סגור
עובד מפנה את הזבל ממלון ב מישיגן ארה"ב 1.4.24 שוק העבודה תעסוקה אבטלה
"ותר אנשים רוצים לעבוד ומחפשים עבודה ולכן אוטומטית שיעור האבטלה עולה" (צילום: SPENCER PLATT / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)

"הפאניקה בשווקים מוגזמת - בדו"ח התעסוקה האמריקאי יש גם מגמות חיוביות"

רינת אשכנזי מהפניקס בית השקעות מצביעה על ההיגיון בנתוני התעסוקה בארה"ב, וטוענת שתגובת הסוחרים לא מותאמת למשמעותם. לולא הסיכון הביטחוני, הירידות בחו"ל היו דווקא הזדמנות מקומית: "משקיעים היו רואים פוטנציאל גדול בישראל" 

שבוע המסחר נפתח היום בירידות חדות ברוב שווקי המניות בעולם, שנצבעו באדום בוהק. לצד זאת, הטלטלה העולמית הורגשה באופן מוגבל מאוד בישראל. יום המסחר בישראל החל בירידות של עד 3%, אך בסיום יום המסחר מדד ת"א 35 וכן מדד ת"א 125 ירדו ב־0.9% בלבד, ומדד הבנקים (ת"א בנקים 5) עלה ב־0.9%, ומדד ת"א נדל"ן עלה ב־1%.
“השוק בישראל אמנם מושפע ממה שקורה בארה"ב ובעולם, אך הוא אינו הגורם המרכזי לירידות. לפני הכל, אנחנו מושפעים מהמצב הביטחוני", אומרת רינת אשכנזי, כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות. "השוק המקומי נמצא בעולם בינארי: החרפה במצב הביטחוני או אי החרפה? אי הוודאות מעיבה מאוד על פעילות המשקיעים. ולראייה, הדולר נחלש בכל העולם, ורק בארץ הוא מתחזק ביחס לשקל".
אשכנזי אף מעריכה כי "אם המצב הביטחוני היה משתפר, משקיעים היו רואים דווקא עכשיו פוטנציאל גדול בשוק המקומי, לאור הירידות בחו"ל. הסיכון הביטחוני מונע זאת".
"יש ירידות חדות בשווקים שנובעות משתי סיבות", מסביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. "הסיבה הראשונה היא החששות שהכלכלה האמריקאית תיכנס למיתון, שהתגברו בשל דו"ח התעסוקה החלש שפורסם ביום שישי האחרון. הדו"ח עשוי לרמז שהבנק הפדרלי איחר בהורדת הריבית, והמחיר הוא מיתון. המשמעות היא הגברת הציפיות להורדת ריבית בארה"ב".
1 צפייה בגלריה
מימין  רינת אשכנזי  מודי שפריר
מימין  רינת אשכנזי  מודי שפריר
כלכלנית ראשית בהפניקס בית השקעות רינת אשכנזי ואסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים מודי שפריר
(צילומים: תומי הרפז דן אנד ברדסטריט)
בדו"ח התעסוקה האמריקאי לחודש יולי, שיעור האבטלה עלה מ־4.1% ל־4.3%, זאת לאחר שעמד בינואר האחרון על 3.5%. בנוסף, הדו"ח הצביע על תוספת של 114 אלף משרות בלבד לשוק - מספר נמוך משמעותית מהצפי, שעמד על תוספת של לפחות 175 אלף משרות.
שפריר מסביר כי הגברת הציפיות להורדת ריבית בארה"ב היא שמובילה אל הסיבה השנייה לירידות החדות: "בעוד שבארה"ב הריבית צפויה לרדת, ביפן העלו את הריבית בשבוע שעבר, מה שגורם להתחזקות של היין היפני, ולסגירת פוזיציית קארי טרייד' (Carry trade), שבה משקיעים לוו ביין יפני בריבית נמוכה מאוד, וקנו נכסים דולריים בריבית גבוהה. סגירת הפוזיציות מובילה לירידות החדות ביפן ובשווקים הגלובאליים".
כיצד אתה סבור שזה משפיע על ישראל?
"בישראל, המצב הגיאו־פוליטי - המתיחות הביטחונית והירידה בהסתברות לעסקת חטופים בטווח הקצר - גרם בשבוע שעבר לעלייה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל. אנחנו רואים את זה ביחס דולר־שקל שעלה בחדות, ובריביות - הריבית הדולרית שבה ישראל נסחרת לעשר שנים גבוהה במעל 200 נקודות בסיס מעל האג"ח האמריקאי המקביל. אגרות חוב קונצרניות בעולם בדירוג BBB-‎ נסחרות ב־170 נקודות בסיס מעל האג"ח האמריקאי. כלומר, ישראל מדורגת בפועל נמוך יותר מדירוג BBB-‎. וזה הביא בשבוע שעבר וגם אתמול לירידות בשווקים המקומיים. כלומר, שווקי המניות יורדים גם בהשפעת השווקים בעולם, אך גם בשל המצב בישראל".
אשכנזי סבורה כי התגובות לדו"ח נתוני התעסוקה מוגזמות. "הנתונים על שוק התעסוקה מחקו את התסריט של נחיתה רכה בתגובה למאבק באינפלציה שכל כך קיוו לו, ומכאן התחילה הפאניקה", אומרת אשכנזי. "לדעתי זה מוגזם. יותר אנשים רוצים לעבוד ומחפשים עבודה ולכן אוטומטית שיעור האבטלה עולה, ואם מתעמקים בדו"ח רואים שיש גם מגמות חיוביות. כך לדוגמה, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עלה, ואם מתחשבים בזה, שיעור האבטלה בארה"ב לא השתנה משמעותית".
לצד זאת, אשכנזי טוענת כי "אין ספק ששוק העבודה מתקרר, אבל זה לא באג, זה פיצ'ר. השכר עלה מהר מדי, והעלאת הריבית אמורה הייתה לקרר את השוק. המשקיעים מוטרדים שהפד היה צריך להוריד קודם את הריבית, ושעכשיו הדרך למטה תהיה מהירה. אני חושבת שיש כאן הסקה רחבה מדי מנתון אחד. צריך לזכור שהייתה גם סופת הוריקן שהשפיעה על סקר התעסוקה עצמו. הריבית צריכה לרדת אבל מכאן ועד למיתון יש עוד דרך". אשכנזי מוסיפה כי "בנוסף לנתוני התעסוקה, התווספה גם זירת מיקרו של האכזבה מ־AI, והשאלות עד כמה מהר הוא יניב פירות".
לגבי השוק היפני, אשכנזי מספרת שהסיבות לעלייה בו לא השתנו: רפורמה בממשל תאגידי ביפן ודחיפה של הבורסה היפנית להקצאת הון יותר יעילה של חברות, וכן השקעה של ממשלת יפן בדיגיטציה.