בלעדיהפניקס במגעים לרכישת החזקותיה של זורלו בדוראד במאות מיליוני שקלים
בלעדי
הפניקס במגעים לרכישת החזקותיה של זורלו בדוראד במאות מיליוני שקלים
זורלו הטורקית מחזיקה 25% מתחנת הכוח דוראד, והתחייבה לצמצם את החזקותיה בישראל גם בשל דרישות שהציב נשיא טורקיה. בשל זכות סירוב, ייתכן שהפניקס תרכוש 10% בלבד מהתחנה. שווי דוראד בספרי קבוצת לוזון הוא 3.3 מיליארד שקל
בימים אלו מתגבשת עסקת ענק בשוק האנרגיה המקומי. לכלכליסט נודע כי הפניקס פיננסים מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת ההחזקות של הקונצרן הטורקי זורלו בתחנת הכוח דוראד ששוכנת ליד אשקלון. עוד נודע כי בין הצדדים התקיימו מספר שיחות.
זורלו, ששימשה גם כקבלן הבנייה של תחנת הכוח, מחזיקה ב־25% ממניות דוראד, והיא בעלת המניות השנייה בגודלה אחרי המדינה. לא ידוע לפי איזה שווי מתנהלים המגעים, אולם בספרים של קבוצת לוזון, שמחזיקה בשרשור ב־9.4% ממניות דוראד, החברה רשומה לפי שווי של כ־3.3 מיליארד שקל, כך שבכל מקרה מדובר על עסקה בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
ככל שהמגעים בין הפניקס לזורלו יבשילו לכדי עסקה, יתכן שהיקפה יהיה מצומצם יותר. זאת, משום שליתר בעלי המניות בדוראד יש זכות סירוב ראשונה לרכישת עד 15% ממניות תחנת הכוח, כך שאם יתר בעלי המניות יבקשו לממש את זכות הסירוב, יתכן שהפניקס תרכוש רק 10% מדוראד בסופו של דבר.
כיום המדינה היא בעלת המניות הגדולה בדוראד, והיא מחזיקה ב־37.5% מהמניות, באמצעות חברת שתא"א (שירותי תשתיות אילת אשקלון), שהיא בעצמה חברה־בת של קצא"א (קו צינור אילת אשקלון). זורלו, כאמור, היא בעלת המניות השנייה בגודלה, עם נתח של 25%. אדלטק שבשליטת משפחת אדלסבורג מחזיקה ב־18.75%; וקבוצת לוזון וחברת האנרגיה המתחדשת אלומיי קפיטל מחזיקות כל אחת בשרשור ב־9.4%, באמצעות חברת דורי אנרגיה שבבעלותן השווה.
מכירה בהשפעת ארדואן
זורלו מעוניינת למכור את ההחזקות שלה בדוראד, בין היתר על רקע מערכת היחסים המדרדרת בין ישראל לטורקיה. ככל הידוע, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הורה בצורה דיסקרטית ולא פורמלית לחברות טורקיות למכור את החזקותיהן בישראל.
זורלו, מצידה, כבר דיווחה באוגוסט האחרון לבורסה הטורקית כי היא מחפשת רוכש להחזקותיה בתחנת הכוח, במסגרת מדיניותה לצמצום החזקותיה בישראל. בהודעה לבורסה הטורקית כתבה זורלו כי "אנחנו ממשיכים במאמצנו להיפטר מהמניות שלנו בישראל, ובפרט מתחנת הכוח דוראד". ההודעה הרשמית של זורלו הגיעה לאחר שבטורקיה נשמעו קולות שמאשימים אותה שהיא מספקת חשמל לצה"ל ומשרד הביטחון בשעת מלחמה שבה רבים ברצועת עזה נהרגים.
ברכישת המניות של זורלו בדוראד התעניינו גם קרן ההשקעה בתשתיות נוי ותמר פטרוליום, שבעלי המניות הגדולים בה הם אלי עזור ואהרון פרנקל. למעשה, נוי ניהלה כבר ב־2022 מגעים עם זורלו על מנת לרכוש חלק מהמניות שלה בדוראד, אך המגעים לא הבשילו בסופו של דבר לכדי עסקה.
זורלו היא קונצרן טורקי גדול שנמצא בשליטת אחמט נטיף זורלו. הקונצרן הוקם ב־1953 והוא מעסיק 32 אלף עובדים ביותר מ־60 חברות שפועלות בתחומי האנרגיה, אלקטרוניקה, נדל"ן, כרייה ותעופה. הקונצרן נוהל עד לאחרונה בידי סינאן אק שהוחלף על ידי סאם קוקסאל.
פרט לדוראד, זורלו החזיקה בישראל בתחנוח כוח באשדוד ורמת נגב, יחד עם אדלטק, ומכרה במאי האחרון את החזקותיה בתחנות אלו לאדלטק, במסגרת צמצום ההחזקות בישראל שעליו התחייבה.
אולם לאחר מכירת החלק שלה בשתי התחנות לאדלטק אמר סינן אק כי זו לא הסיבה היחידה: "כחברה גלובלית, שמחזיקה בהשקעות באזורים שונים ברחבי העולם, יש לנו גם תחנות כוח שפועלות בגז טבעי בישראל. בהתאם לאסטרטגיה שלנו — מיקוד בהשקעה באנרגיה מתחדשת — אנחנו פועלים מזה זמן כדי למכור את פעילות הגז שלנו. וזאת, מבלי לפגוע במשקיעים שלנו".
מאבקים בין בעלי המניות
תחנת הכוח דוראד החלה לפעול ב־2014 לאחר שבהקמתה הושקעו 4.7 מיליארד שקל. מדובר על תחנה שכושר הייצור שלה עומד על 860 מגה־ואט והיא מחזיקה באישור עקרוני להרחבת התחנה כך שכושר הייצור יגיע לכ־1.5 ג'יגה־ואט. מיום שהחלה לפעול התחנה, היחסים בין בעלי המניות השונים ידעו בעיקר מורדות וריבוי מאבקים. גם כיום, מסביב להרחבת התחנה, מתנהלים מאבקים בין בעלי המניות השונים.
לאורך השנים, זורלו ואדלטק נחשבו בנות ברית, והן גם מצאו את עצמן נתבעות על ידי יתר השותפים. זאת, בטענה של השותפים האחרים כי זורלו ואדלטק ניפחו את עלויות הבנייה של התחנה ושלשלו את הפער לכיסן. בתביעה שהוגשה נטען כי אודי אדלסבורג ויו"ר זורלו באותה עת נפגשו בחשאי בחו"ל במקביל להקמת התחנה וסיכמו שזורלו תדווח כי העלויות הרלבנטיות עבורה כקבלן עומדות על 877 מיליון דולר, בעוד שהסכום האמיתי היה נמוך יותר.
עוד נטען כי סוכם שאדלסבורג יסייע לזורלו לאשר את הסכומים הדרושים לתשלום בדירקטוריון דוראד, וכך ניתן יהיה לגרוף 140 מיליון דולר, שמתוכם 80 מיליון דולר יגיעו לזורלו ו־60 מיליון דולר לאדלטק כדמי ייעוץ. זורלו ואדלטק דחו את הטענות, אך בסופו של דבר, לאחר שהתביעה עברה לבוררות, בנובמבר האחרון הפסידו זורלו ואדלטק, ולכלכליסט נודע כי בשבוע שעבר הן העבירו 94 מיליון דולר לשותפות שלהן (350 מיליון שקל), בתוספת 20 מיליון שקל הוצאות משפט. זורלו קיבלה מימון חלקי לסכום שנדרשה לשלם מבנק מזרחי טפחות.
כאמור, גם מסביב להרחבת דוראד מתנהל קרב, כשבצד אחד ניצבת אדלטק ובצד השני יתר השותפים, בהובלת המדינה. בספטמבר פנתה אדלטק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לאסור על השותפות לקדם את הרחבת התחנה. לטענת אדלטק, בדוראד מקדמים את הפרויקט בשיטת "הסלאמי", כלומר בשלבים קטנים, שלא מחייבים את אישור בעלי המניות, אך אלו מצטברים למהלכים שהעלויות שלהם עומדות כבר על מיליוני שקלים.
אדלטק מתנגדת להרחבת התחנה, מכיוון שבמקרה כזה היא תחזיק בנתח שוק של 19.5% משוק ייצור החשמל בגז טבעי (כיום החלק שלה עומד על 17.5%), מה שימנע ממנה להקים תחנות חדשות. זאת, מאחר שלפי התקנות הרגולטוריות הקיימות, לאף שחקן אסור להחזיק ביותר מ־20% מסך ייצור החשמל בגז טבעי.
ההתנגדות של אדלטק להרחבת דוראד, הובילה לחילופי מהלומות ומכתבים חריפים בינה לבין שתא"א, תוך שהמדינה מכנה את ההתנהלות של אדלסבורג "בריונית". במסגרת ההתכתשות המשפטית הודיעה המדינה שאף היא מחפשת רוכש לחלק שלה בתחנת הכוח.
