בלי חגיגות: הריבית בארה"ב תעלה מעל האפס - אף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך
בלי חגיגות: הריבית בארה"ב תעלה מעל האפס - אף אחד לא יודע מה יקרה בהמשך
יו"ר הפד ג'רום פאוול יודיע הערב על העלאת ריבית ראשונה מאז פרוץ המגיפה, כנראה ל-0.25%; בניגוד לקודמתו בתפקיד ג'נט ילן, שביצעה העלאת ריבית ראשונה לאחר המשבר הפיננסי, ההחלטה של פאוול לא תסמן ימי רגיעה - הפעם זו תהיה תגובה לאינפלציה בממדים היסטוריים, שמתבצעת בימים של אי ודאות ותנודתיות חריפה בשווקים
העלאת הריבית הצפויה של הפד הערב, בשיעור כזה או אחר, תהיה בכל מקרה אבן דרך חשובה בכיוון של מדיניות מוניטארית מצמצמת. צעד סמלי קטן לארה"ב בדרך החוצה ממשבר הקורונה, לפחות במובן הכלכלי. יש אינפלציה גבוהה על הראש אבל אינפלציה ברת שליטה - לא היפר. זה לא אסון של מגיפה עולמית.
אז צעד קטן, וחשוב - ושאלה גדולה כמה הוא יצליח, יחד עם אלה שיבואו אחריו. כי בפעם הקודמת שעמדנו במצב דומה, זה נגמר בהצלחה זמנית מאד.
ב-16 בדצמבר 2015 הודיעה יו"ר הפד דאז ג'נט ילן על העלאת ריבית של 25 נק' בסיס - העלאה שסימנה במובן מה את סופו של המשבר הפיננסי. המשבר הנורא ההוא גרר לא פחות מ-7 הורדות ריבית מהירות (ובהולות) של הבנק ב-2008 - אז בהובלת בן ברננקי - מרמה של 4.25% בסוף ינואר עד הקיצוץ האחרון בדצמבר 2008, מרמת 1% ל-0.25%-0%. השלב הבא היתה שלוש תוכניות הקלה כמותית, עד שהספיק.
שבע שנים מלאות בריבית אפס נדרשו לאמריקה כדי לנסות מחדש, לאתחל, לעבור לנורמליזציה מוניטארית ולשפיות בניהול הכסף. וממש טיפה אחרי שהחלה הנורמליזציה, בערך 4 שנים מאז ההעלאה הראשונה, הכל התפוצץ מחדש. הפעם בגלל עטלפים.
מול התפרצות מגיפה עולמית, במרץ 2020 שיחזר יו"ר הפד ג'רום פאוול בדיוק את החלטת ברננקי מדצמבר 2008 והוריד את הריבית באחוז שלם - מ-1%-1.25% לרמת אפסית (שבועיים לפני כן הוריד את הריבית ב-50 נק', מ-1.50%-1.75% ל-1%-1.25%). פאוול לא הסתפק בריבית אפס, והוא הוציא לדרך תוכנית רכישות נרחבת שהורחבה בהמשך ל-120 מיליארד דולר בחודש (80 מיליארד דולר באג"ח ממשליות ו-40 מיליארד דולר באג"ח מגובה משכנתאות) והפכה לתוכנית החילוץ הגדולה בתולדות ארה"ב.
ילן וברננקי בזמנם ופאוול בשנתיים האחרונות התמודדו עם תופעות משבריות שונות לחלוטין, אך בשני המקרים דובר בקטסטרופות. ההיבט הריאלי יותר של משבר הקורונה איפשר יציאה לדרך חדשה מהירה יותר - במקביל לדעיכת המגיפה וההתאוששות הכלכלית הגלובאלית, ובעיקר בכלכלה האמריקאית. אבל זה לא ההבדל היחיד בין שני המקרים.
ההבדל העיקרי טמון ברקע להעלאה הראשונה: כשילן נטשה את הריבית האפסית, זו היתה החלטה רגועה עם מסר אופטימי - אנחנו בדרך לנורמליות. כשפאוולי יעשה זאת ביום רביעי - רגע לאחר סיום תוכנית הרכישות - זו תהיה תגובה מתוך לחץ, ובחוסר ברירה, מול עליית מחירים בממדים היסטוריים: בחודש פברואר השנה טיפסה רמת האינפלציה ל-7.9%, הרמה הגבוהה מאז 1982.
פאוול הודיע כבר בנובמבר על תחילת צמצום הרכישות, ב-15 מיליארד דולר בחודש - ותחילת העלאות ריבית בסוף התוכנית, יוני 2022. אך האינפלציה שרק המשיכה לדהור אילצה אותו חודש לאחר מכן להכפיל את קצב הצמצום ל-30 מיליארד בחודש ולהקדים את העלאת הריבית הראשונה לחודש מרץ.
הבנק המרכזי אפילו התחיל לדבר על צמצום המאזן (הפסקת רכישות אג"ח במקום אלה שנפדו) והכל היה ערוך ומוכן: הכלכלנים והאנליסטים התחרו על מי מספק תחזית העלאות ריבית חדה יותר - בנק אוף אמריקה היה מהניציים ביותר עם תחזית ל-7 העלאות ב-2022 - עד שהגיע המהלך הנוראי של פוטין. הפלישה לאוקראינה, הסנקציות על רוסיה והתגובה הכלכלית של הרוסים מסכנים את המשך הצמיחה העולמית, עד כדי כניסה למיתון במקרה של החרפה והארכת המלחמה. במילים פשוטות, הפלישה הזו ניפצה את כל התחזיות.
המשקיעים שנדהמו הגיבו בהתאם וסערה מחודשת שטפה את השווקים, שהגיבו בשלב ראשון בירידות חדות במדדים ועלייה חדה במחירי הנפט והזהב - ובשלב שני להתנדנד לכל הצדדים, בהתאם לכל פיפס שהגיע ממזרח אירופה. השורה התחתונה היא שהפד מגיע ליום הזה במצב הכי גרוע שניתן לדמיין, מול אי ודאות מוחלטת.
מדד התנודתיות האמריקאי VIX - הידוע גם בשם 'מדד הפחד' נסחר כמעט כל החודש מעל 30 נקודות - כשהממוצע שלו ב-200 הימים האחרונים קרוב ל-20 נקודות (לפי נתוני FactSet data המובאים במרקטווטש). זה רחוק מאד מלהיות אידיאלי, וזה גם מה שלפי רוב ההערכות ימנע לפחות הפעם העלאת ריבית של 50 נק' - אף שרמות האינפלציה בהחלט מצדיקות העלאה כזו.
"מדיניות מצמצמת מהירה מדי לא רק תדכא את השווקים אלא גם תגביר את הסיכון לדרדר את הכלכלה למיתון. מצד שני, הותרת מדיניות 'משחררת' תשלח את האינפלציה לרמה דו ספרתית, מצב עם השלכות שליליות גדולות עוד יותר. הפד כמובן לא רוצה לחסל את ההתאוששות שראינו מאז המגיפה, במיוחד בתחום התעסוקה. כך שמציאת הגישה המאוזנת לא תהיה פשוטה", אמר חוסיין סייד (Hussein Sayed), מנהל ההשקעות הראשי ב-Exinity.
גיא בית אור הכלכלן הראשי בפסגות, מאמין שבסופו של דבר לא תהיה לפד ברירה וההעלאות הבאות יהיו גדולות וניציות יותר. "מתחילת המלחמה אנו עדים לתנודתיות מאוד גבוהה לא רק בשוקי המניות אלא גם בשוקי האג"ח, אשר התקשו למצוא את האיזון בין האינפלציה הגבוהה לבין הצפי לפגיעה הכלכלית הצפויה בעקבות המלחמה. השווקים אמנם הורידו את התחזית להעלאת ריבית ב-50 נ"ב בהחלטה הקרובה, אך הם מגלמים פד אגרסיבי יותר בהמשך", אומר בית אור.
השאלות המרכזיות שעל הפרק - ושהמשקיעים יצפו להתייחסות לכל אחת מהן כמובן: 1. מה צפי העלאות הריבית של הפד (כרגע עומד על 3 השנה); 2. תחזית האינפלציה לחודשים הבאים; 3. כיצד מתייחס הבנק לסיכונים של המלחמה באוקראינה; 4. האם ומתי הפד מתכוון לצמצם את המאזן או שהתוכניות בעניין השתנו לנוכח המלחמה - מאזן הפד הוכפל בתקופת המגיפה והוא עומד כעת על כמעט 9 טריליון דולר.
העניין באי ודאות שמאפילה כרגע על השווקים הוא שאנחנו באמת לא יודעים כלום על מה שיקרה - לא בגיאופוליטי, לא בשוק, ולא בהודעת הפד הבאה בתחילת מאי (אם לא תהיה לפניה הודעה שלא מן המניין). בטח לא במה שיגיע בהחלטות הבאות אחריה. התקווה היא שהבנק ירגיע אותנו מעט, גם כשזו תמונת המצב.
