האם הבנקים יגלגלו הפסדים מהורדת הריבית על הציבור
האם הבנקים יגלגלו הפסדים מהורדת הריבית על הציבור
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בתרחיש שבו תרד הריבית ב-1%, יקטנו הכנסות המימון של חמשת הבנקים הגדולים ב־3.9 מיליארד שקל; האם הבנקים יקבלו בהכנעה את הירידה הצפויה?
העיסוק האינטנסיבי במלחמה ובהשלכותיה הזיז הצידה סוגיות אחרות מסדר היום הציבורי, אחת מהן היא הריביות בבנקים. העלייה החדה והמהירה שהוביל בנק ישראל מאז אפריל אשתקד טלטלה את משקי הבית: מצד אחד ההלוואות התייקרו, ובראשן החזר המשכנתא החודשי, שקפץ באלף שקלים בממוצע. מצד שני, הבנקים העלו באופן חלקי ביותר את הריבית שהם משלמים על הפקדונות, ביחס לעליית ריבית בנק ישראל. בנוסף, מעל 470 מיליארד שקל שוכבים בחשבונות העו"ש, ועליהם הבנקים לא שילמו ריבית.
העיוות הלך ובלט ככל שהריבית עלתה, והתבטא בזינוק חד בהכנסות הבנקים ממימון. אם ברבעון הראשון של 2022, בו היתה ריבית אפסית, עמדו הכנסות הבנקים מסעיף זה על 10.3 מיליארד שקל, ברבעון השני של השנה הן כבר זינקו בקרוב ל־60% ל־16 מיליארד שקל.
הדוגמה הקיצונית ביותר לפערי הריביות היא בחשבונות העו"ש: מצד אחד, הריבית על האוברדרפט היא הגבוהה מבין סוגי האשראי. ממערכת נתוני השוואת הריביות של בנק ישראל עולה כי נכון לאוקטובר הריבית הממוצעת מגיעה ל־12.3%. מצד שני, אם לקוחות הבנקים היו ביתרה חיובית בחשבון, הם לא ממש נהנו מתשואה, על אף עליית הריבית.
העיוות הזה גרם לביקורת ציבורית נרחבת ולחצים פוליטיים, כך שלפני כמה חודשים, בעקבות לחץ מהנגיד, הודיעו חלק מהבנקים כי יחלו לשלם ריבית על היתרה, אולם מדובר בריבית נמוכה, בגובה של 2.5%-1%, שתשולם תחת תנאים ומגבלות.
השינוי המשמעותי יותר היה בפקדונות. גם כאן בעקבות הביקורת הציבורית, שהביאה לניצני תחרות בין הבנקים, הם החלו לשפר את הריבית. בפקדונות לשנה, הריבית הממוצעת עומדת על 4.37%, בפקדונות לתקופה של עד חודש מדובר עדיין בריבית נמוכה של 2.25%.
השאלה המעניינת היא מה יקרה כשהריבית תחל לרדת. ההערכה הרווחת היא שבשנה הבאה (אולי אפילו בתחילתה) הנגיד יחל להוריד את הריבית. עקרונית, הפחתת ריבית אמורה לשחוק את המרווח הפיננסי בבנקים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בתרחיש שבו תרד הריבית ב־1%, יירדו הכנסות המימון של חמשת הבנקים הגדולים ב־3.9 מיליארד שקל. השאלה היא האם הבנקים יקבלו בהכנעה את הירידה הצפויה, או ינסו להנדס את תמחור הריביות (בעיקר בצד הפקדונות) בכדי למתן את הפגיעה.
יש לקוות שהם למדו את הלקח מהתנהלותם בתקופה בה עלתה הריבית, אז, בלי למצמץ, הם גלגלו את העלייה באופן חלקי לפקדונות. אין זה ראוי לנהוג כך כשהריבית תרד, ועל אחת כמה וכמה בתקופה של מלחמה, שמביאה עימה משבר כלכלי. הבנקים, שממשיכים להרוויח מיליארדי שקלים ברבעון, צריכים לסייע למשק, ולנהוג בהוגנות בנושא תמחור הריביות, גם כאשר הריבית תחל לשנות כיוון.
