בלעדיבזכות דקת איחור: ג'נריישן תרכוש מתקן התפלה באשדוד
בלעדי
בזכות דקת איחור: ג'נריישן תרכוש מתקן התפלה באשדוד
ג'נריישן קפיטל ו־IDE הגיעו לגמר במכרז לרכישת מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד, אולם בחברת המים הלאומית החליטו לפסול את IDE משום שהגישה את מעטפת המכרז באיחור של דקה. IDE תוכל לפנות לבית המשפט ולערער
מרחיבה את ההשקעות בתחום ההתפלה: קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל, שבניהולם של היו"ר יוסי זינגר והמנכ"ל ארז בלשה, צפויה לרכוש את מתקן ההתפלה של חברת מקורות באשדוד. הרכישה תתבצע באמצעות החברה־הבת של הקרן, GES, שמחזיקה במתקן ההתפלה בשורק.
ל"כלכליסט" נודע כי ג'נריישן היתה אחת משתי המתמודדות הסופיות שעלו לגמר במכרז שערכה מקורות, שבו התמודדו חמש קבוצות בסך הכל: IDE, ג'נריישן באמצעות GES, קרן נוי יחד האצ'יסון מהונג קונג, אפקון של משפחת שמלצר יחד עם חברה זרה בשם Allied Infrastructure - Acciona Agua, וקרן תש"י יחד עם ורידיס. ביום חמישי החליטה ועדת המכרז לפסול את ההצעה השנייה שהגיעה לגמר, זו של חברת IDE, וכך נותרה ג'נריישן המתמודדת היחידה במכרז. במקורות עוד לא פתחו את מעטפות המכרז, ולכן לא ידוע מה הסכום שג'נריישן הציעה לשלם עבור מתקן ההתפלה באשדוד. זכייתה של ג'נריישן תובטח רק אם הצעתה תעמוד בכל תנאי המכרז.
הנימוק לפסילתה של IDE היא שהחברה הגישה את ההצעה באיחור של 60 שניות ממועד תום המכרז. באופן עקרוני, עיכובים בהגשת הצעות במכרזים נחשבים למתן יתרון לכאורה לגורם שמגיש את ההצעה באיחור, שכן בזכות האיחור הוא עשוי להיות חשוף למידע מודיעיני הנוגע למתחרים בפרק הזמן הזה. ככל הנראה, דקה אינה מאפשרת השגת יתרון שכזה, אולם במקורות העדיפו להימנע מלהיקלע לסוגיות והתדיינויות משפטיות, ולכן החליטו לפסול את ההצעה מטעמים טכניים.
המכרז למכירת מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד כבר הגיע לפסים משפטיים בחודש אפריל האחרון, כש־IDE פנתה לבית המשפט בבקשה, שאושרה, לקבלת צו מניעה לפתיחת מעטפות המכרז. IDE, שמוחזקת על ידי קרן אלפא פרטנרס, שאותה מובילים אבשלום פלבר ואמיר לנג, טענה כי לג'נריישן יש מידע עודף, משום שבאמצעות חברה־בת היא מספקת חשמל למתקן ההתפלה, ולכן היא חשופה לאנשי מפתח ומידע הקשור בתפעול המתקן, מה שמהווה יתרון בעת גיבוש ההצעה. ג'נריישן שללה את הטענות מכל וכל במסגרת ההליך המשפטי.
לפני כשבועיים פסקה השופטת צילה צפת מבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב כי ניתן לפתוח את מעטפות המכרז. עם זאת, בהחלטתה היא הותירה ל־IDE את האפשרות לעתור שוב ולנסות למנוע את חתימת ההסכם של מקורות מול ג'נריישן לאחר פתיחת המעטפות. לא ברור בשלב זה אם IDE תבחר לפנות שוב לערכאות משפטיות ותנצל את ההזדמנות שהעניקה לה השופטת.
מתקן ההתפלה באשדוד הוא אחד מחמשת מתקני ההתפלה שפועלים בישראל והיחיד שנמצא כיום בבעלות ממשלתית. חמשת מתקני ההתפלה מספקים 80% ממי השתייה בארץ. עד 2024 צפויים להיבנות שני מתקני התפלה נוספים, זאת בחסות מכרזים ממשלתיים שכבר פרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
מתקן ההתפלה באשדוד, שכושר הייצור המתוכנן שלו הוא 100 מיליון מ"ק בשנה, אמור היה להתחיל לפעול ב־2014, אך בשל שורה ארוכה של עיכובים החל לפעול רק בינואר 2016. הפרויקט, שהוקם בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל, סבל מבעיות הנדסיות שגרמו לכך שכושר הייצור שלו היה נמוך ב־15% מההספק המתוכנן, מה שהוביל לכך שהוא צבר הפסדים של 30—35 מיליון שקל בשנה.
כתוצאה מכך, מקורות ייזום הפרישה 420 מיליון שקל בספרים בשל ירידת ערך של הפרויקט, והגישה תביעות נגד קבלניות הפרויקט, חברת מנרב הישראלית וחברת סדיט הספרדית, בסכום כולל של 705 מיליון שקל. עילות התביעה כללו ליקויים, אי השלמת עבודות ונזקים כתוצאה מהאיחור במסירת הפרויקט.
מנרב וסדיט מצדן הגישו תביעה נגדית על סכום של 481 מיליון שקל בשל עבודות נוספות שביצעו ופיצויים על עיכובים שנגרמו, לטענתן, באשמת מקורות. התביעות יושבו בפשרה, ומקורות התחייבה לתקן את הליקויים בפרויקט עד למכירתו.
ג'נריישן היא קרן התשתיות הראשונה שנסחרת בבורסה, ומושקעת בה שורה של גופים מוסדיים וגורמים פרטיים, בהם ניתן למנות את מגדל ביטוח, כלל ביטוח, מור, מנורה מבטחים, הפניקס־אקסלנס, הראל ביטוח וקרנות ההשתלמות של המורים והגננות. הקרן נסחרת לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד שקל, זאת לאחר שהמניה רשמה תשואה מתואמת דיבידנדים של 7% מאז ההנפקה שבוצעה במרץ 2019.
