בלעדימגעים מתקדמים לסיום בהסדר של פרשת השוחד בשיכון ובינוי
בלעדי
מגעים מתקדמים לסיום בהסדר של פרשת השוחד בשיכון ובינוי
הפרקליטות וחלק גדול מהמואשמים במתן שוחד לבכירים בקניה מחליפים ביניהם טיוטות להסדר. על פי אותן טיוטות, מרבית החשודים יודו בקשירת קשר לביצוע פשע ויידונו לכמה חודשי עבודות שירות ולקנסות של 200 אלף שקל ויותר, ללא מאסר בפועל
פרשת השוחד בשיכון ובינוי מתקרבת לסיומה בשורה של הסדרי טיעון. ל"כלכליסט" נודע כי טיוטות הסדר עוברות בימים האחרונים בין חלק גדול מהמואשמים בפרשה לבין פרקליטות מיסוי וכלכלה. על פי אותן טיוטות יודו מרבית החשודים בקשירת קשר לביצוע פשע ויידונו לכמה חודשי עבודות שירות וקנסות של 200 אלף שקל ויותר. ככל הנראה, לא ייכללו עונשי מאסר בפועל בהסדרים אלה.
הפרקליטות פועלת להגיע להסכמות חתומות עם הנאשמים ולהגיש אותן לאישור בית המשפט. בפברואר 2021 נמסר ל־20 מעורבים בפרשה - 3 חברות ו־17 מנהלים לשעבר - כי הם יעמדו לדין בכפוף לשימוע על ביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע בשנים 2016-2008.
הרשימה כללה את הבכירים לשעבר עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי), רוית ברניב (יו"ר שיכון ובינוי), משה לחמני (יו"ר שיכון ובינוי), יהודה אלימלך (מנכ"ל SBI שוויץ), רוני פאלוך (מנכ"ל SBI שוויץ), משה הפלינג (סמנכ"ל כספים SBI שוויץ), בנו ארביט (אחראי מזרחי אפריקה SBI שוויץ), אלכסנדר ישיש (מנהל סניף קניה), דן שחם (מנהל סניף קניה), שי סקף (חשב סניף קניה), עו"ד חזי קטן (יועמ"ש שיכון ובינוי) ורו"ח רובי לזרוב, בכיר ב־BDO ואחראי ביקורת של שיכון ובינוי.
בתחילת השנה אישרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגשת כתבי אישורים גם נגד חברת שיכון ובינוי עצמה. החברה איננה נכללת בגופים המתקדמים להסדר, וזאת משום שהודאה בסעיף המדובר משמעותה מניעה זכייה של החברה במכרזים ברחבי העולם, ובכללם בישראל. נכון לעכשיו, שיכון ובינוי שבשליטת נתי סיידוף ושמנוהלת בידי תמיר כהן, מתכוונת להגיע להליכים משפטיים. החברה היתה בעת ביצוע העבירות לכאורה בשליטת שרי אריסון.
הפרשה עצמה התפוצצה ב־2018 ושלוש שנים לאחר מכן, בפברואר 2021, הגישה הפרקליטות כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד 17 בכירים לשעבר בשיכון ובינוי והחברה־הבת סולל בונה חו"ל, ושלוש מחברות הקבוצה. כתבי האישום הוגשו בשל ביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך.
לפי החשד, בשנים 2016-2008 העבירה חברת שיכון ובינוי באופן מאורגן תשלומי שוחד לעובדי ציבור במדינות אפריקה, במטרה להגדיל את רווחי החברה. לפי הראיות, הועברו בקניה באותה תקופה תשלומי שוחד של עשרות מיליוני שקלים. בתמורה קיבלה החברה עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליוני שקלים.
על פי החשדות, השוחד שולם לאנשי ציבור בכירים בקניה, כולל שרים, ותמורתם זכתה החברה במכרזים בשנים 2018-2008. לפי הודעת הפרקליטות מלפני שנתיים, כשזימנה את החשודים לשימוע, המדובר בשוחד של מאות מיליוני שקלים במצטבר, ולצדו זכייה במכרזים בהיקף של מיליארדי שקלים.
"שיכון ובינוי הפעילה מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות שבהן פעלה, וזאת לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה", נכתב בהודעת הפרקליטות מפברואר 2021 בזימון לשימוע. "מתן השוחד לווה לכאורה במערך של הלבנת הון ועבירות דיווח ורישום כוזב, הכל באמצעות מנהלים ועובדים לשעבר, חלקם בכירים, בקבוצה".
לטענת הפרקליטות, תשלומי השוחד שולמו לכאורה לפקידים רבים ורמי דרג. בין היתר, מדובר בשר התחבורה והתשתיות בקניה באותה העת, פרנקליט ביט, בכיר במשרד המים, התברואה וההשקיה, לעובדי ציבור במשרד האוצר ורשות המיסים, לבכירים ברשות הממשלתית לכבישים בינעירוניים ולרשות המקבילה לכבישים כפריים. מתן השוחד נמשך גם לאחר שהחוק בישראל תוקן והבהיר מפורשות את האיסור להעניק שוחד גם לעובדי ציבור זרים.
הפרקליטות תיארה בכתב החשדות את הדפוס והשיטה של תשלומי שוחד ששילמה קבוצת שיכון ובינוי לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם ובכמה יבשות בהיקף שנע בין 8 מיליון דולר ל־16 מיליון דולר בשנה. במהלך השנים עמדה ההכנסה השנתית של SBI תשתיות מפעילות קבלנית על סכומים של 3-2 מיליארד שקל בשנים 2014-2008 ועל 1.9-1.3 מיליארד שקל בשנים 2017-2015. "הכנסות אלו, שהושגו במידה רבה בזכות תשלומי השוחד, היוו במהלך התקופה הרלוונטית כ־50% מסך הכנסות שיכון ובינוי, ובשלהי התקופה כ־40%-30%", נטען בכתב החשדות. השוחד שולם באמצעות שימוש בשם קוד למקבל, כגון "שמאליות", "טקסים", "עמלות", "ייעוץ", "תיווך" ו"תשלומים מיוחדים", כשבדו"חות הכספיים של שיכון ובינוי חוץ נכללים לאורך השנים ביאורים על הוצאות במזומן שהפרקליטות ייחסה לתשלומים בלתי חוקיים.
השימוש בשמות קוד מקשה על הפללת החשודים, זאת אף שלפרקליטות ראיות לביצוע תשלומים במזומן שתאמו את העדויות על תשלומי השוחד והשיטה של נתינתם. אבל כאמור, החיבור למקבלי השוחד בעייתי משהו לאור השימוש בשמות קוד.
כל מי שעושה עסקה מודה למעשה בעבירה, מה שמרע את מצב החברה, שכן אילו המורשעים בעסקת טיעון עשויים להעיד נגד החברה בדיונים שיתקיימו מולה. הרשעה של שיכון ובינוי תמנע ממנה לקבל לא רק מכרזים אלא גם מימון בנקאי. מבחינת הפרקליטות הרשעה של החברה משמעותית יותר מול גופים בינלאומיים.
הרשימה של הבכירים שזומנו לשימוע כללה את קוטלר, ברניב, לחמני, אלימלך, פאלוך, ארביט, ישיש, סקף, קטן ורובי לזרוב. נראה כי בפרקליטות העדיפו לסיים את הפרשה ולהתמקד בחברות עצמן מתוך חשש לקושי בהגעה להרשעה והתארכות התהליך, וככל הנראה גם עד מפתח שהתגלה כבעייתי מעט. ככל הידוע 5-3 חשודים הגיעו להסכמות לגבי הסכם הטיעון ומצויים בשלבי טיוטות הסדר.
