ניתוח לחזק את היסודות: השינוי הקטן שיפתור את הבעיה הגדולה של מדד ת"א־בנייה
ניתוח
לחזק את היסודות: השינוי הקטן שיפתור את הבעיה הגדולה של מדד ת"א־בנייה
כשמניה קטנה נכנסת לת"א־בנייה, קרנות הסל והקרנות המחקות של המדד צריכות להזרים אליה ביקושים גדולים, ומשום שמגבלת המשקל במדד נמוכה מדי - 5% בלבד - הון גדול מושקע במניות הקטנות בו. הפתרון לבעיה של המדד הוא פשוט: להגדיל את מגבלת המשקל במדד ל־10%
בכל חודש נכנסות למדדים מניות חדשות שעומדות בתנאי המסלול המהיר. במקרה שהסחירות במניה נמוכה יחסית לרכישה הצפויה של קרנות הסל, הבורסה קבעה כללים שיאפשרו כניסה הדרגתית. זאת כדי למנוע מצב שבו קרנות הסל רוכשות כמות גדולה מדי במועד כניסתה.
המניה תיכנס למדד באופן מדורג אם הסחירות היומית הממוצעת בה נמוכה מ־1 חלקי 30 מהביקוש הצפוי מקרנות הסל; או שהביקוש הצפוי מקרנות הסל יהיה גבוה מ־5% משווי אחזקות הציבור במניה.
במקרה של כניסה מדורגת, על פי רוב, מוטל פקטור משקל של 40% למניה בעת כניסתה למדדים, הפקטור עולה ל־70% בחודש העוקב ומתבטל בחודש שלאחר מכן. כתוצאה מכך, הביקוש שמזרימות קרנות הסל למניה מתחלק לשלושה מועדים. במקרים חריגים הבורסה משתמשת בפקטורי משקל נמוכים יותר. כך היה עם כניסת חברת התשתיות רימון למדדים באוקטובר, אז קיבלה המניה פקטור משקל של 10% (כלומר, משקל המניה במדד היה רק עשירית מזה שהיה ללא פקטור המשקל).
בנובמבר פקטור המשקל עלה ל־20% ובדצמבר נשאר על 20%. כלומר, שלושה חודשים לאחר כניסתה למדדים, משקל המניה בהם מהווה רק חמישית מהצפוי לה. הכניסה הכה איטית של רימון למדדים לא נובעת מבעיה במניה עצמה, אלא מבעיה קשה באחד המדדים שאליהם נכנסה, ת"א־בנייה.
אחזקה גדולה מדי של קרנות הסל בקטנות
קרנות סל וקרנות מחקות על מדד ת"א־בנייה מנהלות יחד 700 מיליון שקל. הבעיה היא שכסף רב מדי של קרנות הסל מושקע במניות הקטנות במדד, משום שמגבלת המשקל בו נמוכה מדי, 5% בלבד, ולכן המשקל הנותר למניות הקטנות גבוה מדי. קרנות הסל והקרנות המחקות על המדד מחזיקות בממוצע ב־10% מאחזקות הציבור במניות המדד שאין להן משקל מקסימלי במדד (ליתר דיוק, הן מחזיקות ב־10% מהשווי של מדרגת אחזקות הציבור של המניה כפול שווי השוק שלה). המניות הקטנות במדד זה נכללות גם במדד הנדל"ן, ולפחות במדד אחד נוסף (sme60 או צמיחה), ולכן האחזקה הכוללת של קרנות הסל במניות אלה גבוהה מאוד.
עם כניסת מניה קטנה לת"א־בנייה, קרנות הסל וקרנות מחקות על המדד צריכות להזרים ביקושים גדולים יחסית לסחירות במניה; זאת ללא התערבות הבורסה דרך קביעת פקטור משקל נמוך לאותן מניות. הביקושים שיזרימו קרנות הסל עלולים לגרום לרכישת המניות ביוקר, ובכך לפגוע במשקיעים בהן.
הבעיה צפויה לחזור בעדכון המשקל החודשי של ינואר, שבו מניית סופרין צפויה להיכנס למדד; במניית חנן מור צפויה עלייה במדרגת אחזקות הציבור; והבורסה תצטרך להמשיך ולהגדיל את פקטורי המשקל במניות רימון וחג'ג' אירופה, שנכנסו למדד בחודשים האחרונים.
מדד ריכוזי: שש מניות יהוו 58% ממשקלו
הפתרון לבעיית המדד הוא פשוט: הגדלת מגבלת המשקל במדד ל־10%. אם הגבלה כזו תתבצע, קרנות הסל יחזיקו רק בכ־4% משווי השוק של אחזקות הציבור במניות הקטנות במדד. שינוי זה יזרים למעשה כסף מהשקעה במרבית מניות המדד אל המניות הגדולות בו — שיכון ובינוי, אשטרום קבוצה, ישראל קנדה, י.ח דמרי ואפריקה מגורים.
אמנם שינוי זה יהפוך את המדד לריכוזי יותר - 6 המניות הגדולות בו יהוו כ־58% ממשקלו - אך הוא יצמצם מהותית את העיוותים שנובעים מכסף רב של קרנות הסל שמוחזק במניות קטנות מדי. הגדלת מגבלת המשקל במדד צריכה להיות הדרגתית, כדי למנוע עיוותים בדמות יצירת היצע מיידי למניות הקטנות במדד, שיפגע בערכן. ללא הגדלת מגבלת המשקל במדד, הקושי בהכנסת מניות חדשות אליו ייוותר על כנו, ויישארו גם עיוותים רבים ומהותיים שנובעים מהתאמת המשקל החודשית של המניות במדד.
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק
