בלעדיעידן עופר סיכם על מכירת יתרת מניות בז"ן ב־600 מיליון שקל
בלעדי
עידן עופר סיכם על מכירת יתרת מניות בז"ן ב־600 מיליון שקל
החברה לישראל שבשליטת עופר תמכור את מניותיה בבתי הזיקוק בחיפה לאנשי עסקים מקומיים. החברה מחזיקה ב־24% מהמניות, אך למוסדיים יש אופציה לרכישת 7.3% מהן, ואותן לא תוכל למכור. עופר מעוניין למכור לפני שיתחיל המו"מ עם המדינה על פינוי בז"ן
עידן עופר נפרד מבתי הזיקוק. ל"כלכליסט" נודע כי החברה לישראל שבשליטת עופר (כ־48% באופן ישיר ועקיף) סיכמה על מכירת יתרת אחזקותיה בבז"ן והיא אף מוותרת על היתר השליטה בחברה. עוד נודע כי האחזקות יימכרו לאנשי עסקים מקומיים. המגעים של החברה לישראל, שמנוהלת על ידי יואב דופלט, מול אנשי העסקים האלו מתקיימים מזה מספר שבועות, והצדדים הגיעו להסכמות שלפיהן המניות יימכרו לפי שווי השוק הנוכחי של החברה (כ־3.5 מיליארד שקל, לאחר שמניית החברה עלתה ב־30% בשנה האחרונה וב־44% במונחי תשואה מתואמת דיבידנד), עם אפשרות לפרמיה קלה. מדובר בשווי של בערך חצי מזה שלפיו רכשה החברה לישראל את בז"ן בשנת 2007 מידי המדינה: 6.6 מיליארד שקל. החברה לישראל וחברת פטרוכימיים הסכימו לשלם מחיר גבוה עבור בתי הזיקוק, בין היתר כדי לגבור על לב לבייב במירוץ לרכישתם.
החברה לישראל מחזיקה כיום 24% ממניות בז"ן. אולם גופים מוסדיים מחזיקים באופציה לרכישת 7.3% מהמניות תמורת כ־270 מיליון שקל שנכנסה לתוקף בחודש נובמבר האחרון, ותישאר בתוקף למשך 22 חודשים, כך שבפועל עופר מוכר 16.7% ממניות בז"ן בתמורה לכ־600 מיליון שקל. האופציה הוענקה למוסדיים במסגרת מכירת 9% ממניות בז"ן תמורת 262.5 מיליון שקל שביצעה החברה לישראל בחודש נובמבר האחרון. במסגרת התנאים שנקבעו בעסקה, נקבע שהחברה לישראל לא יכולה למכור את אותן מניות שהמוסדיים מחזיקים באופציה לרכישתן.
בז"ן מוגדרת כחברה שלמדינת ישראל יש אינטרס חיוני בה ולכן העברת השליטה כרוכה בקבלת היתר שליטה לרוכשים. ב־2007 קיבלה החברה לישראל היתר שליטה ושנתיים לאחר מכן גם חברת פטרוכימיים, שמחזיקה ב־15.5% מהמניות כיום, קיבלה היתר שכזה. מאז שולטות שתי החברות במשותף בבז"ן, כשלאורך השנים היתר השליטה תוקן מספר פעמים. נכון להיום קובע ההיתר כי גרעין השליטה עומד על 30% ממניות החברה, כשהנתח של החברה לישראל עומד על 55.6% מגרעין השליטה וזה של פטרוכימיים על 44.4%.
עופר מוכר את המניות בהפסד כבר. בדו"חות הרבעון השלישי רשמה החברה לישראל הפסד הון (נטו) של 269 מיליון דולר בגין מניות בז"ן, וברבעון הרביעי נרשם הפסד של 12 מיליון דולר. ההפסדים האלו צומצמו מעט באמצעות הדיבידנדים שחילקה בז"ן לאורך השנים.
נפרד בשיא מהחברה שהפכה לסמל של זיהום
בז"ן היא החברה הגדולה בישראל שעוסקת בזיקוק ופטרוכימיה. החברה מייצרת תזקיקי נפט (בנזין, סולר ואחרים) בבתי הזיקוק שלה שבחיפה, ואלו משמשים לתעשייה, תחבורה, צריכה פרטית, חקלאות ותשתיות. כמו כן, בז"ן מייצרת פולימרים שמשמשים כחומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה.
הזינוק במחירי הנפט והאנרגיה בעולם, שמתרחש בין היתר על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה, מיטיב עם בז"ן שסיימה את הרבעון הרביעי של 2021 עם רווח נקי של 89 מיליון דולר, בעוד שבתקופה המקבילה היא רשמה הפסד של 68 מיליון דולר. את 2021 כולה סיימה החברה עם צמיחה של 62% בהכנסות שהסתכמו בכמעט 6.6 מיליארד דולר, זינוק של יותר מפי 3 ב־EBITDA המנוטרל שהסתכם ב־511 מיליון דולר, ועם רווח נקי של 253 מיליון דולר; זאת לאחר שאת 2020 חתמה בז"ן בהפסד של 274 מיליון דולר, בעיקר בשל הירידה בפעילות הכלכלית של ישראל שנוצרה כתוצאה מהתפרצות מגיפת הקורונה ושלל ההגבלות שהביאה איתה.
הפרידה של עופר מבתי הזיקוק היא גם פרידה מאחזקה שעוררה עליו ביקורת ציבורית קשה, בעיקר סביב הזיהום שנגרם למפרץ חיפה. במידה רבה, בשל האחזקה הזו ופעילות של ארגונים ירוקים נגדה, השם עופר הפך לשם שמזוהה עם הזיהום במפרץ חיפה, שהיא עיר הולדתו של עופר. כמעין תגובת נגד, בשנים האחרונות עופר — שהעתיק את מקום מגוריו ללונדון — הרחיב את עסקיו לאנרגיה מתחדשת, באמצעות חברת OPC, ולספנות ותובלה באמצעות צים.
בעת שעופר מכר את חבילת המניות בנובמבר כבר נשמעו הערכות שלפיהן עופר החליט להיפטר מהאחזקה בבתי הזיקוק. כעת זה קורה. העיתוי אינו מקרי, והוא נועד על מנת לאפשר לחברה לנהל משא ומתן מול המדינה על פינוי השטח תחת בעלים אחרים.
המגעים מול המדינה יתחילו ביום חמישי הקרוב
בשבוע שעבר אישרה הממשלה את ההחלטה שתוביל בסופו של דבר לפינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה ולהפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ. במקביל, אישרה הממשלה תוכנית ענק לפיתוח האיזור. מדובר בתוכנית שנוגעת להיבטים של תחבורה, דיור ושטחים פתוחים. מדובר בצעד המשכי לדו"ח של ועדה ממשלתית שפורסם ביוני האחרון. בוועדה היו חברים מנכ"לים של משרדי ממשלה. הדו"ח הציב יעד של פינוי בז"ן בתוך עשור. עופר עצמו הודיע בדצמבר שהוא יתמוך בתוכנית של הוועדה.
ביום חמישי הקרוב אמור להתחיל המו"מ על הפינוי מול בז"ן ונראה שעופר מעוניין להתנתק מהחברה עוד לפני שהמגעים מול המדינה יתחילו. בשל הפינוי העתידי, בז"ן תוכל להגיש תביעה נגד המדינה, ולכן במסגרת המו"מ ידונו גם בהקצאת קרקעות אחרות באיזור בתי הזיקוק לבעלי בז"ן, וזאת במקום לחכות להשבת הקרקעות למדינה עם סיום השימוש בהן, כפי שמכתיב הזיכיון שניתן ל־49 שנים. בנוסף, המדינה תנסה להימנע מתשלומי פיצויים נוספים שניתן לתבוע בשל הסגירה בניגוד לתנאי הזיכיון.
בז"ן מחזיקה כיום ב־2,600 דונמים שהשימוש המותר בהם הוא פטרוכימי בלבד. ההערכות הן שהמדינה תציע לבז"ן להמשיך להחזיק בקרקע תוך שינוי הייעוד שלה, מה שיוכל להניב לבעלים רווחים שיפצו על סגירת בתי הזיקוק. למעשה, המדינה תנהל מגעים עם בז"ן גם על ביצוע של עסקת קומבינציה, שבמסגרתה החברה תקבל את הקרקע בתנאים מיטביים לתקופה ארוכה, והיא מצידה תגיש הצעות לפיתוח של תעשיות לא מזהמות, וכן תישא, יחד עם המדינה, בעלויות של טיהור הקרקע שיכולות להגיע לכמיליארד שקל.
בכל הנוגע לצרכים של משק האנרגיה המקומי, בכוונת המדינה לספק את הביקושים, שלהם בז"ן נותנת מענה כיום, באמצעות יבוא תזקיקי נפט, שיחליפו את אלו שמייצרת בז"ן בבתי הזיקוק שלה.
