אין הכנסות, הבכירים נוטשים, והזמן של סונוביה הולך ואוזל
אין הכנסות, הבכירים נוטשים, והזמן של סונוביה הולך ואוזל
החברה שייצרה בדים דוחי חיידקים והפכה לציבורית בסוף 2020, כבר הגיעה לשווי שיא של 450 מיליון שקל על רקע בהלת הקורונה. אלא שעם דעיכת המגפה, סונוביה עברה שנתיים ללא הכנסות, מנייתה צללה וקופת המזומנים כמעט התרוקנה
בכירים בהנהלה שבורחים מהחברה, קופה ריקה וקושי בהצגת הכנסות – מה נותר מהחלום של סונוביה? החברה הישראלית, שקיבלה רוח גבית משמעותית בתקופת הקורונה בזכות ייצור בדים דוחי חיידקים ששימשו כמסכות, נמצאת במשבר. בחודשים האחרונים שלושה בכירים הודיעו על פרישה: המנכ"ל יגאל זיתון יעזוב בסוף אוקטובר, בתחילת ספטמבר תעזוב סמנכ"לית הטכנולוגיה ליאת גולדהמר־שטיינברג, ובאותו מועד יעזוב גם סמנכ"ל המו"פ אהרון גרזון.
עזיבת הבכירים מגיעה בעיתוי מורכב מאוד עבור החברה. סונוביה הוקמה ב־2013 על ידי יהושע (שוקי) הרשקוביץ, בעל השליטה בחברה, שיחד עם בנו וחתנו מחזיק ב־41.45% ממניות החברה. סונוביה עוסקת בפיתוח ומסחור של מוצרי טקסטיל, תוך שימוש בגלי אולטרסאונד. בעבר עסקה החברה בטיפול בבדים כמבודדים מפני נגיף הקורונה. במרץ 2020, קרוב למועד כניסתה של הקורונה לחיינו, הקימה סונוביה חטיבה לספק דרישה בשוק העולמי למסכות פנים רב־פעמיות. ייצור המסכות הביא לידי כך שאת שנת 2020 סיימה החברה עם הכנסות של 30.6 מיליון שקל.
סונוביה הגיעה לאחוזת בית בסוף 2020. החברה השלימה גיוס של 35 מיליון שקל לפי שווי של 129 מיליון שקל אחרי הכסף ובימים שלאחר מכן טסה עד לשווי של 450 מיליון שקל. העתיד נראה ורוד, אלא שההתמקדות בתחום פעלה כחרב פיפיות עבור סונוביה. במאי השנה ארגון הבריאות העולמי הכריז כי הנגיף כבר אינו מוגדר כמשבר בקנה מידה בינלאומי, לאחר שנתיים שבהן חלה דעיכה במחלה.
כך שאם את שנת 2020 סיימה עם הכנסות גבוהות, את השנתיים שלאחר מכן כבר סיימה סונוביה ללא הכנסות, בעקבות התייתרות הצורך במסכות. מאז שווי השיא איבדה מניית החברה 93%. כיום סונוביה נסחרת בשווי של 38 מיליון שקל, לאחר שב־2022 ירדה ב־83%. ירידת השווי פגעה גם במוסדיים שהשקיעו בחברה: מור גמל (11.45%), מיטב (5.3%), הפניקס (5%) ואלטשולר שחם (4.55%). אלטשולר שחם קיבל את ההחזקה בסונוביה כ"ירושה" מפסגות, לאחר שבית ההשקעות רכש את קופות הגמל של פסגות במאי 2021.
על רקע הירידה בהשפעות הקורונה, החלה סונוביה לחסל את התיעוש האנטי־בקטריאלי והאנטי־ויראלי במעבדותיה. החברה עברה להתמקד בתיעוש של בדים לדחיית מים. בהמשך היא ניסתה לשווק בדים חסיני אש וגם לייצר "בדים ירוקים" שהיקף הזיהום שלהם קטן משל בדים רגילים. לאחרונה הוחלט בסונוביה לשנות שוב מיקוד לתחום הדנים (הבד שממנו מייצרים את הג'ינס). על פי סונוביה, החברה אחראית על צביעת בדי הג'ינס בצבעי אינדיגו בשיטה "אולטרה סונית" שעוזרת לתעשייה לחסוך במים, כימיה ועלויות ייצור בהשוואה לתהליך הצביעה המסורתי המקובל כיום.
שוקי היעד העיקריים של סונוביה, שהיו עד 2022 בתי חולים, מקומות אירוח, תחבורה ומלונאות, השתנו ועתה זו תתמקד בשיווק ליצרניות הגדולות. בשנה האחרונה החברה מנסה לחתום על עסקאות אספקת בדים עם חברות טקסטיל כמו פטנטי (Petenatti) ואוורסט (Everest) שאחראיות על תפירת בגדים של ענקיות ספורט עולמיות כגון אדידס. אולם מאמצים אלה עדיין לא נשאו פרי והחברה לא רשמה עד כה הכנסות, גם בשנה השלישית לפעילותה כחברה ציבורית.
למעשה, הפיכת החברה לציבורית בבורסה המקומית היתה תוכנית מגירה עבור הנהלת החברה. הנהלת סונוביה והמנכ"ל יגאל זיתון ביקשו להנפיק את סונוביה בנאסד"ק, לפי שווי של 50 מיליון דולר. באמצע שנת 2020 סונוביה קיוותה שהמסכה שייצרה ושקיבלה את אישור ה־FDA תימכר באופן גלובלי ומשמעותי. "אני רואה את החברה כיוניקורן" אמר שוקי הרשקוביץ לקראת ההנפקה בנאסד"ק, שלבסוף לא יצאה לפועל.
כיום הזמן של סונוביה אוזל ובמהירות. המזומנים בקופת החברה בסוף 2022 הסתכמו בפחות מ־11 מיליון שקל לעומת 62 מיליון שקל בסוף שנת 2021. בנוסף, לחברה פיקדון בנקאי בהיקף של 31 מיליון שקל, כלומר היא מחזיקה בסך מזומנים של 42 מיליון שקל.
ההון העצמי של סונוביה בסוף 2022 הסתכם ב־36.7 מיליון שקל לעומת 60 מיליון שקל בסוף 2021. בהתחשב בכך שהפסדי החברה מביאים לתזרים שלילי שנתי בהיקף של 25.8 מיליון שקל בשנה, הזמן לגייס הון ‑ אם על ידי הנפקת מניות נוספת, ואם במסגרת אשראי ‑ הוא קריטי עבורה. למעשה, כבר היום הוצאות המימון של סונוביה גבוהות ומגיעות לכדי יותר מ־5 מיליון שקל בשנה. ההפסד התפעולי של החברה העמיק ב־2022, ככל הנראה בעקבות שינוי הפעילות, לכדי 15 מיליון שקל.
"מי שהגיע למפולת במניות הטכנולוגיה עם מספיק כסף ולא הצליח להתייעל ולחתוך הוצאות לא ישרוד", אמר מקורב לחברה שליווה אותה בשנים האחרונות. ייתכן שהחשש מסוג זה הוא שהביא לגל נטישת הבכירים. זיתון אמר ל"כלכליסט" כי "עם צוות מאוד איכותי, הבאתי את החברה למקום יציב, עם יעדים ברורים. ניתבנו את הטכנולוגיה לאפליקציה מתאימה ובעלת פוטנציאל עסקי. ברמה האישית, כיהנתי בסונוביה כשנתיים וחצי. לא מעט זמן, במיוחד בחברה אינטנסיבית כזו. אני מתקדם לחברה אחרת, כאשר ברמה האישית אני רוצה לראות עוד חברות ותעשיות".
על פי שוקי הרשקוביץ, עזיבת הבכירים את סונוביה נובעת משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שהחברה צועדת לקראת התייעלות משמעותית. הסיבה השנייה, לדבריו, היא החלטת החברה להתמקד בתחום ענף הדנים, מהלך שהביא חלק מהבכירים להבין שתרומתם לחברה תפחת.
עלות העסקתו של זיתון, על פי הדו"ח הכספי של החברה, הסתכמה ב־2.2 מיליון שקל בשנת 2022; עלות שכרה של גולדהמר הסתכמה ב־840 אלף שקל בשנה; עלות שכרו של הרשקוביץ היא 730 אלף שקל. הרשקוביץ עצמו מוסיף כי סונוביה לא פועלת בריק ועליית הריבית מסביב לעולם פוגעת בה. זאת מאחר שסונוביה נשענת על אשראי עד אשר תצליח להציג הכנסות מחדש.
