החלום של אנויז'ן התנפץ ויצר תקדים, ועכשיו היא תגיע לביהמ"ש העליון
ביהמ"ש המחוזי נעתר לדרישה החריגה של רוכש השלד הבורסאי לא להעבירו לרשימת השימור. רשות ני"ע ערערה: "סיכון למשקיעים"
האסוציאציות הנקשרות למונח שלד בורסאי הן לרוב שליליות. זהו המבנה החשבונאי שנשאר מחברה שנסחרה בבורסה, אך נותרה ללא פעילות. הוא מהווה, לגישת רשות ני"ע, מקור לחששות מפני "פעילות מפוקפקת ואף תרמיתית", והבורסה קבעה כלל לפיו הוא יסווג כחברת מעטפת ומכך שמניותיו יוצאו מרשימת המסחר הראשית ויועברו לרשימת השימור, שהמסחר בה מצומצם.
מהלך שכזה אמור, לפי הרשות, להגן על ציבור המשקיעים ועל תקינות המסחר, בכך שהוא מוודא שהחברות ברשימה הראשית מחזיקות בפעילות ריאלית, ובכך המסחר בהן נעשה במחיר המשקף את שוויין ומצמצם מניפולציות אפשריות. מנגד, הוא פוגע בבעלי המניות של השלדים ובנושים—- אם יש כאלה. ובחברת הביומד אנויז'ן מדיקל יש כאלה.
אנויז'ן, ששמה שונה באוקטובר להודיית הארץ, פיתחה טכנולוגיה מבוססת ניווט להחדרת צינורות הזנה בחולים מורדמים ומונשמים, ונכנסה לבורסה ביוני 2021, כשגייסה 20 מיליון שקל לפי שווי של 109 מיליון שקל.
היא היתה חברת "חלום": בעלת פיתוח טכנולוגי מתקדם אך ללא הכנסות משמעותיות ורווחים. החברה נקלעה לקשיים תזרימיים, ובתחילת השנה נכנסה להליך של חדלות פירעון, כשחובותיה לנושים מגיעים ל־32 מיליון שקל.
במסגרת ההליך נמכרו פעילותה ונכסיה לקרן ההשקעות Alpha Capital Anstalt, ששייכת למיליארדר האוסטרי מרטין שלאף, בתמורה ל־1.5 מיליון דולר, מהם 1.15 מיליון דולר שהיוו קיזוז כנגד חוב של אנויז'ן, וכך נהפכה לשלד. היתרון בשלד בורסאי הוא האפשרות להכניס לתוכו פעילות חדשה, ולקצר עבור חברות פרטיות את ההליך היקר והארוך של הנפקה ראשונית (IPO).
מי שהציעה לרכוש את השלד של אנויז'ן היא חברת אקספרטו של קובי זרחיה, המוכר בשוק כסוחר שלדים. בין היתר, הוא רכש בשנים האחרונות את השלדים שנותרו מאינטרנט זהב ומחברת הקנאביס קנאשור.
לפי ההצעה, לאקספרטו יועברו 90% ממניות אנויז'ן בתמורה ל־2.4 מיליון שקל, מהם 1.9 מיליון שקל יועברו לקופת ההסדר. הנושים יחזיקו, באמצעות הנאמן שמונה לחברה, עו"ד גיא גיסין, גם את יתרת מניותיה.
השלמת העסקה הותנתה בכך שבמשך שלושה חודשים החברה לא תועבר לרשימת השימור — מצב שיקל על זרחיה להכניס לתוכה פעילות עסקית חדשה. הנאמן העלה את החשש כי "ככל שהחברה תוגדר כחברת מעטפת, הדבר יביא לכך שיתאיין שוויו של השלד הבורסאי, שהינו הנכס היחיד של החברה". מכיוון שהצעתו של זרחיה היתה היחידה, עלה חשש שדחיית ההתניה תוביל לביטול העסקה.
בית המשפט המחוזי בת"א אישר את הותרת השלד ברשימה הראשית, אך רשות ני"ע ערערה בשבוע שעבר על ההחלטה והביאה את הסוגיה העקרונית לבית המשפט העליון. הרשות טוענת שמדובר בהחלטה מנהלית שבסמכותה, ושהחלטת המחוזי כובלת את שיקול דעתה, וכן כי "תופעת השלדים מעוררת סיכונים כבדים למשקיעים ולתקינות הפעילות בשוק ההון". זאת בשל ממשל תאגידי לא אפקטיבי, מסחר שעלול להיות ספקולטיבי וחוסר בשקיפות לגבי הפעילות המוכנסת.
לכן, לעמדתה, ההחלטה פוגעת בציבור המשקיעים ובתקינות המסחר. בנוסף, לטענתה, אישור בית המשפט לסטייה מהכללים עלול לעודד חברות לסטות מהם ולפנות לסעד מאוחר מבית המשפט.
מנגד, גיסין, ציין כי "דרישת הרשות להגדיר חברה כחברת מעטפת מיד לאחר מכירת פעילותה העיקרית יוצרת עיוות ונזק דווקא לבעלי המניות מהציבור. זה מוביל את נושאי המשרה לנקוט פעולות בלחץ זמן להכנסת פעילות לא רלבנטית ולעתים אפילו בניגוד לטובת החברה".
