הכנסות אלרוב ממלונות זינקו, כלל הרסה את החגיגה
הכנסות אלרוב ממלונות זינקו, כלל הרסה את החגיגה
עולם התיירות חזר לשגרה והכנסות חברת הנדל"ן המניב ממלונות הוכפלו פי 4 ברבעון השני ובמחצית הראשונה. ההשקעות הפיננסיות של אלרוב גררו הפסד של 186 מיליון שקל במחצית, והעבירו את החברה להפסד בשורה התחתונה
את הדו"חות של אלרוב נדלן שבשליטת אלפרד אקירוב (79%) אי אפשר לקרוא בלי להסתכל אל העתיד. כיום מדובר בחברה שממוקדת בנדל"ן מניב ובמלונות בישראל ואירופה, אולם בימים אלה היא ובעל השליטה שלה ממשיכים במגעים מול רשות שוק ההון והעומד בראשה משה ברקת על מנת לקבל היתר שליטה בכלל החזקות – החברה־האם הציבורית של כלל ביטוח הפרטית – במטרה לעלות מאחזקה של 15% לאחזקה של 30% ולהפוך לבעלי הבית של חברת הביטוח שנסחרת כיום ללא גרעין שליטה.
שני הדברים באים גם לידי ביטוי בתוצאות הכספיות שלה. החברה פרסמה אתמול את הדו"חות שלה לסיכום הרבעון השני והמחצית הראשונה של 2022, ומהם עולה שהעסק המרכזי שלה היום מציג צמיחה, אך העסק העתידי שלה, בפוטנציה, בינתיים מסב לה הפסדים.
לאלרוב שלושה מגזרי פעילות: מגזר הנדל"ן להשקעה, שכולל 42 נכסים מניבים (שני בנייני משרדים ומרכז קניות בישראל; ו־25 בנייני משרדים, תשעה מרכזי קניות וארבעה מבני תעשייה בחו"ל, שאותם היא מחזיקה באמצעות שתי חברות־בנות, שאחת מהן הונפקה השנה בשוויץ); מגזר המלונאות, שכולל חמישה בתי מלון (שני בתי מלון בישראל ושלושה בתי מלון בחו"ל, שבהם מחזיקה אלרוב באמצעות החברה־הבת לוקה); ומגזר ניירות הערך, שכולל אחזקה במניות כלל החזקות, בנק לאומי והשקעה בחברות טכנולוגיה.
ההכנסות מהפעלת בתי מלון ברבעון השני הוכפלו כמעט פי 4 מרמה של 49.4 מיליון שקל ברבעון השני של 2021 לרמה של 192.5 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. במחצית ההכנסות האלו הוכפלו במעט יותר מפי 4, מרמה של 66.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2021 לרמה של 286.7 מיליון שקל במחצית הנוכחית. הדבר התרחש הודות להסרת הגבלות הקורונה בישראל ובמדינות אחרות בעולם, ולכך שלמעשה עולם התיירות חזר לשגרה.
העודף התפעולי של בתי המלון במחצית הראשונה עמד על 68 מיליון שקל לעומת גירעון תפעולי של 16 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כשלעיקר הסכום, 38 מיליון שקל, אחראים שני מלונות היוקרה של החברה בישראל – ממילא ומצודת דוד בירושלים. המלונות של לוקה (קונסרבטוריום באמסטרדם, קפה רויאל בלונדון ולוטסיה בפריז) הניבו עודף תפעולי של 30 מיליון שקל. עם זאת, להערכת החברה, הרווחיות הזו היא עדיין לא מייצגת ולא שבה לרמתה ב־2019.
ההכנסות משכר דירה שמרו על יציבות בשתי התקופות, במחצית נרשמה עלייה של 28% בהכנסות מניהול נכסים לרמה של 24.6 מיליון שקל, וכן שיערוכים בהיקף של 19.8 מיליון שקל, בניגוד למחצית הראשונה של 2021 שבה לא נרשמו שיערוכים כלל. וכך, ההכנסות הכוללות עמדו על 315.9 מיליון שקל ברבעון (זינוק של 54.4%) ועל 520 מיליון שקל במחצית (ניתור של 35.8%).
עם זאת, גם העלייה בהוצאות על התפעול והאחזקה של בתי המלון היתה משמעותית נוכח חזרת העולם לשגרה, ואלו זינקו בקרוב לפי 2 בשתי התקופות. לכך יש להוסיף את הפגיעה שספגה אלרוב מההשקעות הפיננסיות שלה. נכון לסוף הרבעון השני, תיק ניירות הערך של אלרוב עמד על 792 מיליון שקל. מרבית הסכום (690 מיליון שקל) הוא האחזקה במניות כלל החזקות. לחברה יש גם מניות בנק לאומי בשווי 90 מיליון שקל, נכון לסוף הרבעון.
במחצית הראשונה התיק הזה הסב הפסד של 186 מיליון שקל לפני מס - כשמרבית הסכום, 141.1 מיליון שקל, נרשמה ברבעון השני. לעיקר הירידה אחראית, כאמור, כלל החזקות, שמנייתה ספגה פגיעה גם על רקע עסקת הענק לרכישת חברת כרטיסי האשראי MAX (לאומי קארד לשעבר) לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל. עם זאת, מאז סוף יוני נרשמו תקופות חיוביות בשווקים, ונכון למועד פרסום הדו"ח הרווח מהתיק, ששוויו עומד על 933 מיליון שקל, עמד על 134 מיליון שקל לפני מס.
אלו הובילו את אלרוב להפסד תפעולי של כ־39 מיליון שקל, הן ברבעון והן במחצית, וזאת לעומת רווח תפעולי של 84.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2021 ורווח תפעולי של 167.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה שעברה.
הוצאות המימון אמנם ירדו בחדות, אבל הדבר לא מנע מאלרוב לעבור להפסד המיוחס לבעלי המניות של 53 מיליון שקל ברבעון (לעומת רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 28 מיליון שקל בתקופה המקבילה) ושל 65.5 מיליון שקל במחצית (זאת לעומת רווח נקי של 88.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה).
