בדיקהאחרי שנה של הוצאות כספים: המלחמה החזירה 24 מיליארד שקל לישראל
בדיקה
אחרי שנה של הוצאות כספים: המלחמה החזירה 24 מיליארד שקל לישראל
דווקא בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, המוסדיים המקומיים עשו סיבוב פרסה וניתבו את הכסף חזרה לשוק המקומי. אורן מונטל, מנורה מבטחים: "השוק בישראל לאחר ה-7 באוקטובר ירד בשיעור של 15% וזיהינו הזדמנות"
חשיפה כחול לבן: אירועי 7 באוקטובר ייזכרו לעד כטראומה לאומית. המלחמה שפרצה בעקבות הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס צבעה את בורסת ת"א באדום בחודש אוקטובר. הדבר הוביל לכך שהגופים המוסדיים הישראליים, שמנהלים את חסכונות הציבור, זיהו הזדמנות, וחלקם אף ביקשו להפגין אמון בכלכלת המדינה, והגדילו את החשיפה לישראל בזמן שחלף מאז בכ־24.3 מיליארד שקל. מסוף אוקטובר ועד תחילת ינואר קרנות הפנסיה רכשו נכסים בישראל (מניות, אג"ח וכו') ב־9.9 מיליארד שקל, ואילו באמצעות מוצרי הגמל השונים נרכשו נכסים ב־14.4 מיליארד שקל.
התוצאה היא שהיקף החשיפה לישראל, שירד לאורך השנים 2022 ו־2023, עלה בענף הפנסיה מ־45.5% בסוף אוקטובר 2023 ל־47.3% בסוף ינואר הנוכחי; ובענף הגמל הוא עלה מ־50.3% ל־52.3%. היות ובענף הפנסיה מנוהלים נכסים בהיקף של 759 מיליארד שקל, ובענף הגמל מנוהלים נכסים בהיקף של 622 מיליארד שקל, כל תזוזה מתורגמת למיליארדים.
הגדלת החשיפה אינה דבר של מה בכך. כרבע מהנכסים שמנוהלים בגמל ובפנסיה אינם סחירים. לכן, לבצע שינוי בתיק הזה בפרק זמן של ארבעה חודשים זה כמעט בלתי אפשרי, בוודאי שלא בתנאי השוק הנוכחיים. בנוסף, חלק מנכסי קרנות הפנסיה הם באג"ח מיועדות, שהקרנות לא סוחרות בהן. הנכסים הסחירים מסתכמים בכ־800 מיליארד שקל בגמל ובפנסיה יחד. משום כך, הגדלת החשיפה בכ־24 מיליארד שקל היא אף משמעותית יותר משנדמה במבט ראשון, ובפועל המוסדיים הגדילו את שיעור החשיפה בכ־3% ביחס לנכסים הרלוונטיים.
משפיעים על המומנטום
המוסדיים הם בין הגורמים המשפיעים ביותר על המומנטום בשוק הישראלי. אם המוסדיים חשים כי השוק המקומי מהווה הזדמנות, ומזרימים אליו כספים, יווצר מומנטים חיובי, ולהפך ‑ כאשר המוסדיים מאמינים כי הכלכלה המקומית נחלשת, ושוק ההון הישראלי עלול להשיא תשואות חסר, הוצאת כספים מתוך ישראל תביא למומנטום שלילי. כך קרה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023, כאשר המוסדיים חששו מפני ההשלכות של ההפיכה המשטרית והחלו להגדיל את החשיפה לשווקים בחו"ל תוך הוצאת כספים מישראל.
ההשלכות של העברת הנכסים מעבר לים הורגשו היטב. מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה הישראלית, הניב תשואה של פחות מ־4% לאורך 2023 לעומת 28% במדד S&P 500 האמריקאי. באוקטובר 2023 החשיפה של המוסדיים לחו"ל לעומת ישראל כבר הגיעה לשיא: בקרנות הפנסיה החשיפה היתה בשיעור של כמעט 50% ובקופות הגמל בשיעור של כמעט 55%. אולם מאז, דווקא בנקודת השפל הביטחונית של ישראל, החלו המוסדיים להגדיל את החשיפה לשוק המקומי.
המוסדי שהגדיל את החשיפה לישראל בצורה המשמעותית ביותר הוא מור גמל ופנסיה. מנהל ההשקעות הראשי אורי קרן אמר ל"כלכליסט" כי "לאורך 2023 ועד אוקטובר ביצענו מהלך משמעותי מאוד של הגדלת החשיפה לחו"ל. זאת על רקע ניהול כלכלי בעייתי של המדינה, וחוסר הוודאות והחולשה הכלכלית שנודלו בשל החקיקה המשפטית השנויה במחלוקת. באוקטובר קרו שלושה דברים שהגדילו את האטרקטיביות של ישראל בעינינו: השוק המקומי התמוטט בימים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה, מה שיצר תמחור זול בצורה קיצונית לעומת שווקים אחרים. כמו כן, ההערכה שלנו היתה שהאירוע הביטחוני הקשה והנוראי הוא לא סכנה קיומית לישראל, ולכן היא תוכל לצאת מזה. ושלישית, המהלכים השנויים במחלוקת, להערכתנו, ירדו מהפרק".
בנוגע לשאלה האם מור גמל ופנסיה לוקחת בחשבון את האפשרות שתתפתח מלחמה בהיקף מלא בצפון, משיב קרן כי "אנחנו לא יודעים מתי האירוע הביטחוני ייגמר. זה יכול להיגמר תוך שבוע או תוך שנה, ואנחנו לא יודעים מה יקרה בדרך. אבל כשמדדנו את התמחור של השוק באוקטובר לעומת שאר השווקים, היינו בטוחים שבהסתכלות של שנתיים השוק יניב ביצועי יתר מול השווקים הפיננסיים בשאר העולם. מאז השוק עלה, אך גם המדדים העולמיים עלו, כך שהפער למעשה כמעט לא נסגר. לכן השוק עדיין זול יחסית ועדיין מהווה הזדמנות".
קרן מבהיר כי "החשיבה הכללית היא להמשיך ולהגדיל את החשיפה בישראל, אבל הניהול הכלכלי של המדינה מוריד את החשק להמשיך להגדיל משקל בישראל. הניהול של המדינה חזר להיות שנוי במחלוקת. המשאבים שמופנים לסקטורים מעוררי צמיחה קטנו לעומת מקומות סקטוריאליים שאינם מחוללי צמיחה. היזמות בישראל מוכיחה את עצמה והכלכלה מפתיעה בעוצמה שלה, אבל הנזק של ניהול כלכלי שגוי הוא נזק מצטבר לטווח הארוך. ראינו את זה בהורדת הדירוג, שמצביעה על כך שיש גבול לסבלנות של משקיעים זרים. עכשיו אנחנו בעמדת המתנה לראות איך הדברים יתפתחו. יכול להיות שנחליט להגדיל עוד יותר את החשיפה לישראל, אבל כרגע אנחנו לא שם. תקציב שיהיה טוב יותר יכול לגרום לנו לרצות להגדיל את החשיפה לישראל".
קרן מוסיף כי "אני חושב שהתמחור בישראל הוא אטרקטיבי. כשהשקט ישוב, גם אם הסיטואציה הכלכלית לא תהיה מופלאה, הוא יביא לגאות בשוק המניות המקומי. כשזה יקרה, אף אחד לא יוכל לקנות מניות בהיקפים גדולים כפי שמחפשים המוסדיים. לכן, כבר עכשיו חשוב לנו להיות שם. אנחנו לא עושים את זה מתוך ציונות, אלא מתוך הרצון להשיא תשואה עודפת לעמיתים שלנו. אנחנו מאמינים בכלכלה המקומית גם בתקופות משבר".
"ההחלטה התבררה כנכונה"
מנורה מבטחים היא גוף הפנסיה הגדול בישראל, ומנהלת נכסים בהיקף של 222.3 מיליארד שקל. על כן, כל תנועה שלה גורמת להזרמת מיליארד שקלים לתוך או מחוץ לשוק המקומי. מאז אוקטובר הגדילה מנורה מבטחים את החשיפה לישראל ב־2.6 מיליארד שקל. לדברי אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים בחברה, "השוק בישראל לאחר 7 באוקטובר ירד בשיעור של 15% וזיהינו הזדמנות. הגדלת החשיפה לשוק המקומי התבררה כנכונה, כיוון שהשוק תיקן בישראל כ־20% מהנקודה הנמוכה ביותר, שהיתה לאחר אותה שבת שחורה. מעבר לכך ישנם כמה גורמים שתומכים בשוק המקומי – אנו נמצאים במגמה של ירידה בריבית וחזרה של אנשי מילואים, לצד עלייה בצריכה בכרטיסי אשראי, ולכן אנחנו אופטימיים".
מונטל מציין כי מהלך הגדלת החשיפה לישראל רחוק מלהיות נטול סיכון: "האיום מהצפון, במידה שיתממש ויהפוך למלחמה חזיתית, צפוי להיות בעל השפעה מהותית על הכלכלה המקומית. לכן הגדלת החשיפה לישראל כיום נעשית בצורה הדרגתית ומחושבת".
