בלעדיאלקטרה אפיקים שכרה את KPMG לאתר לה משקיע בשווי מיליארד שקל
בלעדי
אלקטרה אפיקים שכרה את KPMG לאתר לה משקיע בשווי מיליארד שקל
חברת ההסעות מחפשת שותף מוסדי או פרטי שירכוש עד 20% מפעילותה, ומנהלת מגעים עם כמה גופים. גם סופרבוס של האחים בליליוס בוחנת מהלך דומה לפי שווי של 700 מיליון שקל. בון תור שמחזיקה בחברת מטרופולין, מנהלת מגעים להכנסת מוסדי בעסקה פרטית
לא פחות משלוש חברות אוטובוסים מנהלות מגעים בימים אלה להכנסת שותף מוסדי לשותפות באחזקה של 20% ממניותיהן. לכלכליסט נודע כי אחת מהן, אלקטרה־אפיקים שכרה את שירותי משרד רואי החשבון KPMG בנסיון לאתר לה משקיע שירכוש 20% ממניות החברה. השווי בו נוקבת החברה הוא של כמיליארד שקל, והחיפושים נעשים הן בשוק המוסדי והן בשוק הפרטי ומצויים בשלבים התחלתיים.
אלקטרה אפיקים נמצאת בשליטת (51%) אלקטרה של האחים זלקינד, שאותה מנהל איתמר דויטשר - וחברת אמנון מסילות (49%). בתחילת השנה קיבלה אלקטרה אפיקים הודעה על זכייה במכרז של החברה הכלכלית גולן למתן שירותי תגבור ל־10 שנים לקווי התחבורה הציבורית באשכול התחבורתי של המועצה גולן אבל בתחילת החודש הקפיא ביהמ"ש את הזכייה בשל ניגוד עניינים של יועץ למכרז.
עוד נודע לכלכליסט כי סופרבוס של האחים בליליוס קיימה גם היא פגישות עם גופיים מוסדיים בשבועות האחרונים בנסיון לאתר משקיע שירכוש 20% ממניות החברה, ובין היתר קיימו פגישות עם בית ההשקעות מור וחברות ביטוח. השווי המבוקש 700 מיליון שקל. קבוצת בליליוס (אוטו חן) מנוהלת בידי בכיר האוצר לשעבר אודי אדירי שאמר כי היו פניות לקבוצה אבל כרגע אין דבר על הפרק.
גם בון תור שמחזיקה בחברת מטרופולין, מנהלת מגעים להכנסת מוסדי בעסקה פרטית. בון תור של קרן התשתיות ג'נריישן הגישה כבר תשקיף לרשות ני"ע להנפקת החברה לפי שווי 1.2 מיליארד שקל, אבל תנאי השוק קשים כיום להנפקה והיא החלה לבחון אפשרויות נוספות.
אלקטרה רכשה באפריל 2021 נתח מחברת אמנון מסילות שהוקמה בשנות ה־60 בנהריה והיתה שייכת לאמנון סלע. היא שינתה את שמה לאחר העסקה לאלקטרה אפיקים. העסקה נעשתה תמורת 79 מיליון שקל, תוך שהיא מעניקה אופציית פוט לצד אופציית קול לאלקטרה המחייב את סלע למכור לה את מניותיו, במחיר מימוש של מכפיל 6-4 על הרווח הנקי. האופציה היא ל־11-8 שנים מיום השלמת העסקה ב־2021. העסקה נחתמה בתחילה תמורת 150 מיליון שקל אבל שונתה ל־79 מיליון במזומן ותמורה עתידית בהתאם לביצועי אלקטרה אפיקים. החברה הרוויחה 42 מיליון שקל ב־2020, על הכנסות של 783 מיליון שקל. ב־2022 שנה רכשה אלקטרה אפיקים את אגד תעבורה מידי משפחת לבנת תמורת 200 מיליון שקל על 537 האוטובוסים שלה והפכה לאחת הגדולות בתחום, בעיקר בתחום ההיסעים הפרטיים. החברה מחזיקה ב־1,400 אוטובוסים עם 450 קווי תחבורה ציבורית ו־80 מיליון ק"מ נסיעות בשנה.
לפי הערכת שווי שצורפה לד"וחות השנתיים של 2023 שווייה של אלקטרה אפיקים הוא 581 מיליון שקל.המספרים שלה מופיעים בתחום הזכיינות, ולא בפני עצמם, כשתחום הזכיינות רשם EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של 38 מיליון שקל ב־2023 לעומת 186 מיליון שקל ב־2022 שכללו מימוש מניות בחברת אגירה שאובה. ההכנסות בתחום הזכיינות ב־2023 עלו ב־11% לעומת השנה הקודמת, ל־334 מיליון שקל, נתון שנבע מעלייה בהכנסות אלקטרה אפיקים שהניבה רווח נקי אחרי מס של 6.6 מיליון שקל ב־2023.
תחום התחבורה הציבורית נמצא על פרשת דרכים, לאור המגעים לאסדרה חדשה של הענף. במסמך שהופץ למפעילות בסוף יוני על ידי הרשות לתחבורה ציבורית נכללו כללים חדשים להסדרה ענפית, בהם העלאה של רכיב ההכנסות המתבסס על מספר הנוסעים באוטובוס במקום מרחק הנסיעה. המהלך הגיע דווקא מכיוון המפעילות שטענו כי תקופת הקורונה פגעה במספר הנוסעים. גם בשנה האחרונה היתה ירידה במספר הנוסעים בשל פגיעת המלחמה.המפעילות ביקשו להכפיל את התקופה של הזכיון שלהן מעשר לעשרים שנה בטענה שהתקופה הנוכחית איננה משאירה בידיהן רווחים, וטענו כי הבחירה במכרז בשיטת המציע הזול פוגעת באיכות השירות. המדינה משקיעה עד 10 מיליארד שקל בשנה, בסבסוד התחבורה הציבורית חרף הרווחים שגוזרות המפעילות.
גורם בתחום המפעילות טוען כי הרצון של החברות לחפש שותף נובע מצורך להיות גמישים ונזילים יותר בתקופה זו מבחינה פיננסים. לטענתו שאלת הגודל היא קריטית בענף, והיא נגזרת ממספר אשכולות התחבורה שכל חברה מחזיקה בזכיון בהן. התמודדות על זכיון דורשת הון שהחברה צריכה להעמיד למדינה והזוכה נגזרת מאיכות ההצעה ועלותה.
עד כה חוששים המוסדיים להיכנס להשקעה בעיקר בשל חוסר הוודאות לגבי תנאי האסדרה החדשים. סופרבוס, כך נודע, כבר מתחילה לבחון גיוס חוב במקום גיוס הון, ושאלת ההצלחה של אלקטרה וגם של בון תור, בגיוס שותף והון צפויה לתת אינדיקציה לגבי הערך שבה רואים המוסדיים את ההשקעה.
המוסדיים, להוציא אולי את כלל שמבצעת עסקאות השקעה בצורה כמעט "סיטונאית" בחודשים האחרונים בחברות ישראליות בתחומים שונים, נזהרים לאחרונה בהחלטות על השקעות שונות, הן בשל הגירעון הגדול בתקציב המדינה וחוסר הוודאות לגבי המשק, הן בגלל הריבית הגבוהה, והן בגלל השקעות לא מוצלחות של חלק מהם כמו זו של מור בחברת יהלומי המעבדה לוסיקס שהגיעה לחדלות פרעון.
