות שכר. כמו כן חל זינוק של 128% בהוצאות המימון עד לסכום של 37 מיליון שקל, בהשפעת העלייה בריבית ובמדד על התחייבויותיה של החברה.
אלקטרה, בניהולו של איתמר דויטשר, פועלת בכמה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובחו"ל; הפעלה, שירות ואחזקה של נכסים ותשתיות; ייזום נדל"ן בישראל ובמזרח אירופה; וזכיינות - הקמת וניהול פרויקטים בתחומי התשתיות, הבנייה והסביבה והפעלת קווי שירות בתחבורה ציבורית.
מגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל, שכולל הקמת תשתיות, בנייה, התקנת מערכות אלקטרו-מכניות ומעליות - שבמסגרתו מקימה אלקטרה בין היתר את מבנה הספרייה הלאומית בירושלים ואת מגדלי המגורים בכיכר המדינה בתל אביב - היה אחראי ל-48% מההכנסות, 1.4 מיליארד שקל, והן עלו ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זאת בעיקר בשל עלייה בהיקפי הביצוע. הרווח התפעולי במגזר זה הגיע ל-29 מיליון שקל, שיפור של 14% לעומת הרבעון המקביל, שנבע מעלייה ברווחיות הפרויקטים.
מגזר ההפעלה, שירות ואחזקה - שבמסגרתו אלקטרה מספקת שירותי הפעלה ואחזקה בין השאר למתקני רפאל, אסותא, אינטל ובנק הפועלים - היה השני מבחינת היקף הפעילות, וההכנסות בו הסתכמו ב-717.5 מיליון שקל, 24.5% מכלל ההכנסות ושיפור של 12% לעומת היקפן ברבעון המקביל. העלייה בהכנסות נבעה בעיקר מאיחוד תוצאות החברות שנרכשו ומעלייה בהיקפי הפעילות ביתר תחומי הפעילות. מגזר זה סיפק את הרווח התפעולי הגבוה מבין כל המגזרים, 53 מיליון שקל ו-42% מסך הרווח התפעולי של החברה. אך נרשמה בו ירידה של 5% לאחר שבתום הרבעון המקביל הופסקה פעילות מעבדה לבדיקת קורונה שאותה הפעילה החברה.
במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נרשמה עלייה של 12% בהכנסות, והן הסתכמו ב-387 מיליון שקל, בעיקר בגין עלייה בהיקפי הפעילות בתחום התשתיות בארה"ב, וספציפית בניו יורק שם אלקטרה פועלת. הרווח התפעולי התייצב על 5.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של 10 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות העלייה בפעילות לאחר שברבעון המקביל פעילותן של החברות-הבנות בניו יורק הייתה מצומצמת בהשפעת הקורונה. כחלק מפעילותה במגזר זה בנובמבר האחרון זכתה אלקטרה במכרז של 61 מיליון דולר להתקנת מערכות להנגשה קולית של צמתים בניו יורק, והיא מבצעת עבודות שדרוג בשדה התעופה JFK ומקימה מערכות אלקטרו-מכניות במלון וולדורף אסטוריה בעיר.
במגזר הזכיינות, שהפעילות בו כוללת את הפעלת עיר הבה"דים, מת"שים ותחב"צ, ובמסגרתו זכתה אלקטרה במכרז להפעלת הקו הירוק של הרכבת הקלה בגוש דן, ההכנסות הגיעו ל-299 מיליון שקל, שיפור של 18% לעומת הרבעון המקביל, בעיקר בזכות עלייה בהכנסות אלקטרה אפיקים בתחום התחבורה הציבורית.
במגזר ייזום הנדל"ן ההכנסות עלו ב-5% ל-179 מיליון שקל, אך הרווח התפעולי ירד ב-14% ל-20 מיליון שקל לאחר שברבעון הקודם נרשמו רווחים משערוך נדל"ן להשקעה בהקמה ובשל עלייה בהוצאות הנהלה וכלליות. לדברי דויטשר: "בבנייה למגורים אנחנו פועלים בפיזור גאוגרפי ששומר עלינו, כי בעוד באזורים מסוימים יש האטה, באחרים אין, למשל בגבעת שמואל שם אנחנו בונים ומוכרים בקצב טוב. בנוסף לכך העובדה שמבחינה חשבונאית אנחנו יכולים להכיר בהכנסה רק בהתאם להתקדמות בבנייה מביאה לכך שכיום אנחנו נהנים מהכנסה על מכירות קודמות, והיא מייצרת לנו גם ביטחון לגבי המשך ההכנסות ברבעונים הבאים".
צבר הזמנות של אלקטרה הגיע, נכון לסוף מרץ, ל-29.8 מיליארד שקל, לעומת 28.3 מיליארד שקל בסוף 2022, מהם 18.8 מיליארד שקל בפרויקטים למבנים ותשתיות בישראל. בהקשר זה הסביר דויטשר: "יש עננות שמתקדרת מעל המשק בישראל, אבל הצבר מספק לנו ביטחון לגבי המשך הפעילות וההכנסות בשנה-שנתיים הקרובות, כשהפרויקטים שיוצאים לפועל תוכננו, אושרו ותוקצבו כבר לפני הרבה זמן". בהקשר לנעשה בענף התחבורה והתשתיות ובחברות הממשלתיות שפועלות בו, ציין דויטשר: "בסוף זהות המנהלים והשרים שמעליהם פחות חשובה עבורנו, כי אנחנו עובדים עם אנשי המקצוע. השר והמנהלים קובעים כיוונים כלליים ומקצים את המשאבים, אבל מרגע שהוחלט על פרויקט ההתנהלות לגביו עוברת לדרגים המקצועיים שאיתם אנחנו עובדים".
