תורת הפעריםעלות השכר של מנכ"ל בת"א 125 עמדה על 5.5 מיליון שקלים, פי 38 מהשכר הממוצע במשק
תורת הפערים
עלות השכר של מנכ"ל בת"א 125 עמדה על 5.5 מיליון שקלים, פי 38 מהשכר הממוצע במשק
ביחס לשנה שעברה מדובר על עלייה של 20% בשכר המנכ"לים; השכר הממוצע של סמנכ"לי הכספים היה גבוה ב־22% מהשכר של היועצים המשפטיים; הענף ששילמו בו הכי הרבה למנכ"לים וליושבי ראש הוא מסחר ושירותים
איך נשמע להם מענק שנתי של 2.16 מיליון שקל? ואופציות בשווי של 1.6 מיליון שקל? ומה בנוגע לשכר בסיס של 2.37 מיליון שקל? אם המספרים האלו נשמעים לכם כמו יעד ששווה לקום בשבילו בבוקר, אזי תפקיד מנכ"ל של חברה ציבורית הנסחרת במדד היוקרתי ת"א־125 יכול להביא אתכם אל המטרה. הנתונים שהוצגו מייצגים ממוצע של מרכיבי השכר של 65 מנכ"לים של החברות שנבחנו במסגרת פרויקט "תורת הפערים". כאשר מחברים את כולם יחד, השכר הממוצע בתפקיד המנכ"ל באותן חברות עומד על 5.5 מיליון שקל בשנה, פי 38.2 מאשר השכר הממוצע השנתי במשק שעומד על כ־144 אלף שקל (12 אלף שקל בחודש).
אם אתם מסתפקים בתפקידים "זוטרים" יותר כמו משנה למנכ"ל או מנכ"ל חברה־בת, השכר הממוצע שלכם בשנה יעמוד על כ־4 מיליון שקל, בתפקיד יו"ר דירקטוריון על 3.07 מיליון שקל, בתפקיד סמנכ"ל הכספים על 2.48 מיליון שקל, בתפקידי הסמנכ"לים המקצועיים על 2.3 מיליון שקל ובתפקיד היועץ המשפטי על 2.03 מיליון שקל.
מי שמוביל את רשימת המרוויחים הגבוהים בתפקיד המנכ"ל הוא נעם וימן, מנכ"ל חברת דיפלומט, שעלות העסקתו הסתכמה ב־24.7 מיליון שקל. אחריו משלימים את החמישייה הראשונה: איציק וייץ, מנכ"ל חברת קרסו מוטורס, שהרוויח השנה 13.78 מיליון שקל; ניר הורוביץ, מנכ"ל טרמינל איקס, שהרוויח 13.17 מיליון שקל; איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, שהרוויח השנה 12.54 מיליון שקל; ורונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, שהרוויח השנה 10.96 מיליון שקל.
דניה סיבוס, טרמינל איקס ודיפלומט הן חברות חדשות במדד שהונפקו לראשונה בשנה שעברה, וזה גם חלק מההסבר לעלות השכר הגבוהה של המנכ"לים שלהם שהורכבה ממענקי הנפקה. וימן, למשל, קיבל תגמול מבוסס מניות בשווי של 8.12 מיליון שקל. הורוביץ "הסתפק" בתשלום מבוסס מניות בשווי של 11.5 מיליון שקל.
מנגד, ישנם כמה מנכ"לים שעלות העסקתם צנועה יותר והיתה נמוכה מ־2 מיליון שקל. כך, המנכ"ל שהרוויח הכי מעט השנה הוא אורן אבני, מנכ"ל נטו מלינדה, שעלות העסקתו הסתכמה ב־913 אלף שקל בלבד. הפער בין עלות העסקתו לבין זו של וימן עומדת על פי 27, לא פחות. אחריו ברשימה נמצאים פריאל אטיאס, מנכ"ל איירפורט סיטי, שהסתפק בשכר של 1.2 מיליון שקל; אמיר שגיא, מנכ"ל סאמיט, שהסתפק בכ־1.5 מיליון שקל; וגל וקסלר, מנכ"ל פלסאון תעשיות, שהסתפק בשכר של 1.96 מיליון שקל.
השנה נכנסו לרשימת "חמשת המרוויחים הגדולים" הרבה מנכ"לים של חברות־בנות שבמקרים רבים הרוויחו אף יותר ממנכ"ל החברה־האם עצמה. את השלישייה הראשונה של מנכ"לי החברות־הבנות שהרוויחו הכי הרבה השנה פותח אריאל גנוט, מנכ"ל חברת גמא שנרכשה על ידי הפניקס. כפועל יוצא של הרכישה, והמענקים שניתנו בעקבותיה, עלות העסקתו של גנוט הסתכמה ב־26.18 מיליון שקל, פי 7.2 יותר מאשר מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון, שעלות העסקתו הסתכמה בכ־3.6 מיליון שקל.
אחריו ברשימה נמצא ג'ייסון בלאנק, נשיא Brockton everlast שבשליטת אלוני חץ, שהרוויח השנה 19.4 מיליון שקל — פי 3.2 מאשר נתן חץ, מנכ"ל הקבוצה שעלות העסקתו הסתכמה ב־5.95 מיליון שקל. שלישי ברשימה נמצא גארי למברט, מנכ"ל קבוצת CPV שבשליטת או.פי.סי אנרגיה. עלות העסקתו הסתכמה השנה ב־12.3 מיליון שקל — פי 1.37 ממנכ"ל החברה גיורא אלמוגי שעלות העסקתו הסתכמה בכ־9 מיליון שקל.
תפקיד מבוקש נוסף הוא תפקיד סמנכ"ל הכספים. למעשה, 12% מכלל הבכירים שמופיעים במדגם הם בתפקיד סמנכ"ל הכספים. עדי ימיני, סמנכ"ל הכספים של גזית גלוב, עומד בראש חמישיית מרוויחי השכר הגבוהים בקטגוריה זו. עלות העסקתו הסתכמה ב־7.8 מיליון שקל.
אחריו ברשימה נמצאים פול בוקוביץ, סמנכ"ל הכספים של קבוצת CPV שבשליטת או.פי.סי אנרגיה, שעלות העסקתו הסתכמה ב־6.9 מיליון שקל; ריאן לי, סמנכ"ל הכספים של גזית גלוב ATR, שעלות העסקתו הסתכמה ב־6.4 מיליון שקל; וראג'ה דקורי, סמנכ"ל הכספים בבנק לאומי ארה"ב, שעלות העסקתו הסתכמה ב־4.4 מיליון שקל. אחריו ממוקמת ברשימה אירית סקלר־פילוסוף, סמנכ"לית הכספים של קבוצת עזריאלי, שעלות העסקתה הסתכמה ב־4.2 מיליון שקל.
הפער בין ימיני לבין סמנכ"ל הכספים שעלות העסקתו היתה הנמוכה ביותר, יוחנן נהון, סמנכ"ל הכספים של טרמינל איקס, עומד על פי 13.7.
הענף המשתלם: אנרגיה וחיפושי גז
פילוח של עלות השכר הממוצעת לפי תפקיד ולפי הענף הבורסאי שאליו משתייכת החברה מעלה כי השכר הממוצע הגבוה ביותר עבור מנכ"לים הוא ענף המסחר והשירותים - 6.98 מיליון שקל. על פניו נדמה שבענף ההשקעות ואחזקות עלות השכר הממוצעת לתפקיד המנכ"ל גבוהה יותר ועומדת על סכום של 7.5 מיליון שקל.
אולם מדובר במצב קיצון שבו משתייכים לענף 2 מנכ"לים בלבד כאשר שכרו של האחד, איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה צריכה, גבוה פי 5 מהמנכ"ל השני בענף, צבי שכטרמן, מנכ"ל מספנות ישראל, שהרוויח כ־2.5 מיליון שקל. בענף הנדל"ן והבנייה שמרכז תחתיו 13 מנכ"לים השכר הממוצע בתפקיד מנכ"ל עומד על 5.8 מיליון שקל ובענף הטכנולוגיה שכולל 7 חברות על 5.6 מיליון שקל.
ענף המסחר והשירותים הוא גם הענף שבו עלות השכר הממוצעת של יו"ר הדירקטוריון היא הגבוהה ביותר. כך, עלות השכר הממוצעת של שלושה יו"ר דירקטוריונים בענף זה עומדת על 4.36 מיליון שקל. מה שמושך את השכר הממוצע כלפי מעלה בענף הזה הוא שכרו של יו"ר דירקטוריון בזק גיל שרון, שהסתכם ב־8.14 מיליון שקל, גבוה פי 3.3 ממרדכי יוחננוף, יו"ר דירקטוריון של יוחננוף, שנמצא בתחתית הרשימה. בענף הנדל"ן, לעומת זאת, תפקיד דומיננטי נוסף הוא תפקיד המשנה למנכ"ל או מנכ"ל של חברה־בת לאחר שעלות השכר הממוצעת בתפקיד זה בקרב 15 בעלי תפקידים עומדת על 5.49 מיליון שקל.
תופעה דומה ניכרת גם בענף הביטוח שבו עלות השכר הממוצעת בתפקידים אלו עומדת על 5.3 מיליון שקל. בענף הביטוח וענף הבנקים, דרך אגב, העלות הממוצעת של מנכ"לי הקבוצות־הבנות גבוהה יותר מזו של מנכ"לי הקבוצה־האם. הסיבות לכך הן מענקים גדולים שניתנו השנה למנכ"לי החברות־הבנות, מגבלות החוק בענפים הפיננסיים שמונעות חריגות שכר מעבר לפי 35 מהתגמול של העובד הנמוך והעובדה שבחלק מהמקרים החברות־הבנות ממוקמות בחו"ל ושם עלות השכר בדרך כלל גבוהה יותר מאשר בישראל.
דוגמה לכך היא השכר של אריאל גנוט, מייסד ומנכ"ל חברת גמא ניהול וסליקה, שהונפקה ב־2021 לפי שווי של 720 מיליון שקל (לפני הכסף). ההנפקה הזו סידרה לו תגמול של כ־26.2 מיליון שקל ב־2021 — פי 12 מעלות השכר של יו"ר הפניקס בני גבאי, שעמדה על 2.2 מיליון שקל, ופי קצת יותר מ־7 מזו של מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון, ששכרו הסתכם ב־3.6 מיליון שקל.
ענף האנרגיה וחיפושי הנפט והגז מסתמן כענף האטרקטיבי ביותר למי שמעוניין בשכר גבוה בתפקידים הבכירים. מדובר בסך הכל בארבע חברות: או.פי.סי אנרגיה, קבוצת דלק, פז נפט ובזן הכוללות 19 בכירים. השכר הממוצע בתפקיד המנכ"ל בענף זה עומד על 5.08 מיליון שקל, אך בענף זה הרבה יותר משתלם להיות מנכ"ל של חברה־בת כיוון שהשכר הממוצע בתפקיד זה עומד על 7.34 מיליון שקל, גבוה יותר מבשאר הענפים. גם בתפקידי הסמנכ"ל המקצועיים בענף זה ישנו פער משמעותי לעומת שאר הענפים לאחר שעלות השכר הממוצעת בתפקיד זה עומדת על כ־4 מיליון שקל לעומת 2.6 מיליון שקל בענף הבנקים למשל ו־2.45 מיליון שקל בענף הנדל"ן והבנייה.
מי רוצה בונוס?
במסגרת הפרויקט נאספו נתוני שכר של 386 המרוויחים הגבוהים ביותר בקרב 69 חברות מדד ת"א־125 עם יותר מ־100 עובדים. הנתונים פורסמו בדו"חות הכספיים של החברות על פי תקנה 21 ומציגים את מרכיבי השכר השונים: שכר הבסיס, מענקים, תשלום מבוסס מניות, דמי ניהול ועוד. פילוח הנתונים מאפשר לנו לדעת אילו חברות נטו לצ'פר את הבכירים בבונוס ואילו בתשלומים הוניים.
החברה שהעניקה השנה את המענקים הגבוהים ביותר היא אלוני חץ שהעניקה תשלום של 49.57 מיליון שקל בונוס לחמשת העובדים בכירים בהנהלתה. מדובר על סכום שמהווה 17.6% מכלל הוצאות השכר של החברה שמעסיקה 302 עובדים.
אחריה ברשימה נמצאת חברת הפניקס שהעניקה מענק בסכום מצטבר של 30.8 מיליון שקל, בנק לאומי שהעניק לחמשת המרוויחים הגבוהים בחברה מענק בסכום מצטבר של 17.76 מיליון שקל, חברת דיפלומט שהעניקה לחמשת המרוויחים הגבוהים בחברה סכום של 16.7 מיליון שקל ואלקטרה צריכה עם מענק בסכום מצטבר של 16.3 מיליון שקל למרוויחים הגבוהים בחברה.
ומה בנוגע לתשלום ההוני? נאייקס היא המובילה השנה בתגמול עובדיה הבכירים במניות. על פי הנתונים, סך התשלום שהוענק לחמשת המרוויחים הגבוהים בחברה בצורה של מניות הסתכם ב־15.87 מיליון שקל כשרובם המכריע הוענק ליאיר נחמד, מנכ"ל החברה, ולדויד בן אבי, מנהל הטכנולוגיות הראשי שלה, שקיבלו סכום של 7.12 מיליון שקל כל אחד בתשלום מבוסס מניות.
אחריה ברשימה נמצאת בזק שכלל התשלום מבוסס המניות שהוענק לחמשת המרוויחים הגבוהים בחברה הסתכם ב־14.32 מיליון שקל, בגזית גלוב על 13.8 מיליון שקל, בטרמינל איקס על 12.43 מיליון שקל ובדיפלומט על 11.65 מיליון שקל.
