8 דברים שמעצבנים אותנו בבורסה, ואפשר לתקן בקלות
8 דברים שמעצבנים אותנו בבורסה, ואפשר לתקן בקלות
משביזות יום א', דרך הסכם חסות מוזר עם ליגת העל ועד 129 חברות במדד ת"א 125. יש לנו בורסה אחת ומיוחדת, אז למה נדמה שלפעמים עושים הכל כדי לשמר אותה אי שם בשנות ה-90?
יש לנו בורסה אחת. וככל שידוע לנו, אין תוכנית לשנות את המצב בטווח הקרוב. אלא שבמקום שהבורסה תהיה מתקדמת ומובילה, לעיתים נדמה כי מישהו עושה הכל כדי לשמר אותה אי שם בשנות ה-90 - בימים שעוד היו צריכים לצעוק בזירת מסחר כדי לרכוש מניות. אז ניסינו לעשות מעט סדר ולרכז 8 דברים שכל כך מרגיזים אותנו בבורסה של תל אביב, ואפשר לתקן בקלות.
1. סוד כמוס ובדיליי: עונת הדוחות, גרסת ת"א. עונת הדוחות. הלחם והחמאה של המשקיעים, של האנליסטים, של העיתונות. כנראה שאין דבר חשוב מהמספרים האלה, שהחברות הציבוריות נדרשות לספק לנו מדי רבעון. כל מה שהן רוצות שנדע וכל מה שהן לא רוצות. אחד מהישגי השיא בהיסטוריה של רגולציית שוקי ההון בעולם.
רק שכאן הצליחו להרוס גם את כל הטוב הזה. במקרה הזה לא הבורסה שלנו אשמה לבדה, רשות ני"ע היא האחראית הראשית. אבל ההנהלה שלא אחוזת בית לדורותיה לא ממש סייעה לנו בעניין – בדיוק להיפך.
שתי בעיות. האחת נוגעת למועדי הדוחות. קחו למשל את קבוצת דלק, שסיפרה לנו ב-26 באוגוסט על דברים שקרו לה בפברואר, ובמרץ וביוני. במונחים של שוק הנפט, זה כבר רק חצי רלבנטי. אקסון מוביל ושברון למשל פרסמו תוצאות רבעוניות כמעט חודש לפני כן. ב-30 ביולי.
אלקטרה צריכה פרסמה ב-26 באוגוסט, שיכון ובינוי ב-25 באוגוסט – גם הן כמעט חודשיים אחרי תום התקופה הרלבנטית. הפועלים למשל הקדים ופרסם ב-16 לאוגוסט, יחד עם יתר הבנקים שסיפקו תוצאות סביב מחצית החודש – ג'יי.פי מורגן וגולדמן זאקס, הפלא ופלא, הצליחו להוציא דוחות ב-14 ב-13 ביולי. וולס פארגו ובנק אוף אמריקה ב-14. חודש קודם.
שנזכיר את אפל ומיקרוסופט שדיווחו ב-27 ביולי, או אמזון ב-29 בחודש? אם הן יכולות אין סיבה שבת"א נחכה כל כך הרבה לדוחות שכבר לא תמיד לגמרי רלבנטיים ליום הפרסום – זו הנחה גדולה ומיותרת לגמרי, חסרת הגיון ומופרכת, שמצמצמת באופן בלתי ראוי את המשקל והחשיבות של הדוחות הללו.
ומכאן לבעיה השנייה, שגם היא נוגעת למועדי הדוחות – רק מכיוון אחר. ודאות. וכאן הבורסה בהחלט אשמה. חייבים לדרוש מכל החברות הציבוריות לספק מספיק זמן מראש הודעה למשקיעים ולבורסה על מועד פרסום הדוחות. שום דוח לא צריך להגיע למשקיעים בהפתעה. כמו בורסות מובילות אחרות בעולם, "קלנדר" דוחות כספיים הוא סוג של בייסיקס ככלי עבודה.
2. וגם זה מרגיז: בניגוד לשאר הבורסות בעולם, שלנו לא פועלת בשישי אבל 'מפצה' על כך בשביזות יום א'. אז התגובה של השוק המקומי לוול סטריט מגיעה רק אחרי יומיים וחצי. אז מה, מה כבר יכול לקרות ביומיים וחצי.
עד כמה שאנחנו יודעים, אפשר לספור על יד אחת את הבורסות שפועלות בימי ראשון ונחות בשישי, והן כולן מתגוררות בשכונה שלנו. הקרובה ביותר נמצאת 80 ק"מ מאחוזת בית, הלוא היא הבורסה הפלסטינית בשכם.
וגם, קהיר, דובאי וריאד עם מדד הדגל שלה 'תאדאוול' שמזנק ב-30% מתחילת השנה. בתקופה המקבילה ת"א 35 עלה ב-14%, מדד S&P 500 טיפס ב-19%. סתם שתדעו.
בבורסת ת"א נעשה לפני שנה וחצי צעד שצמצם את שעות המסחר ביום א' (ב-40 דק' סה"כ) לשעה 15:50. מאז נאדה, ובקצב הזה ייקח עוד 10 שנים להתאמת הימים לניו יורק, ואולי גם זה לא.
3. מדד הכה וככה. מדד ת"א 125 הוא אניגמה מתמטית. אותו לא לקחו בחשבון כשלימדו אותנו ש-1 ועוד 1 זה 2. קטן עליו דאו ג'ונס למשל, שתקוע על 30 מניות, או יורוסטוקס 50, עם הקיבעון השטחי על 50 מניות. אצלנו המספר הוא בגדר המלצה בלבד.
כי בבורסה שלנו הטייטל הזה של ת"א 125 הוא רק אשליה ו המספר האמיתי שלו משתנה כל כמה חודשים. היום למשל הוא כולל 129 מניות. למה – בגלל ההברקה המקומית של כניסה מהירה למדדים, שלא בעדכון החצי שנתי.
בניגוד לעדכון החצי שנתי, שם על כל מניה שנכנסת יש אחת שיוצאת, לבורסה חשוב משום מה להכניס למדדים מניות גיבורות על בדרך שזכתה לכינוי "מסלול מהיר". כי משום מה הן לא יכולות להמתין עד למועד שנקבע בלוח שנה.
ומרוב שלא אכפת לה לבורסה מהמספר הקבוע במדד, הקריטריון לכניסה במסלול המהיר הוא אף מקל במיוחד (מוותרים לחברות האלה על קריטריון הסחירות). כי לא מספיק שהיא עושה בדיחה מהמדדים שלה, היא מתעקשת גם שזה יהיה לה פשוט.
4. בורסת העל בכדורגל: מכל הגופים שאפשר לתת להם חסות, הבורסה שלנו בחרה לפני מספר שנים לתת חסות דווקא למוצר הכל כך מוצלח שנקרא בשם 'ליגת העל בכדורגל'. אז קודם כל, אם כבר ללכת לכיוון של הספורט, למה לא לענפים האולימפיים, שם לפחות אנחנו קוצרים הישגים וגאווה לאומית.
בניגוד לכדורגלנים שנוהרים אחרי הכסף לחו"ל או לחוזה מנופח בארץ ובהרבה מקרים גם לא מצדיקים את השכר, לספורטאים הישראלים באולימפיאדה אין שקל בכיס. מספיק אם ניקח כדוגמה את הזוכה הישראלי הראשון במדליית הזהב, גל פרידמן, שמכר את המדליה שלו!
אז מדוע לא לממן את האנשים הצנועים הללו, ולראות את הלוגו של הבורסה על המדים שלהם לצד הדגל, כשאנחנו לוקחים את המדליה הבאה. כמה צופים במכבי פ"ת-קריית שמונה ישנם ברחבי הגלובוס? עשרות מיליוני אנשים ראו את לינוי אשרם זוכה בזהב.
5. אחוזת דאונטק: ישראל ידועה כאומת סטראטאפ, אימפריית ההייטק של המזה"ת, וסופרלטיבים נוספים שמתאימים למשק הטכנולוגי המתקדם שלנו – אז איפה זה בא לידי ביטוי באחוזת בית?
בעוד בוול סטריט שולטות שש מעצמות הטכנולוגיה בשווי משותף של 10 טריליון דולר, אנחנו נתקעים עם השעמום של חברות הפיננסיים הכבדות (בנקים, ביטוח) שנותנות את עיקר הנפח במדדים המובילים ת"א 35 ו-125.
ובסקטור ההייטק של ת"א, החברה הבולטת בשווי השוק היא נייס, והיא גם בעלת השווי הגדול בבורסה – 54 מיליארד שקל. וזהו. נייס, ואלביט מערכות ששוויה 20 מיליארד שקל. וכמובן ששתיהן נסחרות גם בניו יורק.
למי שנרדם במהלך 2021, אנחנו בעיצומו של הגל הישראלי הגדול אי פעם בוול סטריט עם 17 חברות שהנפיקו שם רק השנה. נכון ליוני האחרון, 85 הישראליות שנסחרות בניו יורק שוות כמו כל החברות שנסחרות בת"א. ומאז נוספו עוד כמה חברות.
6. אם תחפשו בגוגל את רצף האותיות AAPL, תוכלו בן רגע לצפות בתנועות מניית אפל בזמן אמת, כולל הצגה נוחה של מספר גרפים ופירוט נתונים פיננסיים מרכזיים.
אבל מה שטוב בשביל הבורסה בוול סטריט - כמו גם בשביל פריז, פרנקפורט ושאר הגדולות – לא יאה לבורסה הקטנה שלנו באחוזת בית.
את הגרפים בגוגל אפשר לראות, אבל תנועות המניות בבורסה בתל אביב מתפרסמות לקהל הרחב בעיכוב של רבע שעה.
משקיעים, סוחרים או סתם מתעניינים שרוצים להנות מנתוני זמן אמת, צריכים לרכוש תוכנה או מנוי ייעודיים, או לחלופין לחפש בכל פעם מניה ספציפית בפלטפורמה שבה הם מבצעים את פעולות הקנייה והמכירה.
היינו חושבים שאולי מדובר בניסיון להרוויח כסף באמצעות דמי מנוי, אבל התעריף של הבורסה נראה די מגוחך. רק בשבועות האחרונים פירסמה הבורסה מתווה לתוכנית של הצגת נתונים בזמן אמת תמורת שקל אחד בחודש – ללקוחות פרטיים וגם לאתרי אינטרנט, שיוכלו להציג את הנתונים לכלל הגולשים.
אז אם לא הכסף הוא המניע, אולי יש פה ניסיון ליצור אווירה חשאית ויוקרתית. פה זו לא שכונה כמו בוול סטריט, לנו יש בורסה אקסקלוסיבית.
7. פטרנליזם, גרסת אחוזת בית. הפתיחה האנגלית - כמה שזה נשמע אלגנטי, ככה זה בפועל אחד המנגנונים היותר מגוחכים ומיותרים שמספקת לנו הבורסה בת"א. היא מוכרת גם בשמה המכובד 'מנגנון ממתן תנודות'. אפשר אבל גם לקרוא לה 'הבורסה חושבת שהמשקיעים שלה ילדים טפשים בני שלוש שצריכים גננת'.
הפתיחה האנגלית משמעה דחייה של מועד פתיחת הבורסה בכמה דקות, כאשר יש תנועה חדה של 7% ומעלה באחת המניות במדד ת"א 35. הרציונאל הוא מעין הגנה במקרה של מניפולציה באחד הניירות. אין לתאר כמה הנימוק הזה מגוחך.
תנועות חדות במניות תמיד היו ויהיו. ברוב הגדול של המקרים, למרבה השמחה, לא בגלל מניפולציות, ובכל מקרה, המשקיעים בבורסה ידעו ויודעים להתמודד עם תנועות של 7% במדד. גם אם הן מפתיעות – והן ביותר מ-95% מהמקרים לא יפתיעו אף אחד. אם לא ב-99%. אבל גם במקרה ה-1 ל-100 שבו הן אכן יפתיעו. הבורסה הזו אולי קצת מיושנת, המשקיעים ממש לא.
המנגנון הזה של פתיחה אנגלית מביא למצבים אבסורדיים, והופך אותם לתדירים יותר ויותר בתקופה של תנודתיות בשווקים. אין שום סיבה לפתוח את המסחר באיחור בגלל תנועה של 7%. אם האמריקאים יכולים להסתדר בלי זה גם אנחנו יכולים. זה מנגנון פתטי, מזיק, מעצבן, כולם יודעים את זה. רק בבורסה לא.
8. עוד מנגנון תמוה בבורסה הוא הפסקת המסחר לכמה דקות במניה בודדת, בעקבות תנועה חריגה או לצורך דיווח של החברה למשקיעים.
החלק הראשון מוגזם, החלק השני פאסה.
נכון, לפעמים מניה יכולה להתנהג בצורה סולידית ומנומסת לאורך כמה שעות, ואז פתאום לזנק בחדות או לצנוח בפראות. אבל אם זה השווי שמספקים לה המשקיעים – מה פתאום לעצור אותם? שונים כמובן מקרים שבהם יש חשש לשימוש במידע פנים או מניפולציות, אבל אלה זניחים לעומת כמות הפעמים שבהם המשקיעים סתם הבינו משהו במהלך המסחר, קראו פרסום או זרמו עם המגמה.
ובנוגע להפסקת מסחר לצורך דיווח – האם הבורסה מנסה לחנך את המשקיעים לא לבצע החלטות חפוזות? כנראה עלינו להמתין בסבלנות, לקרוא באתר מאיה את הדיווח המטלטל עד סופו, להתייעץ עם קרובי המשפחה, אולי גם איזו כוס קפה וסיגריה - ורק אז, בדעה צלולה, להחליט האם לשגר את הפקודה הרצויה במערכת המסחר.
הדבר מגוחך פי כמה כשמדובר במניות דואליות. למשל טבע, מלכת הבורסה המעורערת, שמפרסמת את דוחותיה באופן מסורתי בשעה שתיים בצהריים. בבורסה בתל אביב – אין קול ואין עונה. הפסקת מסחר. המשקיע הנבוך לא יכול לדעת איך מגיבה המניה לדוחות. כל זה לכאורה כמובן, כי בהינף מקלדת ניתן לראות את שער המניה בטרום המסחר בניו יורק – שם אין הפסקות לצורך דיווח ואין נעליים.
כבודו של המסחר השקול והרגוע במקומו מונח, אנחנו כמובן לא מעודדים מסחר פזיז, ובבקשה תשתדלו שכל ההחלטות שלכם בבורסה יהיו שקולות ברמה זו או אחרת. אבל לצד זאת, אי אפשר להתעלם מגורם התזמון הקריטי כל כך. גם עבור השקעה לטווח ארוך, וכמובן על אחת כמה וכמה כשמדובר במסחר תוך-יומי.
