קריסת SVBהמירוץ אחרי משקיע והחשש מפירוק איטי: ימים גורליים ב־SVB
קריסת SVB
המירוץ אחרי משקיע והחשש מפירוק איטי: ימים גורליים ב־SVB
איזה סכום הצליחו חברות הייטק ישראליות להעביר מ־SVB לבנקים ישראליים? מה עלול לגרום לבנקים נוספים לקרוס? יש סיכוי שיימצא משקיע בימים הקרובים? האם המדינה תתערב ותסייע? כלכליסט עושה סדר
קריסת סיליקון ואלי בנק האמריקאי (SVB) שלחה גלי הדף בעולם, שהורגשו היטב גם בשוק ההייטק הישראלי, שקשור פיננסית בטבורו לשוק בארה”ב. חברות ישראליות רבות, שגם כך סובלות מהריבית העולה ומהשלכות ההפיכה המשטרית, נדרשו בימים האחרונים להתמודד עם בעיה נוספת ומיידית שמשליכה על כספיהן. השתלטות הממשל על SVB באמצעות ה־FDIC, מזכירה זמנים רחוקים ואפלים של המשבר הפיננסי הגדול של 2008, וגם סימני הבהלה של הלקוחות והחברות הזכירו את מראות המשבר. למה הבנק קרס, האם זו הסנונית שמבשרת את המשבר ומה יקרה לכספים שהופקדו ב־SVB? "כלכליסט" עושה סדר.
מה גרם למשבר ב־SVB מלכתחילה?
סיליקון ואלי בנק נחשב לבנק פופולרי מאוד בענף ההייטק בכלל ובקרב סטארט־אפים בפרט. 2021 היתה שנת גאות יוצאת דופן במגזר שגייס ממשקיעים סכומי עתק בשוויים גבוהים במיוחד. חלק מאותם כספים שזרמו אל הסטארט־אפים הגיעו לחשבונותיהם ב־SVB, והזניקו את היקף הנכסים במאזן שלו. אם ב־2020 עמדו נכסי הבנק על 115 מיליארד דולר, בסוף 2021 הם זינקו ביותר מ־80% לכ־211 מיליארד דולר.
הקריסה של SVB נבעה משני אירועים שפעלו כתנועת מלקחיים: האירוע הראשון קשור ישירות למגזר ההייטק, שחווה התהפכות של המגמה החיובית שאפיינה אותו, עם התייבשות זרם הגיוסים, וסטארט־אפים רבים שנאלצו להשתמש בכספים שהיו בחשבונות ובפיקדונות שלהם לצרכים שוטפים כמו תשלום משכורות. הבנק נאלץ לספק את הכספים ללקוחות, מה שפגע בנזילות של הבנק עצמו, ואילצו אותו למכור את תיק ניירות הערך שלו.
האירוע השני היה עליית הריבית המהירה בארה"ב, ששחקה את שווי תיק ניה"ע של הבנק, שנוהל בצורה לא מיטבית, בלשון המעטה. בניגוד למשבר של 2008, ניה"ע של הבנק לא הושקעו במכשירים מסוכנים, אבל שוק האג"ח כולו נפגע מהעלאות הריבית, מה שהסב לבנק הפסדים. התוצאה היתה ש־SVB מכר את התיק בהפסד של 1.8 מיליארד דולר. הבנק הבין שמכירת התיק לא תספיק והודיע שייצא לגיוס הון מיידי של 1.75 מיליארד דולר.
מה קרה בסוף השבוע האחרון שאילץ את הרגולטור להתערב?
על פניו, SVB נראה גם היום כבנק סולבנטי, כלומר לא בנק פושט רגל, ולכאורה לא נשקף איום על קיומו. אולם כאן נכנס הרכיב הפסיכולוגי, שהכריע את גורלו. מכירת תיק ניה"ע בהפסד ויציאה לגיוס הון מיידי היוו איתות למשקיעים כי יש לבנק בעיית נזילות. השוק הגיב לאיתות, ומניית הבנק קרסה ביום חמישי ב־60%. כתוצאה מכך, בתוך זמן קצר נוצרה פאניקה שרק הלכה והזינה את עצמה, והביאה לתהליך של "run on the bank", שבו לקוחות ממהרים למשוך את הכספים שלהם המופקדים בבנק. התהליך רק העצים את האירוע והכניס את הבנק לסחרור. יומיים מתחילת האירוע הרגולטור בארה"ב התערב באופן חריג, והודיע על סגירת הפעילות ועצירת הסחרור.
האם זו תחילתו של משבר כמו ב־2008, שבו עלולים ליפול בנקים נוספים?
נפילת SVB גרמה לסנטימנט שלילי במגזר הבנקאות האמריקאי ולירידה חדה במניותיהם. גם הבנקים בבורסה בתל אביב אתמול איבדו מניות 4%, אולם נסיבות המשבר שונות מבעבר. בשנת 2008 השקיעו בנקים בני"ע שהתבררו כמסוכנים - תיקי הלוואות מסוכנים ובראשם משכנתאות נחותות שהבנקים "איגחו" ומכרו הלאה - והסבו הפסדי עתק ושחקו את ההון העצמי של הבנקים עד לכדי קריסה.
לעומת זאת, במקרה של SVB מדובר בכשל פרטני של ניהול הנזילות של הבנק ולא בפשיטת רגל, כך שהמצב הפיך. במידה וייכנס גורם בנעלי הבנק, למשל בנק גדול אחר שיקנה אותו, שישרה ביטחון, יגרום להפסקת משיכת הכספים, ויתקן את ניהול תיק הנוסטרו והנזילות של הבנק, ניתן יהיה לייצב את המצב. יחד עם זאת, לאירועים מהסוג הזה יש דינימיקה משלהם וגורלו של הבנק ייקבע לפי אמון הלקוחות שלו. אם האירוע של SVB ייגמר בפירוק מדורג של הבנק, ושחרור כספי המפקידים באופן חלקי בלבד, הדבר עלול להעצים את ההיסטריה. בנוסף הדבר עשוי ליצור שרשרת הדבקה עבור בנקים אחרים — משקיעים יבדקו בדו”חות הבנק מי בעל פוטנציאל לתרחיש דומה, כמו בנקים שחשופים לסקטור שנפגע מהמשבר או בנקים עם תיק נוסטרו אגרסיבי, ועשויים למשוך את כספם. הדבר יגרום שוב לתרחיש של "ריצה אל הבנק" הדומה לתרחיש של SVB ולאפקט שרשרת הדבקה של בנקים שחשופים לבנקים אחרים דומה לתרחיש שהיה במשבר הסאב־פריים ב־2008. ניתן להעריך שבפד מודעים לכך ויעשו כל מאמץ כדי למנוע תרחיש שכזה.
איזו פעילות יש לבנק SVB בישראל?
SVB נחשב לבנק פופולרי בענף ההייטק הישראלי בכלל, ובקרב סטארט־אפים בפרט. מתן אשראי לחברות סטארט־אפ שונה ממתן אשראי לחברות רגילות. חברה רגילה מקבלת הלוואות על סמך תוצאותיה הכספיות, תזרים המזומנים וביטחונות. סטארט־אפ היא חברה שמסתמכת על גיוסי הון, שבמהותה שורפת כספים בשנותיה הראשונות, ללא תזרים מזומנים ומוערכת לפי הפוטנציאל העתידי שלה. לגופי אשראי מסורתיים אין יכולת להעמיד חברות סטארט־אפ הלוואות במודלים הרגילים שלהם, אולם SVB עשתה זאת על בסיס עקרונות שפיתחה. למשל, תנאי שלפחות קרן הון סיכון אחת כבר מושקעת בחברה, כלומר החברה עברה סוג של חיתום. ההלוואות והשירותים שהציע הבנק היו גמישים ואטרקטיביים, ולכן הוא נחשב לאחד הבנקים הגדולים אם לא הגדול ביותר שעבד מול סטארט־אפים ישראלים.
ל־SVB יש משרדים בישראל שנפתחו ב־2008. יחד עם זאת, אין לו סניף כאן. המשמעות שהוא אינו מפוקח על ידי בנק ישראל, ולמעשה זרוע הפעילות שלו בארץ היא בעיקר שיווקית. כל פעילות ניהול החשבונות ללקוחות הישראלים נעשית מחוץ לישראל.
מה יקרה לחברות הישראליות שהן בעלות חשבונות ב־SVB?
הדבר תלוי בעתידו של הבנק. היום אמור הרגולטור האמריקאי להודיע על המשך צעדיו. בפני SVB עמדו שלוש אפשרויות מרכזיות: אפשרות ראשונה – הבנק יירכש על ידי בנק אחר. זו תהיה בשורה מצוינת ללקוחות, שכן המשמעות שהם יראו את כספם ומהר.
קרנות הון סיכון בעולם מנסות לכוון לפתרון הזה, ולכן חלקן הצהירו שיסייעו לרוכש, אם יגיע, ושידרו שלא ימהרו להוציא את הכספים של החברות שבשליטתן.
אפשרות שנייה הייתה שהפד יחליט להזרים כספים לבנק מעבר לביטוח הפקדונות, בכדי לסיים את האירוע במהירות, ולמנוע את המשך חששות המשקיעים להידרדרות הסיטואציה לבנקים נוספים. שרת האוצר של ארה”ב, ג’נט ילן, הורידה אמש את האפשרות הזו מהפרק. בריאיון לרשת CBS אמרה ילן, כי הממשל עובד בשיתוף פעולה עם הרגולטורים כדי להגיב לקריסת SVB, אך חילוץ גדול אינו מתוכנן. “תן לי להיות ברורה בנושא”, אמרה בריאיון, “בתקופת המשבר הפיננסי היו משקיעים ובעלי בנקים גדולים שחולצו... הרפורמות שבוצעו לאחר מכן קובעות שאנחנו לא נעשה זאת שוב”. עוד הוסיפה כי הם מודאגים ופועלים להגן ככל הניתן על המפקידים.
אפשרות שלישית, והבעייתית ביותר, היא שהרגולטור ישתלט על הבנק ויחל בעצמו בתהליך של מכירת נכסים, וטפטוף התמורה לבעלי החשבונות. זה פתרון שיאריך את תקופת האי וודאות ואולי אף לנפילה של חלק מלקוחות הבנק.
חברות ישראליות רבות ניסו להוציא את כספיהן מהבנק עוד לפני סגירתו ביום שישי. חלקן הצליחו. בנוסף לרבות מהן (בטח לחברות ההייטק הגדולות) חשבונות בבנקים נוספים, כך שהן אמורות להסתדר בתקופה הקרובה. אולם חברות שזה חשבון הבנק היחיד שלהם, ושהכספים לא ישוחררו בזמן הקרוב, עלולות למצוא עצמן בבעיה רצינית שתאיים על המשך פעילותן.
איך המצב הזה משפיע על הבנקים בישראל?
מניות הבנקים הישראליות נפלו אתמול ב־4% על רקע הסנטימנט השלילי במגזר הבנקאות בכל העולם. יחד עם זאת, לפי הערכות, אין חשיפה מהותית לבנקים בישראל, אם בכלל, ל־SVB ולכן הם לא אמורים להיפגע מנפילתו. אולם סגירת SVB דווקא תהיה הזדמנות לבנקים הישראליים להתרחב לתחום ההייטק.
על אף שההייטק הישראלי הוא חלק מרכזי מהכלכלה, הפעילות של הבנקים המקומיים מול ענף ההייטק נמוכה יחסית ולפי הערכות תיק האשראי למגזר זה בבנקים עומד על מיליארדי שקלים בלבד בכל בנק. הסיבה לכך היא כאמור המאפיינים הייחודיים של ענף ההייטק, המקשים על תהליך החיתום בהלוואה.
בשנים האחרונות ניסו חלק מהבנקים להשיג דריסת רגל משמעותית יותר בענף, והם הקימו יחידות ייעודיות לכך בפעילות בישראל ובארה"ב. גורמים במערכת הפיננסית מציינים כי הבנקים הישראלים ניסו לחקות את מודל הפעילות של SVB במתן אשראי, אולם לא הצליחו להגיע להיקפי פעילות דרמטיים, בוודאי לא בהשוואה לפעילות המסורתית שלהם.
כעת ממהרים הבנקים הישראלים להירתם לסיוע לחברות ההייטק שהן לקוחות של SVB. בסוף השבוע הקימו הבנקים חדרי מצב מיוחדים שעבדו מסביב השעון, וסייעו בהעברת כספים ובפתיחת חשבונות בנק חדשים. חלק מהבנקים אף הציעו פתרונות בדמות הלוואות גישור ומוצרים בנקאיים נוספים לחברות שחוששות שלא יוכלו אפילו לשלם לעובדיהם שכר בימים הקרובים היות וחשבונותיהם ב־SVB סגורים.
לפי הערכות במערכת הבנקאית, מיום חמישי האחרון, הועברו לבנקים הישראלים מעל ל־1.5 מיליארד דולר מכספי לקוחות שהיו בחשבונות SVB. בנוסף לכך, העמידו גם הבנקים קווי אשראי והלוואות בהיקפים נמוכים יותר בהתאם לביקוש.
לבנקים יש עוד מוטיבציה לנצל את המשבר פרט להגדלת הפעילות. לחלק מהחברות בעלות חשבון ב־SVB יש חשבון וקווי אשראי גם בבנקים המקומיים, ולכן זהו אינטרס שלהם לסייע ללקוחות, שכן אם הם ייקלעו למצוקת נזילות ולקריסה, גם הבנקים כאן בישראל יפסידו מכך.
האם המדינה תתערב?
צוות ייעודי שהקים משרד האוצר עם בנק ישראל, רשות ני"ע ורשות החדשנות לטיפול במצב קיים אתמול דיון ראשון, אך ללא בשורות מיידיות, שכן כרגע עיקר הפעילות מתמקד בניטור הנתונים ובהבנה של עומק הבעיה.
שאלת המפתח היא האם המדינה תתערב ותסייע למשל בהלוואות גישור או בהלוואות בערבות מדינה, כפי שהמדינה נתנה למגזר העסקי בתקופת מגיפת הקורונה.
הבעיה עם פתרונות כאלה היא שחברות ההייטק זקוקות לפתרון מהיר, ובדרך כלל למדינה לוקח זמן לייצר אותם. מה גם שהמדינה לא תמיד ממהרת לסייע למגזר העסקי. למרות שבמשבר הקורונה היא סייעה בצורה רחבה, במשבר הסאב־פריים ב־2008 היא כמעט ולא התערבה בפעילות המגזר העסקי.
בכל אופן, ניתן להניח שהודעה על סיוע מצד המדינה לא יתקבל עד לאחר הודעת הרגולטור האמריקאי על תוכניותיו לגבי הבנק, אז תתבהר יותר התמונה באשר לעתידו ולכספי החברות המופקדים בו.
