ניתוחכיצד השמידו יצרניות הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים 88% מערכן תוך שנתיים וחצי?
ניתוח
כיצד השמידו יצרניות הרובוטים לניקוי פאנלים סולאריים 88% מערכן תוך שנתיים וחצי?
השווי המצטבר של יצרניות הרובוטים, אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ', עמד בהנפקות על 1.7 מיליארד שקל. אך כיום, שווי השוק המצרפי שלהן עומד על 169 מיליון שקל בלבד, השמדת ערך של 1.5 מיליארד שקל בשנתיים וחצי
המילה שיא מופיעה 25 פעמים בסקירה השנתית של הבורסה לניירות ערך לשנת 2020. זה השיא של כל הזמנים. שיא השיאים. חיפוש של הביטוי "שיא" בסקירה לשנת 2021 אומנם מניב 28 תוצאות, אבל הוא כולל שלושה מופעים של המילה "נשיא" ופעם אחת את המילה "פיננשיאל".
אבל בשנים 2021-2020 הייתה כנראה "אולימפיאדת הנפקות על סטרואידים" בבורסה, וזה בא לידי ביטוי ברצף של שיאים שנשברו ונותצו. החל במדדי המניות שפרצו לרמות שלא נראו עד אז, דרך מחזורי המסחר שהגיעו לגבהים חדשים, ועד לכמות החברות החדשות שהצטרפו לבורסה.
"שיאים נועדו כדי להישבר" אמר השחיין האגדי מארק ספיץ, שמחזיק ב־11 מדליות אולימפיות וששבר בעצמו חמישה שיאי עולם. ב־2020, שנת הקורונה, 27 חברות חדשות ביצעו הנפקה ראשונה של מניות (IPO). שיא מאז 2007. לא חלפה שנה וכבר ב־2021 הונפקו 94 חברות חדשות בבורסה בישראל, שיא מאז 1993.
כמות זה חשוב, אבל כשהיא באה על חשבון איכות, הנזק גדול מן הרווח. זה המצב שמאפיין את המקרים של אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ', 3 החברות שמפתחות רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים, שהצטרפו לבורסה בשלהי 2020 ובתחילת 2021. מאז ההנפקה ועד היום המניות של שלוש החברות צנחו בשיעורים חדים של 95%-75%, תשואת חסר משמעותית לעומת מדד המניות הכללי שבאותה תקופה עלה קלות ב־8%-1%.
השווי המצטבר של אקופיה, בלייד ריינג'ר ואיירטאצ' בהנפקות עמד בהנפקות על 1.7 מיליארד שקל. נכון להיום שווי שוק המצרפי שלהן עומד על 169 מיליון שקל בלבד - השמדת ערך של 1.5 מיליארד שקל. המשקיעים קיוו לעשות ענבים, ואחרי שנתיים וחצי קיבלו באושים.
אקופיה - השמדת ערך של 1.1 מיליארד שקל
ראשונה להנפיק את מניותיה בבורסה בישראל, מבין שלוש החברות, הייתה אקופיה, שבנובמבר 2020 גייסה 282 מיליון שקל לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל (אחרי הכסף). נכון להיום שווי השוק של החברה הוא 121 מיליון שקל, והוא מבטא ירידת ערך של 1.1 מיליארד שקל, וצניחה של 90% בשער המניה.
התוצאות העסקיות של אקופיה יכולות להסביר את מצב הביש של המשקיעים בחברה. ב־2022 ההכנסות של אקופיה, שהמנכ"ל שלה הוא ז'אן סממה, התכווצו ב־29% לעומת התקופה המקבילה, ל־4.2 מיליון דולר בלבד, וההפסד בשורה התחתונה העמיק ל־21.5 מיליון דולר.
יתרות הנזילות של אקופיה בסוף 2022 עמדו על 230 מיליון שקל (63 מיליון דולר), והיא גבוהה כמעט פי שתיים משווי השוק שלה. הפער הזה נובע מהעובדה שהפעילות של אקופיה שורפת מזומנים בקצב גבוה שב־2022 עמד על 19 מיליון דולר. אקופיה סבלה מכך שהודו, השוק העיקרי שלה, הפך להיות רגיש מאוד למחיר וכן מירידה משמעותית בקצב מימוש הפרויקטים של החברה.
בנובמבר 2022, שנתיים אחרי ההנפקה, הדירקטוריון של אקופיה אישר תוכנית התייעלות לצמצום ההוצאות של החברה, שכוללת הפחתת הוצאות תפעול, מחקר ופיתוח, שיווק ומכירות, וצמצום בהיקף כוח האדם. בנוסף לכך, כבר בחודש יוני אשתקד אקופיה התקשרה עם בנק השקעות לצורך בחינת חלופות אפשרויות למכירה או מיזוג של החברה.
בינואר השנה אקופיה הודיעה על כך שהיא החליטה לאמץ את כל ההקלות שניתנו לתאגיד קטן, לרבות דיווח במתכונת חצי שנתית. מצד אחד, יש טעם לפגם בהחלטה לצאת להנפקה עם תדירות דיווח רבעונית, ולשנות אותה לאחר מכן לחצי שנתית. מן הצד השני, מאז ההנפקה החברה באמת הפכה מ"יוניקורן" (בשקלים) לחברה קטנה.
בלייד ריינג'ר - הערת עסק חי צורפה לדו"חות
חודש אחרי ההנפקה של אקופיה הגיעה לשוק ההון הישראלי חברה נוספת בתחום ניקוי הפאנלים הסולאריים — חברת בלייד ריינג'ר. בניגוד לאקופיה, שבאה גדולה ויצאה קטנה, בלייד ריינג'ר באה קטנה והפכה לקטנה יותר. בדצמבר 2020 בלייד ריינג'ר גייסה 28 מיליון שקל לפי שווי חברה של 93 מיליון שקל (אחרי הכסף), ומאז המניה שלה איבדה 72%.
מאז ההנפקה ועד היום, ההכנסות של בלייד ריינג'ר נותרו ללא שינוי, והן עומדות על אפס. החברה מוגדרת כחברת מחקר ופיתוח ולכן עדיין לא החלה להציג הכנסות. זה לא אומר שלחברה אין הוצאות, ובשורה התחתונה ההפסד של בלייד ריינג'ר הולך ומעמיק. בשנה שחלפה החברה הציגה הפסד של 10.9 מיליון שקל, לעומת הפסד של 7.6 מיליון שקל ב־2021, והפסד של 6.1 מיליון שקל בשנת 2020.
בדו"ח התקופתי של בלייד ריינג'ר לשנת 2022 נכתב במפורש שהחברה טרם סיימה את פיתוח מלוא המוצרים שלה, והמשך תוכנית הפיתוח של החברה ויצירת פעילות רווחית מותנים באירועים עתידיים, הכוללים בין היתר הזרמת הון למימון הפעילות של החברה. על רקע הדברים האלו, רואי החשבון של בלייד ריינג'ר צירפו לדו"חותיה האחרונים הערת עסק חי.
מי שנדרש להתמודד עם אתגר גיוס ההון של בלייד ריינג'ר הוא המנכ"ל עודד פרוכטמן, שנכנס לתפקידו בדיוק לפני שנה. בשיחה עם "כלכליסט" פרוכטמן הביע אופטימיות ואמר "ברגע שנעבור את מחלות הילדות עם הרובוט, ואני מקווה שזה יקרה בחודשים הקרובים, זה יהיה גיים צ'יינג'ר. בהחלט אפשר להגדיר את 2023 כשנת מפנה בחברה. צריך סבלנות, זה עסק שדורש הבשלה".
איירטאצ' — צניחת שווי של 95% לעומת ההנפקה
איירטאצ' הייתה האחרונה מבין החברות שמפתחות רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים שהגיעו להנפיק בבורסה בתל אביב. במרץ 2021 החברה גייסה 61 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 386 מיליון שקל (אחרי הכסף). מאז ההנפקה המניה של איירטאצ' צנחה ב־95%, הירידה הגבוהה ביותר מבין שלוש החברות. רוב האוויר כבר יצא מהמניה של איירטאצ', שנכון להיום נסחרת לפי שווי שוק של 20 מיליון שקל בלבד. שליש מהגיוס בהנפקה שבוצעה לפני שנתיים.
איירטאצ', עם זאת, מצליחה להציג צמיחה בהכנסות. ערב ההנפקה בבורסה, ההכנסות של איירטאצ' היו זניחות וגירדו את רף 2 מיליון השקלים מלמטה. בשנת 2022 ההכנסות הסתכמו ב־15.8 מיליון שקל, צמיחה של 54% לעומת 2021 שבה ההכנסות הגיעו ל־10.3 מיליון שקל.
הצמיחה בהכנסות מוצאת ביטוי במעבר של איירטאצ' מהפסד גולמי של 3.4 מיליון שקל בשנת 2021, לרווח גולמי צנוע של חצי מיליון שקל ב־2022. אולם נראה שהדרך מכאן ועד למעבר לרווח תפעולי ונקי עוד ארוכה, שכן בכל אחת מהשנים האחרונות איירטאצ' רושמת בשורה התחתונה הפסד שנושק ל־17 מיליון שקל.
בדו"ח התקופתי של איירטאצ' לשנת 2022 צוין שהחברה הציבה לעצמה יעד להגיע לרווח גולמי של 30% עד לשנת 2026. טל לאופר, מנכ"ל איירטאצ' שנכנס לתפקידו לפני 10 חודשים, התייחס בשיחה עם "כלכליסט" למצבה של החברה ואמר "בשנה האחרונה ירדו מניותיהן של חברות טכנולוגיה רבות בשיעורים של עשרות אחוזים, ולצערנו גם המניה שלנו היא חלק ממגמה זו, על אף הצמיחה שהצגנו בעסקי החברה וההתפתחויות החיוביות עליהן דיווחנו במהלך השנה האחרונה. אנו מאמינים שבעתיד פעילותנו העסקית תבוא לידי ביטוי בצמיחה נוספת בהכנסות ובשיפור הרווחיות, שתשתקף בדו"חות".
הסיכון שבהשקעה מבשיל כשהפוטנצאל מתמהמה
חברות חדשות מצטרפות לבורסה בגלים. יש שנים שחונות שבהן אין בא ואין נכנס בשערי אחוזת בית, ויש שנים גדושות שבהן כל דכפין ייתי וינפיק. בסופו של דבר, אחרי כל גל הנפקות יש תקופה שבה החברות המתאימות שורדות, ואחרות שנפלטות מהבורסה. זה בהחלט מתקבל על הדעות שחלק מההנפקות מצליחות, וחלק נכשלות. זה טבעו של השוק.
השאלה המתבקשת שעולה היא האם בבורסה יש מקום גם לחברות שנמצאות בשלבים מוקדמים של פעילות, כאלו שמעולם לא הציגו רווח, וכאלו שטרם רשמו הכנסות? או שמא הבורסה היא זירה לחברות בשלות בלבד? התשובה נמצאת בגוף הכתבה. עצם זה שהמשקיעים משתתפים בהנפקות של חברות מו"פ ממלמד שיש להן ביקוש. זאת הדמוקרטיה — גרסת השוק. העניין הוא שעל המשקיעים שמשתתפים בסוג כזה של הנפקות צריכים להביא בחשבון לא רק את הפוטנציאל שמרוח בצבעוניות במצגות הרוד־שואו, אלא גם את הסיכון. אותו סיכון שמבשיל כשהפוטנציאל מתמהמה להתממש.
