בלעדיעתירה: "ההחלטה על העלאת תעריפים בבורסה היא בלתי סבירה באורח קיצוני"
בלעדי
עתירה: "ההחלטה על העלאת תעריפים בבורסה היא בלתי סבירה באורח קיצוני"
איגוד מנהלי קרנות הנאמנות צפוי להגיש היום עתירה לעליון נגד רשות ני"ע במסגרת מאבקו בייקור השימוש במדדי הבורסה. לטענתו, המהלך אושר ללא שקיפות ומבלי לתת לציבור אפשרות להביע את עמדתו כנדרש
הקרב על העמלות: איגוד מנהלי קרנות הנאמנות צפוי להגיש היום עתירה לבית המשפט העליון נגד רשות ני"ע במסגרת מאבקו בהעלאת המחירים בבורסה. במסגרת העתירה האיגוד מתאר את ההחלטה של רשות ניירות ערך כ"החלטה הסובלת מפגמים מנהליים מהותיים, קרי לא מנומקת, שרירותית ובלתי סבירה באורח קיצוני ומשכך, יש להורות על ביטולה".
הבורסה לני"ע היא גם צד לעתירה, מאחר שהחלטת בג"ץ עלולה לגרום לה נזק ולכן ניתנת לבורסה האפשרות להגיב לטענות בבית המשפט. עם זאת, באיגוד טענו בפני כלכליסט כי אין להם טענות באופן ישיר נגד הבורסה.
העתירה שאותה יגיש האיגוד, בראשות אלי בבלי, מגיעה לאחר מאבק מתמשך בין האיגוד לבורסה. בתחילת 2022 ביקשה הנהלת הבורסה לייקר את אחד המוצרים העיקריים שאותו היא מספקת למוסדיים — עריכת מדדי מניות ואג"ח. במקור הבורסה רצתה להקפיץ את דמי השימוש במדדי המניות ל־0.05% במדדי מניות; ב־0.03% במדדי האג"ח וב־0.02% במדדי אג"ח המדינה, לעומת עמלה קודמת של 0.005%. לאחר "פשרה" שהושגה עם הרשות, הוחלט כי הגבייה תעלה ל־0.03%, 0.02% ו־0.01% בהתאמה.
האיגוד מבקר את הפשרה בעתירה בעוד הוא מציין כי הפשרה נקבעה "ללא כל בדיקה כלכלית ו/או נימוק וללא מתן אפשרות לציבור להביע את עמדתו כנדרש בהליך תקין הנעשה על ידי רשות ציבורית, על אחת כמה וכמה כאשר תפקידה הוא פיקוח על הבורסה באופן בלעדי", ומוסיף כי "אף שהחלטת רשות ני"ע ניתנה בכתב, היא לא כללה כל הסבר לקביעת התעריפים כפי שנקבעו, הרי שעסקינן בהחלטה לקונית, קצרה וסתמית. בהקשר זה כבר נקבע לא אחת כי החלטה סתמית — אינה עומדת בחובת ההנמקה".
האיגוד מבקר את החלטת רשות ני"ע להתגמש כרגולטור למול ההחלטות של הבורסה ולהשקפתו הליך ההחלטה וההחלטה עצמה היו לא תקינים "וללא מתן אפשרות לציבור להביע את עמדתו כנדרש בהליך תקין הנעשה על ידי רשות ציבורית, על אחת כמה וכמה כאשר תפקידה הוא פיקוח על הבורסה באופן בלעדי". בנוסף מסביר האיגוד כי הנהלת הבורסה, בהובלת המנכ"ל איתי בן זאב, מסתמכת בהעלאת דמי הניהול על החלטת ביניים בלבד של הרשות ובאישור כללי מצדה להעלאת תעריפי העמלות בגין השימוש במדדים.
איגוד הקרנות מאגד בתוכו את כל מנהלי הקרנות בישראל, כש"קרנות הנאמנות המחקות" מהוות חלק משמעותי מהתעשייה. ייעודן של הקרנות המחקות הוא להשיג תוצאות הנגזרות משיעור השינוי בנכס המעקב שנקבע עבורן על ידי מנהל הקרן. על כן השימוש במדדי הבורסה הוא קריטי עבור חברי הארגון, במיוחד לאור העבודה כי הבורסה שולטת על 90% מהענף. משמעות העלאת התעריפים שהחלה השנה היא שהכנסות הבורסה מעמלות על עריכת מדדים יגדלו מ־3 מיליון שקל בשנה עד כה ל־18 מיליון שקל ב־2024. עמלות אלו, על פי האיגוד, לבסוף יתגלגלו לציבור דרך דמי הניהול שיגבו קרנות הנאמנות העוקבות אחרי מדדים.
עוד טוענים באיגוד כל הליך קבלת ההחלטות של הרשות בהחלטת הפשרה סבל מחוסר שקיפות. על פי העתירה, "רשות ני"ע בחרה שלא לפרסם את החלטתה הסופית כנדרש, אלא הסתמכה על החלטת ביניים שבה הציעה לבורסה לערוך בבקשתה את השינויים הנ"ל. כלומר, לאחר שרשות ני"ע הציעה הצעתה זו בהחלטת ביניים, התמשכו ההליכים בין הבורסה לבין הרשות, ובסופו של דבר, למיטב ידיעת העותר, רשות ני"ע רק אישרה לבורסה לפרסם את השינויים שבתקנונה ולא פרסמה כל החלטה סופית בנושא מטעמה".
לאורך המאבק טען האיגוד כי רשות התחרות חייבת להתערב בהחלטת הבורסה לייקר את העמלות מאחר שהיא מנצלת את מעמדה כ"בעלת מונופולין בתחומי פעילותה לרבות בתחום עריכת מדדיה — הן על פי חלופת נתח השוק (יותר מ־50%), והן על פי חלופת כוח השוק המשמעותי".
זו היא אינה העתירה הראשונה שמוגשת בנושא. במסגרת המהלך להעלאת התעריפים הבורסה עתרה נגד הרשות לבג"ץ. על פי עתירת הבורסה, הרשות מפרשת באופן שגוי את היקף סמכות הפיקוח שלה על הבורסה. כך או כך, העלאת תעריפי השימוש במדדים נעשית במסגרת תהליכים שאותם ביצעה הנהלת הבורסה כדי להגדיל את הכנסותיה. מעבר להעלאת התעריפים הללו הבורסה החליטה השנה להקטין בחצי את מכפיל נכס הבסיס באופציות על מדד ת"א־35, מדד ת"א־125 ומדד הבנקים מ־100 ל־50. מהלך שמצריך את המשתמשים באופציות לשלם כפול מאותו מהלך לו היו מבצעים לפני אותו השינוי. בנוסף, החל משנה הבאה ייוקר התעריף עבור ניהול דמי חשבון בבורסה ותתייקר גם אגרת הסליקה למוצרים אלטרנטיביים.
מרשות ני"ע נמסר כי העתירה טרם הגיעה לידיה ולכן לא ניתן להגיב בעניינה.
