בלעדיקינן סירב לשלם תוספת קנס, בכירי הפועלים כיסו את חלקו
בלעדי
קינן סירב לשלם תוספת קנס, בכירי הפועלים כיסו את חלקו
במסגרת הסכם פשרה, השופט המחוזי אלטוביה העלה את הסכום שבכירי הפועלים קיבלו כבונוסים ואולצו להשיב לבנק מ־2.25 מיליון שקל ל־3.56 מיליון. קינן, שכיהן כמנכ"ל, סירב להוסיף מעבר ל־900 אלף שקל בהם חויב במקור. סרוסי כיסה את רוב חלקו
שופט בית המשפט המחוזי בת"א מגן אלטוביה אישר בשבוע שעבר את הסכם הפשרה אליו הגיעו בכירי בנק הפועלים עם בעלת מניות, במסגרת תביעה נגזרת בפרשת הסיוע להעלמת המס בארה"ב.
לפי ההסכם, שישה בכירים לשעבר – המנכ"ל ציון קינן, היו"ר יאיר סרוסי, מנהל הסיכונים הראשי של הבנק דני קולר; היועץ המשפטי הראשי של הבנק לשעבר, עו"ד אילן מזור; מנכ"ל הפועלים שוויץ, אלברטו גרפונקל; ומי שמילאה שורת תפקידים בבנק הפועלים ובפועלים שוויץ, אורית לרר - ישלמו 3.56 מיליון שקל מכיסם לבנק. זאת, בנוסף ל־135 מיליון דולר שישלמו חברות הביטוח של הבנק. הסכום שישלמו הבכירים מכיסם יופנה לפעילות חברתית של הבנק לקהילה, יישא ריבית של 9.57% החל מ־1 בפברואר 2023 ולא יהווה תרומה לצרכי מס.
ל"כלכליסט" נודע כי הסכם הפשרה לווה בסערה וכי קינן סירב להשתתף בדלתא שבין סכום הפשרה המקורי, 2.25 מיליון שקל, לבין הסכום שהציע אלטוביה. במקור הסכימו סרוסי וקינן לשלם כ־900 אלף שקל כ"א ואילו 450 אלף נוספים אמורים היו להיות מושבים ע"י ארבעת האחרים. לאחר הפסיקה של השופט אלטוביה, קינן וסרוסי אמורים היו להוסיף כ־400 אלף שקל כ"א, וארבעת האחרים את השליש הנוסף.
קינן, כך נודע ל"כלכליסט", סירב לשלם את הסכום וטען כי הסכום הראשוני מספיק מבחינתו. פרקליטם של בעלי התפקידים בבנק, צבי אגמון, פנה לסרוסי והודיעו לו שקינן מסרב לשלם את חלקו. סרוסי, כך נודע, יצר קשר עם קינן ואמר לו כי אם קשה לו עכשיו, הוא יפרע את חלקו של קינן אבל הוא מבקש שבבוא הזמן, קינן יחזיר לו את הסכום.
קינן סירב ובסופו של דבר, סרוסי, שמשמש בתפקידים ציבוריים ביניהם יו"ר אנלייט וצים, ביקש לסיים את הפרשה ושילם את מרבית חלקו של קינן בתוספת. ארבעת בעלי התפקידים האחרים פרעו כמה עשרות אלפי שקלים מתוך הסכום שאותו קינן צריך היה להוסיף.
קינן הפנה את "כלכליסט" לעו"ד צבי אגמון, שטען כי "כל הסכומים תואמו וחולקו ע"י משרד עו"ד אגמון". בניגוד לבנק לאומי, ששם הבכירים גם נחשדו כמי שלא דיווחו כנדרש לרשות להלבנת הון וסייעו בהעלמת המס, לגבי מרבית הבכירים בבנק הפועלים מהם נדרש להשיב חלק מהמענקים שקיבלו, לא הוכחה מעורבותם בפרשה. הטענות כלפיהם היו לגבי אופן הטיפול בפרשה במהלך כהונתם, עליו קבעה הוועדה הבלתי תלויה שמינה הבנק בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר, כי קיימת אפשרות שהבכירים, ובהם סרוסי וקינן, שכיהנו כיו"ר ומנכ"ל הבנק, בהתאמה, בשנים 2009‑2016, "הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם".
בכירי הבנק נדרשו להשיב חלק מהבונוסים מבוססי ביצועים שקיבלו בשנים 2002‑2017, של 75 מיליון שקל, עבור רווחים לא חוקיים שהפיק הבנק, ושלימים שולם בגינם לרשויות בארה"ב קנס עתק של 874 מיליון דולר. הסכום המקורי אותו הסכימו להחזיר, 2.25 מיליון שקל, מהווה 3% מהבונוסים מבוססי הביצועים שקיבלו בשנים המדוברות. הרווח הנקי של הבנק באותן שנים כלל פעילות נוספת מלבד הפעילות הלא חוקית בשוויץ ובארה"ב, כך שלא היתה ציפייה שיחזירו את כל 75 מיליון השקלים שקיבלו.
