מנכ"ל אינפיניה: "אנחנו אוהבים עולם שבו חומרי הגלם מתייקרים"
מנכ"ל אינפיניה: "אנחנו אוהבים עולם שבו חומרי הגלם מתייקרים"
אינפיניה - שמה החדש של נייר חדרה - רוכבת על גל הקשיים בשרשרת האספקה העולמית ועליית מחירי היבוא, וחוזרת להדפיס מזומנים לקרן פימי. הביקוש לקרטון העלה את מחירו, והרווח הנקי ב־2021 זינק ביותר מפי 12
אינפיניה, לשעבר נייר חדרה, שבשליטת קרן פימי (45.2%), מסכמת שנה שבה, בעזרת המשבר הכלכלי העולמי, היא הלכה ושיפרה את שיעורי הרווחיות שלה וחזרה לחלק דיבידנדים. החברה מצליחה להרוויח משתי מגמות שמשבשות לשאר העולם העסקי את הפעילות.
עליית מחירי חומרי הגלם מאפשרת לה לייקר את מוצריה, והקשיים העולמיים בשרשרת האספקה משחקים לידיה ומאלצים את השוק המקומי להגביר בצורה משמעותית את רכישת הסחורות שלה.
אינפיניה ממחזרת נייר ברחבי הארץ באמצעות אינפיניה מחזור, שהיתה מוכרת בעבר תחת השם אמניר, והופכת אותו לקרטון לאריזות באמצעות אינפיניה אריזות, לשעבר כרמל. תוצאות הרבעון האחרון של 2021 מלמדות עד כמה השינוי התדמיתי הצליח כשההכנסות שלה זינקו ב־28% לעומת התקופה המקבילה, ל־463 מיליון שקל, ובשנה כולה עמדו על 1.65 מיליארד שקל — צמיחה של 11%. הרווח התפעולי זינק ברבעון הרביעי פי 3.5 לעומת הרבעון המקביל, ל־38 מיליון שקל.
וברמה השנתית עמד הרווח התפעולי על 122 מיליון שקל, צמיחה של 171%. הרווח הנקי ברבעון זינק ל־25 מיליון שקל, וברמה השנתית הוא זינק ל־65 מיליון שקל לעומת 5 מיליון שקל ב־2020.
"אנחנו כבר לא מפעל נייר", אמר מנכ"ל אינפיניה גדי קוניא ל"כלכליסט". "המטרה שלנו בשינוי השם לאינפיניה היתה לבחור מילה שמתארת כלכלה מעגלית אינסופית. ניסינו לייצר משהו באנגלית, שדומה לעברית, ומייצג את מה שאנחנו עושים".
כיצד משפיע עליכם המשבר העולמי בשרשרת אספקה? העליות החדות במחירי חומרי הגלם?
"אנחנו מתמודדים עם כל האתגרים האלה. חלק מהם נותנים יתרון לספק מקומי כמונו. למשל, קשיים בשרשרת האספקה הבינלאומית. אם בעבר חלקנו את האספקה המקומית עם יבוא, היום אלטרנטיבת היבוא התייקרה מאוד. אתה לא יודע אם ומתי תקבל את הסחורה. אנחנו חברה שבעיקרה היא ספק מקומי להרבה חברות אחרות. לכן הלקוחות נצמדו אלינו וקנו הרבה יותר מאיתנו".
ואיך משפיעות ההתייקרויות של חומרי הגלם?
"זה כמובן מגיע גם אלינו. אנחנו אוהבים עולם של חומרי גלם מתייקרים, משום שזה מאפשר לנו לייקר את המחירים שלנו. חשוב לי לציין שהביקוש, לפני הכל, הוא מאוד חזק. הביקוש לאריזה מקרטון עולה בשיעור של 3% בממוצע מדי שנה ב־30 שנים האחרונות. ב־2021 הוא זינק בין 6% ל־7% בעולם. זה נובע ממעבר של העולם ממסחר מסורתי למקוון. הסחר המקוון אחראי ל־1% שלם בצמיחה של תעשיית הקרטון.
"גם למגמה של מעבר מאריזות פלסטיק מזהמות לקרטון מיוחסת עלייה של 1% לצמיחה של תעשיית הקרטון. כל זה מצטרף לצריכה מוגברת של מוצרים. מגמות הקורונה והמגמות העדכניות עושות טוב לתחום הקרטון. זה קורה בעולם וגם בישראל. לפעמים אפילו ביתר שאת בארץ, משום שהכלכלה שלנו צמחה יותר מכלכלות אחרות בעולם".
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משפיעה עליכם?
"אנחנו לא רואים משהו כזה. אנחנו לא מוכרים לרוסיה ולא מוכרים לאוקראינה. זה לא פוגע כהוא זה בהחלטה של הצרכן לרדת לסופר ולקנות ביצים, לחם, חלב וירקות. ככה שהצריכה של הקרטון והאריזות לא תיפגע. רוסיה וגם אוקראינה הן לא מדינות שמזיזות את המחט העולמית בתחום הצריכה בכלל וגם לא בתחום אריזת הקרטון. המדינות שכן משפיעות הן ארה"ב, סין ומדינות אירופה".
לאחר שב־2020 עצרה נייר חדרה את חלוקת הדיבידנדים, בשנה שעברה היא חזרה לחלק וביתר שאת. היא ביצעה 3 חלוקות של 10 מיליון שקל מדי רבעון ועוד חלוקה נוספת של 20 מיליון שקל, במהלך 2021, ובסך הכל סכום של 50 מיליון שקל. כעת עם פרסום התוצאות תחלק עוד 25 מיליון שקל, חלוקה גדולה מכל החלוקות השונות שנעשו אשתקד. "זה מעיד על הביטחון ביכולת שלנו לייצר ערך בשנים הקרובות", אומר קוניא.
מה תוכניות ההשקעה העתידיות שלכם?
"אנחנו השקענו ב־6 שנים האחרונות 700 מיליון שקל. זה סכום גדול במונחי התעשייה המקומית. אלה השקעות שבוצעו בטכנולוגיה ובחדשנות. אנחנו לא מורידים את הרגל מהגז. אנחנו ממשיכים להשקיע 100 מיליון שקל בשנה. המגמות שהפגנו ב־2021 לא מספיקות לנו ואנחנו רוצים להמשיך ולצמוח בכל אחד מרכיבי שרשרת הערך".
