רוטשטיין תמנה ועדה בלתי תלויה לבחינת ההצעה לרכוש נכסים מבעל השליטה
רוטשטיין תמנה ועדה בלתי תלויה לבחינת ההצעה לרכוש נכסים מבעל השליטה
דירקטוריון חברת הנדל"ן מסמיך את הוועדה לשאת ולתת עם יצחק מירלשוילי; מדובר בקרקעות בהרצליה שרכש במאות מיליוני שקלים; בתביעה נגזרת שהוגשה נגדו נטען כי היה עליו לפנות לחברה ולהציע לה קודם את העסקאות האלו
דירקטוריון רוטשטיין ימנה ועדה מקצועית עצמאית ובלתי-תלויה לבחינת ההצעה לרכישת נכסים מידי בעל השליטה יצחק מירלשוילי. בראשות הוועדה יעמוד שופט בדימוס שייבחן את ההצעה וטובתה לחברה ולבעלי המניות. כך מדווחת חברת הנדל"ן הציבורית הבוקר.
מעבר לבחינת ההצעה וההחלטה אם לקבלה או לא, ברוטשטיין מסמיכים את הוועדה גם לשאת ולתת עם מירלשוילי בעל השליטה ברוטשטיין (66.05%) ובערוץ 14 לגבי תנאי הרכישה של הנכסים.
הנכסים המדוברים הם שלוש קרקעות שרכש מירלשוילי באיזור התעשייה בהרצליה פיתוח במהלך השנים 2021 ו-2022 באמצעות חברה פרטית שלו בשם ויזרע. הנכסים כוללים קרקע בשטח של 2.7 דונם ברחוב אבא אבן 15 שנרכשה תמורת 185 מיליון שקל; קרקע בשטח של 4 דונם בשדרות אבא אבן 17 שנרכשה תמורת 195 מיליון שקל; וקרקע של 955 מ"ר ברחוב גלגלי הפלדה שנרכשה תמורת 50 מיליון שקל.
הסכום הכולל שהושקע ברכישה הוא 430 מיליון שקל שעל פי מירלשוילי הוא מחיר העלות יחד עם תוספת הוצאות שונות שהצטברו. העלות מגיעה ל-489 מיליון שקל – מחיר משמעותי עבור חברה שנסחרת בשווי 579 מיליון שקל ומזומנים פנויים בהיקף של 151 מיליון שקל, נכון לסוף הרבעון השלישי.
ההצעה לרכישת שלושת הנכסים מידי מירלשוילי נעשית לאור הגשת הבקשה לתביעה נגזרת נגד מירלשוילי ובכירים אחרים ברוטשטיין באוגוסט 2023. הבקשה הוגשה על ידי עורכי הדין רוברט אפשטיין ותומר ברם ובה טענו נגד מירלשוילי כי בעל השליטה והחברה מעולם לא חתמו על הסכם תיחום פעילות, ומשום כך היה עליו לפנות לחברה ולהציע לה קודם את העסקאות האלו. על פי מכתב ששלחו עורכי הדין עולה כי ההחלטה של מירלשוילי להציע למכור לחברה את הנכסים הוא הודאה בכך שהסתיר את הנכסים בזמן אמת מן החברה" ועל כך שהוא פועל תוך ניגוד אינטרסים.
כך או אחרת, הצעת הנכסים אינה מספקת את עורכי הדין התובעים מאחר שלהשקפתם הנהלת החברה והדירקטוריון נגועים בניגוד אינטרסים. על כן מבקשים אפשטיין וברם להביא את ההחלטה על רכישה או דחיית העסקה להצבעה באספת בעלי המניות. בנוסף, בגלל שעל פי חוק החברות מדובר בעסקה עם בעל עניין, ההחלטה צריכה לזכות לרוב של בעלי מניות המיעוט.
