השבתת תחנת הכוח בבאר טוביה העבירה את קרן קיסטון להפסד
השבתת תחנת הכוח בבאר טוביה העבירה את קרן קיסטון להפסד
בעלת השליטה באגד, ובמספר חברות אנרגיה ותחנות כוח, רשמה נפילה של 50% בהכנסות התזרימיות שלה ברבעון השני; תחנת הכוח בבאר טוביה הושבתה 37 יום מעל המצופה וגררה את הקרן להפסד של 35.8 מיליון שקל; לראשונה משכה קיסטון דיבידנד מאגד ישירות לקרן, בגובה 18 מיליון שקל
פגיעה בטורבינת ייצור החשמל בתחנת הכוח IPM שבבאר טוביה במהלך טיפול תחזוקה, הוביל להשבתה של התחנה במשך 37 יום מעבר למצופה, וגרר את קרן ההשקעה בתשתיות קיסטון (34% בתחנה) להפסד ברבעון השני של השנה.
בנוסף, החברה רושמת לראשונה הכנסות תזרימיות מאגד, בה החברה מחזיקה 49% נכון להיום ובעתיד צפויה להגדיל את האחזקות בחברה.
קרן ההשקעות, שהיא בעלת השליטה באגד, פרסמה הבוקר את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון השני של השנה, מהם עולה כי ההכנסות התזרימיות שלה (כלומר, דיבידנדים והחזרי הלוואות בעלים מהחברות-הבנות) הסתכמו ב 59 מיליון שקל, ירידה של 50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לעיקר הירידה בהכנסות התזרימיות אחראית הירידה בפעילות של תחנת הכוח בבאר טוביה. התחנה שבעלת הספק של 450 מגה-וואט הייתה בתחזוקה בין אמצע פברואר עד תחילת מאי. על אף שבקיסטון צפו מראש פגיעה בהכנסות התחנה ברבעון בגלל הטיפול בטורבינת ייצור החשמל, הימשכות הטיפול (עיכוב של 37 יום מהתכנון המקורי) השפיע על התוצאות של התחנה מעבר לציפיות הקרן.
סך ההכנסות בתחנת הכוח ברבעון השני של השנה הסתכמו ב-151.7 מיליון שקל, לעומת 177 מיליון שקל ברבעון המקביל של השנה שעברה. הרווח התפעולי של IPM ברבעון השני של השנה הסתכם ב-21.1 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
על אף הירידה בתוצאות של IPM בקיסטון לא שינו את תחזית ההכנסות התזרימיות ל-2024, שנותרה 222 מיליון שקל.
קיסטון מתמקדת בפרסום התוצאות החצי שנתיות בנכסי הקרן, כך שבהסתכלות חצי שנתית ירדו ההכנסות של IPM ב-26% ל-270 מיליון שקל בלבד. ה-EBITDA שרשמה התחנה במחצית הראשונה של השנה הסתכמה ב-73 מיליון שקל, ירידה של 31% לעומת המחצית המקבילה בשנה שעברה.
במקביל, הקרן, שמנוהלת על ידי נבות בר, גם סיכמה את הרבעון עם שערוכים שליליים של 81 מיליון שקל בשורת ההכנסות משינוי בשווי של הפורטפוליו שלה, זאת לעומת שערוכים חיוביים של 22.5 מיליון שקל ברבעון השני של 2023. גם במקרה הזה לעיקר הירידה אחראית באר טוביה, בהיקף של 60 מיליון שקל ברבעון השני של השנה (50 מיליון שקל במחצית), שנבעה משיערוך מחדש של השווי של התחנה לאור עליות הריבית. יתר הירידה בשיערוך הנכסים נובע ממשיכת דיבידנד מהאחזקות של החברה.
וכך, בשורה התחתונה ובשקלול ההכנסות התזרימיות, רשמה הקרן "הכנסות שליליות" ברבעון השני של השנה שהסתכמו ב-22 מיליון שקל. למרות זאת, דמי הניהול של הקרן דווקא עלו במהלך הרבעון ועמדו על 8.7 מיליון שקל, לעומת 7.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
הסיבה לכך היא שהחישוב של דמי הניהול הנגזר משווי הנכסים נעשה רבעון אחד אחורה – כלומר הירידה בשווי הנכסים של החברה ישפיעו על דמי הניהול של קיסטון בתוצאות הרבעון הנוכחי. הירידה בשיערוכים ובפעילות התזרימית של באר טוביה הובילה את הקרן להפסד של 35.8 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, לעומת רווח של 93 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה.
דיבידנד ראשון מאגד
לראשונה מאז שרכשה את השליטה באגד באוקטובר 2022 יחד עם קרן המורים והגננות, משכה קיסטון דיבידנד מאגד ישירות לקרן בגובה 18 מיליון שקל. קיסטון וקרן המורים והגננות רכשו 60% מאגד לפי שווי של 5.2 מיליארד שקל, כשהשותפות נדרשו לשלם 1.3 מיליארד שקל, והיתרה הגיעה ממימון העסקה.
עד היום עיקר הדיבידנד שנמשך מאגד, בהיקף של 630 מיליון שקל, עבר לצמצום החוב של השותפות שרכשו את השליטה בחברה, אך כעת החלה קיסטון בקבלת דיבידנד ישירות מהחברה. למרות משיכת הדיבידנד, השווי של אגד עלה ונכון להיום עומד על 5.3 מיליארד שקל.
חלקה של קיסטון באגד, שהיא האחזקה הגדולה ביותר של הקרן בשווי 1.3 מיליארד שקל, הוא 49% (80% מהשותפות עם קרן המורים והגננות), אך בקרוב צפויה הקרן להגדיל את שיעור האחזקה בחברה.
בעת הרכישה של השליטה בחברה, ניתנה לשותפי אגד (כלומר הבעלים הקודמים) אופציה למכור את האחזקות בשווי דומה לזה שבעסקת הרכישה עד אוקטובר 2024. בכך, בחודשים הקרובים צפויה שותפות קיסטון והמורים להחזיק ב-18% נוספים באגד.
התחזקות בתחנות הכוח האחרות
מלבד IPM, לקיסטון שלוש החזקות נוספות בתחום האנרגיה: 16% בתחנת הכוח רמת חובב בעלת הספק של 1,195 מגה-וואט ושיעור אחזקה דומה בתחנת הכוח חגית בהספק של 660 מגה-וואט. האחזקה השלישית של קיסטון בתחום האנרגיה היא סאנפלאואר שבניהולו של שחר בן מויאל, זרוע האנרגיה המתחדשת של הקרן הפעילה בעיקר בפולין.
שתי תחנות הכוח הקונבנציונאליות של קיסטון רשמו במחצית הראשונה של השנה שיפור בתוצאות, שנבע בעיקר משיפור במשטר ההפעלה של התחנות – כלומר כמות שעות ההפעלה של התחנה ומכירות החשמל בהתאם למכרזי מכירת החשמל החצי-שעתיים של חברת ניהול מערכת החשמל נגה. יצרני החשמל הפרטיים מציעים במעין "מכרז" את המחיר שבו הם ימכרו את החשמל שהם מייצרים.
סך ההכנסות מתחנת הכוח ברמת חובב עמדו בחציון הראשון של השנה על 727 מיליון שקל, עלייה של 33% לעומת ההכנסות במחצית הראשונה של השנה שעברה. ה-EBITDA השתפרה והגיעה ל-452 מיליון שקל, לעומת 346 מיליון שקל במחצית השנה שעברה. תחנת הכוח חגית רשמה במחצית הראשונה של השנה הכנסות של 408 מיליון שקל, עלייה של 20% לעומת המחצית הראושנה של השנה שעברה. ה-EBITDA החצי שנתית בחגית הסתכמה ב-204 מיליון שקל, לעומת 187 מיליון שקל במחצית הקודמת.
סאנפלאואר, מחברות האנרגיה המתחדשת הקטנות הנסחרות בבורסה בתל אביב, מחזיקה ב-50 מגה-וואט מניב של תחנות רוח בפולין ו-29 מגה-וואט סולארי ב-56 מתקנים (על גגות) בישראל. בשל מכירה של מספר מתקנים סולאריים בישראל, ירדו הכנסות החברה במחצית הראשונה של השנה ל-89 מיליון שקל (לעומת 93 מיליון שקל).
למרות זאת, ביטול הגבלת מחירי החשמל הסולארי בפולין – עליה הכריזה הממשלה בשנה שעברה כדי להתמודד עם הזינוק במחירי החשמל לאחר תחילת המלחמה באוקראינה והפסקת ייבוא הגז הרוסי, הוביל את סאנפלאואר לרשום EBITDA של 69 מיליון שקל, לעומת 49 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה שעברה.
