מניות ההייטק אמנם צללו, אבל חברות ניהול האופציות פורחות
מניות ההייטק אמנם צללו, אבל חברות ניהול האופציות פורחות
למרות המכה שספגו תיקי האופציות של עובדי ההייטק בשל נפילת המניות בענף, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, שריכזה ב־2021 את רוב ההכנסות בתחום ניהול האופציות בישראל, אומר כי בתי ההשקעות לא צפויים להיפגע מהותית מהירידה בשווי התיקים
הבהלה לזהב שאחזה בארה"ב באמצע המאה ה־19 והביאה לנדידה של מאות אלפי הרפתקנים למדינת קליפורניה, גרמה בעיקר למפח נפש בקרב המחפשים. זאת מאחר שרובם הצטרפו מאוחר מדי וכילו את זמנם לשווא בארץ המדברית. למעשה, המרוויחים הגדולים מהבהלה לזהב לא היו המחפשים עצמם אלא אנשי התעשייה והסוחרים מסביב, שסיפקו את כלי החפירה, הבגדים וכרטיסי הנסיעות.
באותה מידה, נראה כי בין הנהנים העיקריים בבהלה לאופציות בהייטק הישראלי יהיו לא רק העובדים בענף, אלא גם בתי ההשקעות שאחראים על שמירת חבילות האופציות ותפעולן. למעשה, גם לאחר שהאופציות של ההייטקיסטים יוצאות מחוץ לכסף לנוכח הירידות החדות בשווקים, בתי ההשקעות ממשיכים להרוויח לנוכח הביקוש.
כיום יש בישראל שלוש חברות לניהול אופציות של עובדים, שמשמשות גם כנאמן לאופציות עד הבשלתן: אי.בי.אי קפיטל, חברה־בת של בית ההשקעות אי.בי.אי; חברת ESOP (איסופ) של הפניקס־אקסלנס; וחברת אלטשייר (לשעבר אלטשולר שחם בנפיטס), חברה־בת של אלטשולר שחם.
צמחו לצד הגיוסים בהייטק
החברות לנאמנות וניהול האופציות מרוויחות כסף משכר טרחה ומימושי אופציות. על פי הערכות, ב־2021 - שהתאפיינה בגאות אדירה בהייטק הישראלי, עם גיוסי הון בהיקף של 26 מיליארד דולר - החברות לניהול אופציות של בתי ההשקעות נהנו מהכנסות שיא של 150 מיליון שקל, גבוה בכ־50% מההכנסות ב־2020. עוד עולה מנתוני בתי ההשקעות כי בניגוד לשאר ענפי הניהול של בתי ההשקעות, כמו קרנות נאמנות וקופות גמל, החברות הגדולות בענף ניהול האופציות - אי.בי.אי קפיטל ואיסופ - נהנות גם מרווח תפעולי גבוה בשיעור של 30%-25%.
אי.בי.אי קפיטל, בניהולו של טל דורי, היא החברה היחידה שנתוניה ציבוריים כחלק מהדו"ח השנתי שמפרסם בית ההשקעות אי.בי.אי. על פי הדו"ח, הכנסות החברה ב־2021 הסתכמו ב־76 מיליון שקל לעומת 56 מיליון שקל ב־2020, ובתוך כך עלו לכדי 13% מההכנסה הכללית של בית ההשקעות לעומת 12% בשנה שקדמה לה.
בנוסף בחברה מציינים כי מעבר לנאמנות וניהול, בשנתיים האחרונות החלה החברה להציע גם שירותים נלווים לחברות הייטק כדי להגדיל את רווחיותה, ובהם הערכות שווי, ניהול עסקאות מיזוגים ורכישות ומימון חברות טכנולוגיה. הרווח התפעולי של החברה בשנה שעברה טיפס לכמעט 30 מיליון שקל לעומת 21 מיליון שקל ב־2020.
הכנסותיה המוערכות של איסופ, בהובלת אודליה פולק, הסתכמו בשנה שעברה ב־40 מיליון שקל, והרווח התפעולי שלה מוערך ב־10 מיליון שקל. נתוניה של איסופ, למרות היותה חברה־בת של חברה ציבורית (הפניקס), אינם חשופים לציבור מאחר שאינם נחשבים מגזר בחברה.
בשל הביקוש הרב לניהול אופציות בעקבות פריחת ההייטק, אי.בי.אי קפיטל ואיסופ "מחלקות" ביניהן את השוק. אי.בי.אי קפיטל מתמקדת בעיקר במתן שירות לחברות הייטק ישראליות כמו וויקס, סולאראדג', איירון סורס, מאנדיי ואיטורו, ואילו איסופ פועלת בעיקר בחברות גלובליות שלהן חברות־בנות בישראל כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ויבמ.
אלטשייר, בהובלת רונן סלומון, הוקמה ב־2006 על ידי סלומון, ונרכשה ממיטב דש ב־2016 על ידי בית ההשקעות אלטשולר שחם. החברה שינתה את שמה מאלטשולר שחם בנפיטס לאלטשייר בשנה שעברה, לצד גיוס עובדים ומיקוד פעילותה בענף הייטק. כיום החברה מנהלת כ־200 חברות ציבוריות, בהן ראפיד ובזק, וכן כ־2,000 חברות פרטיות, בהן גט. על פי הערכות, הכנסות החברה ב־2021 הסתכמו ב־10 מיליון שקל, אך הרווח אינו ידוע.
הרווחים של חברות הנאמנות לאופציות הם פונקציה של גיוס חברות חדשות, מימוש אופציות על ידי העובדים בחברה לצד הוצאות קבועות גבוהות של שכר עובדים. כך, למשל, אי.בי.אי קפיטל ואלטשייר מעסיקות 140 ו־100 עובדים (בהתאמה) מאחר שעל חברת נאמנות להצמיד מלווה אישי לכל חברה. בנוסף, החברות מעסיקות מתכנתים שאחראים על עדכוני תוכנה שוטפים כתוצאה משינויים רגולטוריים.
הביקוש גובר על הירידות
בשנה האחרונה חל שינוי בטעם של המשקיעים הפרטיים והמוסדיים כאחד, שמעדיפים להשקיע ולהחזיק במניות ערך, כלומר מניות של חברות שמציגות הכנסות ורווחים קבועים, על פני חברות חלום עתירות הסיכון אך בעלות פוטנציאל להשיג הצלחה עצומה שתזניק את ערך המניות שלהן בעתיד. מתוך כך, מניות חברות הטכנולוגיה הישראליות, שרובן מוגדרות חברות חלום, חוו צניחה בוול סטריט ומחקו במצטבר עשרות מיליארדי דולרים. כך, למשל, איירון סורס צללה ב־62% מאז הנפקתה בניו יורק, פלייטיקה ירדה כמעט 35%, ווקמי נחתכה בחצי משווי הנפקתה, אינווייז השילה מערכה יותר מ־70%. למעשה, כל החברות הישראליות שנכנסו לנאסד"ק ב־2021 נסחרות מתחת למחיר ההנפקה.
בעקבות הירידות בשווי של החברות הישראליות, האופציות שחולקו לעשרות אלפי העובדים בחברות ההייטק הציבוריות, שוות פחות וחלקן אף נמצאות מחוץ לכסף. על כן, גם ההכנסות של חברות ניהול האופציות צפויות לקטון, מאחר שהן גובות עמלה כאשר האופציות נמצאות בתוך הכסף וממומשות.
על פי נתוני אי.בי.אי קפיטל, השווי הממוצע של תיק אופציות לעובד הייטק הוא כיום 426 אלף שקל - נמוך ב־27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ואולם, לדברי דורי, בתי ההשקעות לא צפויים להיפגע מהותית מהירידה בשווי התיקים של בעלי האופציות - מאחר שהביקוש בקרב חברות הייטק קטנות שאינן ציבוריות נותר גבוה. ביקוש זה מכפר על הקיטון בהכנסה הצפויה ממימוש אופציות שעדיין נמצאות בתוך הכסף. כך, לדבריו, התיק הכולל של אופציות בניהול אי.בי.אי קפיטל נאמד כיום ב־16.5 מיליארד דולר לעומת 15 מיליארד דולר בשנה שעברה.
גביית עמלות בלתי מוסדרת ומידע חלקי על אופציות
העסק רותח אבל השקיפות נמוכה
פריחת ענף ההייטק הישראלי, שהפכה אותו לאחראי על 47% מהיצוא הישראלי והעסקת 10% מהשכירים בשוק העבודה המקומי, הביאה גם לזינוק בהיקף המתעשרים החדשים. עשרות אלפי עובדי הייטק מחזיקים כיום באופציות למניות בחברות ציבוריות ופרטיות בהיקפים שנאמדים בעשרות מיליארדי דולרים. אך למרות העלייה החדה בפעילות, ניכר כי זו עדיין סובלת משקיפות נמוכה בטווח שבין החברות המנהלות לבין העובדים הבכירים והזוטרים כאחד שמחזיקים בתיק אופציות.
ל"כלכליסט" הגיעו עדויות על גבייה לא מוסדרת של עמלות מצד בעלי מניות בית ההשקעות אנליסט, שמניותיהם נמצאות בנאמנות בחברת אלטשייר. על פי העדויות, העמלה שגבתה אלטשייר מלקוח מסתכמת בשנה בעשרות שקלים - ועשויה אף להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה. לפי החוק, את העמלות יש לגבות רק מנותן האופציות ולא ממקבל האופציות, אך אחד הסעיפים בחוק מאפשר לגבות עמלות גם ממקבל האופציות, בתנאים מסוימים. עם זאת, העמלות האלה אינן מפורטות במסגרת החוק.
אלטשייר, לדוגמה, מסבירה כי את העמלה שאותה היא גובה במסגרת חלוקת הדיבידנד היא עושה במסגרת תפקידה כברוקר כאשר היא סולקת את הדיבידנד ומעבירה אותו ללקוח - תפקיד שאינו מתפקידה כנאמן.
בנוסף, הצפי בענף הוא שפעם בשנה חברת הנאמנות תשלח דו"ח מפורט לנאמנים בנוגע להיקף הנכסים שברשות הנאמן ורשום על שמו של בעל הנכס - בדומה לדו"ח התקופתי שנשלח לחוסכים באמצעי חיסכון ארוך טווח כמו קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות. עם זאת, החברות לא שולחות דו"ח מפורט באופן תדיר - וכך חוסר הידע בנוגע לנכסים בנאמנות אף גובר. על כן, בעלי אופציות חייבים לפנות לחברה כדי להבין את שווי התיק שלהם - ולא מן הנמנע שאופציות בשווי של עשרות אלפי שקלים אינן ממומשות בשל חוסר מידע.
הקביעה כי שוק האופציות פועל בחוסר שקיפות זוכה להסכמה חלקית מצד החברות לניהול אופציות. על פי טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, "השקיפות נמוכה יחסית בעיקר בשוק של החברות הפרטיות. עובד בחברה פרטית אינו יכול לראות ולהבין מה השווי של האופציות שאותן הוא מחזיק ומה שיעורן מהמניות הכוללות בחברה. כשנכנסים לנתוני החברה בתיק הניהול שלה, רואים רק את מספר האופציות שהחברה סיפקה. אני בעצמי לא יודע כמה ומה זה שווה. יכול להיות שזה האינטרס של החברה לא לחשוף".
