הבורסה מסכמת שנה של ירידות, אבל בעלי השליטה לא הסתערו על המניות
הבורסה מסכמת שנה של ירידות, אבל בעלי השליטה לא הסתערו על המניות
בורסת ת"א מסכמת שנה של טלטלה עם ירידות ברוב מדדי המניות. למרות זאת, בעלי העניין דווקא הפחיתו את רכישת המניות שלהם ביותר מ־20%. גיוסי האקוויטי נחלשו, בהובלת ההייטק, והנפקות המק"מ זינקו ביותר מפי 3
אחרי ששנת 2021 הייתה השנה הכי טובה בעשור האחרון עבור השווקים, השנה החולפת הייתה הגרועה ביותר בתקופה זו. מדד ת"א־35 ירד ב־8% בשנה החולפת, זאת לעומת זינוק של 32% אשתקד. עם זאת, באופן יחסי מדובר על תשואה דומה לתשואות שהשיאו מדדי דגל אחרים, במונחים שקליים: מדד S&P 500 האמריקאי ירד השנה 10%, מדד יורוסטוק 50 ירד ב־8%, ואילו פוטסי 100 הבריטי סגר את השנה ללא שינוי כמעט, חרף המשבר הכלכלי והפוליטי בממלכה.
מנתוני סיכום השנה שפרסמה אתמול בורסת ת"א אתמול עולה כי הנפילה בשוק המניות לא הייתה אחידה. כך, בעוד מדד הטכנולוגיה ת"א־טק עילית צנח ב־30% ומדד הנדל"ן נפל ב־28%, מדד הבנקים ירד ב־4% בלבד, זאת על רקע רווחי העתק שהציגו הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. אבל הבנקים לא היו הכוכבים הגדולים של השנה. המדד המצטיין באחוזת בית היה ת"א־נפט וגז שזינק ב־39% במהלך 2022, זאת על רקע העלייה במחירי הנפט והאנרגיה בעולם.
בשורה התחתונה, לאחר שבשנת 2021 שווי שוק המניות חצה לראשונה את הרף הסמלי של טריליון שקל והגיע לשווי כולל של 1.1 טריליון שקל, ב־2022 שווי השוק המצרפי של החברות הנסחרות בבורסת ת"א ירד ב־11% והסתכם ב־972 מיליארד שקל. לעומת זאת, מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ־2.3 מיליארד שקל בשנת 2022 — גבוה ב־21% מהמחזור בשנה הקודמת, והמחזור הגבוה ביותר משנת 2011. זו במידה רבה עדות לחוסר הוודאות הרב שפקד את השווקים השנה. וזו לא הייתה המגמה היחידה שניתן היה להבחין בה באחוזת בית ב־2022.
לרוב, כשהשווקים נופלים, בעלי עניין (מי שמחזיק ב־5% מחברה כלשהי ומעלה) מנצלים את הפאניקה ומגדילים את האחזקות שלהם בחברות; גם מתוך כוונה לנצל את המחירים הנמוכים, וגם כדי להביע אמון בחברות עצמן ובכך למתן את הנפילות. אבל השנה זה דווקא לא קרה. מנתוני הבורסה עולה כי היקף הרכישות של בעלי העניין דווקא ירד לעומת שנת 2021: היקף הרכישות אשתקד עמד על 3.3 מיליארד שקל, ובמקום שהוא יעלה, השנה הוא ירד ביותר מ־20% להיקף של 2.6 מיליארד שקל.
בבורסה ניסו להסביר את התופעה וציינו כי ייתכן והסיבה לכך היא הגידול במספר החברות הבורסאיות ללא גרעין שליטה, שם עיקר בעלי המניות הם הגופים המוסדיים, שלרוב לא מנצלים ירידות בכדי להגדיל החזקות בחברות הפורטפוליו שלהם: "את הצמצום ברכישות על ידי בעלי עניין השנה ייתכן וניתן להסביר גם בסכומים הגדולים של הרכישות בשנה קודמת, שהיו יוצאות דופן עקב רכישות במסגרת מאבקי שליטה שאירעו אשתקד".
באשר למימושים של בעלי העניין, שם נרשמה מגמה הגיונית יותר של ירידה בהיקף המימושים, זאת לאור רמות המחירים: אשתקד היקף המכירות של בעלי עניין עמד על 7.7 מיליארד שקל, והשנה הוא הצטמצם ל־6.4 מיליארד שקל, ירידה של כ־17%. המכירות הבולטות של בעלי העניין השנה היו אלו של שרי אריסון בבנק הפועלים, מכירת מניות אורמת על ידי בעלת השליטה היפנית, וכן מכירת מניות של בנק מזרחי טפחות על ידי שלמה אליהו.
עוד עולה מהנתונים כי נמשכת המגמה של הירידה במשקל בעלי העניין לטובת הציבור. בסוף השנה, 38% ממחזיקי המניות בבורסה הם בעלי עניין, לעומת 39% אשתקד. באשר לציבור, מהנתונים עולה שחלקם של המשקיעים הזרים גדל מ־19% אשתקד ל־20% השנה, זאת לאחר שבשנה החולפת רכשו, נטו, מניות בסך של כ־13 מיליארד שקל.
חלקם של המוסדיים עלה מ־27% אשתקד ל־29% השנה. לעומת זאת, המשקיעים הקטנים נלחצו, ככל הנראה מהנפילות בשוק, וחלקם של המשקיעים הישראלים הפרטיים ירד מ־15% אשתקד ל־13% השנה.
רק 22 חברות חדשות נכנסו לבורסה, זאת לעומת 97 חברות ב־2021, שהייתה שנת שיא. על אף הפער הזה, הרי שמבחינת היקף גיוס ההון נרשמה השנה ירידה קלה בלבד. סך גיוס המניות מהציבור עמד השנה על 21.8 מיליארד שקל, ירידה של 13%. הירידה בהיקף הגיוס השנה מקורה בגל ההנפקות הראשוניות שנבלם כמעט לחלוטין החל באפריל. הרוח הגבית לגיוסי ההון הגיעה מהחברות הוותיקות בבורסה, שדווקא הציגו השנה עלייה בהיקפי הגיוס. הן גייסו 19.5 מיליארד שקל השנה, עלייה של 27% לעומת שנת 2021. עיקר העלייה מקורה בגיוסי הבנקים הגדולים, לאומי ודיסקונט, שגייסו השנה 4.2 מיליארד שקל. אלו היו הנפקות המניות הגדולות ביותר שביצעו הבנקים בישראל ב־20 השנים האחרונות.
שינוי הטעמים של המשקיעים התבטא היטב גם כשבוחנים את ההתפלגות של גיוסי האקוויטי לפי ענפים: אם אשתקד 38% מגיוסי ההון הגיעו מענף ההייטק, השנה חלקו ירד ל־20% בלבד. סקטור המסחר ושירותים ירד מ־14% מגיוסי ההון אשתקד ל־4% בלבד השנה. לעומת זאת, חלקם של הבנקים עלה ל־19% מהגיוסים, אחרי שאשתקד (וגם בשנה קודם) הם לא ביצעו גיוסי אקוויטי כלל. סקטור האנרגיה והנפט התאושש השנה והיה אחראי ל־13% מגיוסי ההון, זאת לעומת נתח של 7% בלבד אשתקד.
השנה החולפת הייתה שנה קשה גם בשוק האג"ח. עליית הריבית גרמה לעליית תשואות בשוק זה, שהסבה הפסדי הון למשקיעים. האג"ח הממשלתיות השקליות ירדו ב־8%, ומדד תל־בונד 20, המרכז את האג"ח הקונצרניות הגדולות בשוק, איבד 10% בשנה החולפת. בניגוד לעלייה במחזורי המסחר במניות, בשוק האג"ח הממשלתיות מחזור המסחר דווקא ירד השנה ב־19% לעומת שנת 2021, ועמד בממוצע על 2.5 מיליארד שקל ביום. הירידה במחזורי המסחר באג"ח הממשלתיות הושפעה מסיום תוכנית רכישות של האג"ח של בנק ישראל שבה החל בעקבות משבר הקורונה. סיבה נוספת לירידה במחזורי המסחר באג"ח היא ירידה בפעילות של משקיעים זרים בשוק זה.
גיוסי החוב של משרד האוצר באמצעות הנפקת אג"ח התמתנו בשנה החולפת, זאת בשל המעבר לעודף תקציבי. סך הגיוס הממשלתי בבורסה עמד על 40.2 מיליארד שקל, זאת לעומת 104 מיליארד שקל אשתקד. מנתוני הבורסה עולה כי גיוס האג"ח הממשלתי השנה היה הנמוך ביותר מאז שנת 2016.
לעומת זאת, היקף גיוס החוב הקונצרני הצליח לשבור את השיא של שנת 2021, וזאת על אף המגמה השלילית בשווקים. החברות גייסו חוב בהיקף של 83 מיליארד שקל, עלייה של 6.4% לעומת שנת 2021. קצב הגיוסים של החברות בענף הנדל"ן הואט מעט במחצית השנייה של השנה עקב העלייה בריבית והתייקרות עלויות המימון, אולם גיוסי הבנקים התגברו השנה והגיעו לשיא. בסה"כ גייס הסקטור הפיננסי חוב של 35 מיליארד שקל, עלייה של 6% לעומת שנת 2021.
אולם אין ספק ששנת 2022 הייתה השנה של המק"מ. המק"מ נחשב לני"ע סולידי; מעין אג"ח לתקופה קצרה של עד שנה שמנפיק בנק ישראל. הטלטלה בשווקים הביאה לריצה לעבר המכשיר הסולידי הזה. התוצאה היא שמחזור המסחר היומי בו עמד על 790 מיליון שקל, זינוק של 147% לעומת שנת 2021. הביקוש הגבוה למק"מ גרם לבנק ישראל להגדיל את היקף הנפקותיו. סך הנפקות המק"מ עמדו אשתקד על 88 מיליארד שקל נטו, זינוק של 214% לעומת שנת 2021, אז הונפק מק"מ בהיקף של 28 מיליארד שקל נטו בלבד. הביקוש למק"מ הגיע בין היתר מצד הקרנות הכספיות, שמהוות אלטרנטיבה להשקעה בפיקדון ושנהנו מביקוש גבוה מצד המשקיעים.
