בדיקה69% מהפרויקטים של חברות האנרגיה הירוקות יקומו בארה"ב
בדיקה
69% מהפרויקטים של חברות האנרגיה הירוקות יקומו בארה"ב
שוק החשמל הפרטי המשוכלל והרוח הגבית מכיוון ממשל ביידן גורמים לדוראל, לאנלייט ולאנרג'יקס להתמקד בצמיחה בשוק האמריקאי. אבל לא כולם בטוחים שהחלום יתגשם. "ליזום זה קל. להגיע להקמה זה שם המשחק", אומר מנכ"ל סאנפלאואר
לאחר הגל הירוק ששטף את בורסת תל אביב בשנת הקורונה, נראה ש־2021 פחות מחייכת לחברות האנרגיה המתחדשת. מתחילת השנה מימשו המשקיעים חלק מהרווחים, ורבות מהמניות שכיכבו אשתקד נמצאות עדיין בטריטוריה שלילית.
אבל זה לא עוצר את תוכניותיהן, ובמיוחד לא את היעד הגדול הבא - ארצות הברית. 69% מכלל הפרויקטים שמתכננות החברות הישראליות הגדולות בתחום עתידים להיות בארה"ב, כך עולה מבדיקת "כלכליסט".
ההודעה הבולטת בנושא יצאה אתמול מדוראל אנרגיה . החברה שהנפיקה בתחילת יוני 2020, הודיעה על הכפלת היקף הייצור שהיא מתכננת לארה"ב, כניסה למדינות ויסקונסין ומיזורי והתקשרות עם רשת החשמל האזורית שפועלת גם בהן (MISO). התוכנית השאפתנית של דוראל היא להקים שדות סולאריים בארה"ב בהיקף של 6 ג'יגה־ואט, מתוכם 2.9 ג'יגה־ואט בשווקים שעליהם הודיעה אתמול. עלות הקמת הפרויקטים נאמדת ב־3 מיליארד דולר. מדובר בתוכנית עתידית, שהיא חלק מהיקף הפרויקטים הכולל של דוראל, שנאמד ב־9.4 ג'יגה־ואט, בעיקר בתחומי המערכות הסולאריות והאגירה.
דוראל אינה היחידה, שכן גם חברות נוספות בתחום פיתחו תיאבון מוגבר לאמריקה. אנלייט היא הבולטת בהיקפים המתוכננים שלה - 17.5 ג'יגה־ואט בפרויקטים עתידיים בארה"ב (12 בסולארי והיתרה באגירה), מתוך היקף כולל של 24.4 ג'יגה־ואט שהיא מתכננת להקים (17.4 בסולארי ורוח והיתרה באגירה). גם לאנרג'יקס יש תוכנית שאפתנית לארה"ב, עם הקמה מתוכננת של 6 ג'יגה־ואט בפרויקטים סולאריים ו־5.6 ג'יגה־ואט באגירה, וזאת מתוך תוכנית כוללת של 13.2 ג'יגה־ואט.
חברה נוספת שפניה לאמריקה היא נופר אנרג'י . המספרים שלה מטעים ונראים נמוכים מהאימפקט העסקי שלהם, שכן היא מתכננת הקמת 200 מגה־ואט חשמל מתוך תכנון כולל של 3.8 ג'יגה־ואט. אך נופר פועלת רק בפרויקטים של רווחיות גבוהה, ובין היתר מתמחה במערכות על גגות. החברה מעריכה שתשיג רווחיות שעשויה להיות גבוהה פי 6 לעומת פרויקטים רגילים של חברות אחרות. נופר מעריכה שתקבל 19 סנט לקוט"ש ותוספת של 10 סנט במקרה של אגירה. זאת בעוד ההערכות בשוק מדברות על 2.5–3 סנט לקוט"ש בפרויקט מסורתי. אך חלק מהחברות אינן מספקות נתונים בטענה שהם עתידיים ורחוקים, וכי חישוב מחיר החשמל שיימכר מורכב יחסית.
נהירת החברות הישראליות לארה"ב מגיעה בעקבות רוח גבית חזקה לאנרגיות המתחדשות מצד ממשל ביידן, ולא מדובר במגמה שמאפיינת רק את ישראל. לפי נתונים שפרסמה מעבדת לורנס ברקלי האמריקאית בסוף מאי האחרון, 462 ג'יגה־ואט מחפשים חיבור לרשת, כדי לייצר חשמל באופן פוטו־וולטאי, ולכך יש להוסיף 200 ג'יגה־ואט של פרויקטי רוח והיקף דומה של פרויקטי אגירה.
"בחודש הקרוב ייצא לדרך פרויקט שלנו באינדיאנה, שעלות הקמתו היתה 440 מיליון דולר", אמר מנכ"ל דוראל אנרגיה יקי נוימן. לדבריו, "יש לחברה פרויקטים נוספים באינדיאנה, שחתמו בהם על הסכמים למכירת חשמל, ואנו מעריכים שהייזום שלהם ייקח בין שנה וחצי לשנתיים". דוראל פועלת בארה"ב באמצעות חברה־בת בשם דוראל אל.אל.סי, שמגדל שותפה בה. "מגדל זכאית ל־37% מהתזרים, אבל משקיעה 50% מההון הנדרש. אנחנו יזמנו את הפרויקט מאפס בזכות כניסת מגדל – והוא נהפך לסופר רווחי עבורנו", מוסיף נוימן.
האם הזינוק במחירי הנפט והמשבר באספקת הגז הטבעי לאירופה צפויים לתרום לחברות האנרגיות המתחדשות? נוימן סבור שכן: "זה רק מראה את הסכנות בהסתמכות על האנרגיה המסורתית והתנודתיות בחומרי הגלם. אצלנו חומר הגלם הוא שמש זורחת ורוח נושבת. לאנרגיות מתחדשות יהיו אתגרים משלהן, כמו הצורך באגירה או התאמת פרופיל ייצור החשמל לצרכן. אבל הן טובות גם למלחמה במשבר האקלים והן גם צורת ייצור החשמל - כולל השימוש באגירה - הכי זולה שיש. הן יורידו את יוקר המחייה ויעשו טוב".
מי שמתרגש פחות מהתוכניות הגדולות הוא רם אורנשטיין, מנכ"ל סנפלאואר, שחקנית נוספת בתחום עם שווי שוק של 260 מיליון שקל. סאנפלאואר בוחנת כניסה לארה"ב, אך לא מספקת מידע על תוכניות לעתיד. לאורנשטיין יש ניסיון עשיר בשוק הזה בארה"ב, שכן בעבר כיהן שם בתפקידי מפתח בחברת אורמת.
לדברי אורנשטיין, מחקרים אחרונים מראים שסיכויי התוכניות הגדולות להגיע לביצוע נמוכים למדי. רק 24% מהפרויקטים שיזמו בארה"ב בשנים 2015–2000 הגיעו לשלב הסופי, ולפי הערכות, שיעור זה עשוי אף לרדת לאזור חד־ספרתי נמוך לנוכח הנחשול העולמי שרוצה להקים שם פרויקטים. "ליזום פרויקט זה הכי קל. מוצאים קרקע, חותמים על אופציה ומגישים בקשת חיבור. להגיע להקמה עצמה - זה שם המשחק".
אורנשטיין מוסיף כי למרות התמיכה של ממשל ביידן באנרגיות הירוקות, התמריץ העיקרי עד כה הוא החזר מס (ITC) על בניית תחנת כוח סולארית. מדובר במודל שמחייב הכנסת שותף פיננסי למיזם בארה"ב, כדי לנצל את ההטבה. מעבר לכך, אין לפי שעה חקיקה פדראלית חדשה, אלא רק ברמת המדינות, והמתקדמות יותר בנושא - כמו קליפורניה והוואי - מחייבות יותר מאחרות לשלב אנרגיה מתחדשת.