בבריל רוצים לבטל תקרת הבונוסים של המנכ"ל יהודה אלבז
בבריל רוצים לבטל תקרת הבונוסים של המנכ"ל יהודה אלבז
קבוצת ההנעלה והאופנה מעוניינת לשדרג את שכרם של המנכ"ל והמשנה למנכ"ל, שחברים בדבוקת השליטה, ב־45% וב־33% בהתאמה. במסגרת השיפור, בריל מעוניינת לבטל את תקרת התגמולים השנתית של המנכ"ל
החגיגה של המשפחה השולטת: קבוצת ההנעלה והאופנה בריל מבקשת לשפר את תנאי ההעסקה של בכיריה — מנכ"ל החברה יהודה אלבז (7%) והמשנה למנכ"ל שלמה בוסקילה (8%) - שניהם מבעלי השליטה - ואת אלו של היו"ר שחר תורג'מן. זאת, 4 חודשים בלבד לאחר שעדכנה את מדיניות התגמול שלה, ו־3 חודשים אחרי שכבר אישרה את עדכון תנאי ההתקשרות של המשנה למנכ"ל בוסקילה, שכעת ישודרגו שוב.
במסגרת השיפור המבוקש, שעליו תצביע האסיפה בתחילת ינואר, בריל מעוניינת לבטל את תקרת התגמולים השנתית של המנכ"ל ולהוסיף לשלושת הבכירים תגמול הוני בצורת אופציות, כך שעלות שכרם תעלה ב־45%-24% לעומת זו שקיבלו ב־2021. כל זאת, בזמן שבריל רשמה נסיגה בתוצאותיה הכספיות עד כה, כשהרווח התפעולי בינואר־ספטמבר ירד ל־41 מיליון שקל לעומת 47 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במסגרת עדכון מדיניות התגמול באוגוסט הועלתה תקרת השכר החודשי הקבוע של המנכ"ל מ־90 אלף שקל ל־100 אלף שקל; של היו"ר מ־75 אלף שקל ל90 אלף שקל; ושל משנה למנכ"ל מ־65 אל שקל ל־70 אלף שקל. כמו כן התווספה האפשרות לחלוקת תגמול הוני ועודכן המנגנון הקובע את תנאי הסף לחלוקת המענק השנתי. כעת מבקשת בריל לשנות את תנאי העסקת המנכ"ל אלבז, שהוא בעל עניין וחבר בדבוקת השליטה בה, ולהסיר את תקרת עלות התגמולים השנתית שלו שנקבעה ב־2020 על 2 מיליון שקל; לקבוע את מנגנון חישוב המענק השנתי לפי תנאי הסף שנקבעו במדיניות התגמול; ולאפשר לו לקבל תגמול הוני בדמות אופציות ל־87 אלף מניות החברה (1.43%), בשווי כולל של 1.2 מיליון שקל. זאת, ללא תמורה ובמחיר מימוש של 36.5 שקל למניה הגבוה ב־46% משווי המניה כיום, ושיבשילו בשלוש מנות לאורך שלוש שנים. כך שעלות התגמולים השנתית שלו ב־2022 (בהתבסס על ביצועי ינואר־ספטמבר) תהיה גבוהה ב־45% מזו שקיבל ב־2021 ותעמוד על 2.9 מיליון שקל במקום 2 מיליון שקל, עם תגמול קבוע של 1.5 מיליון שקל, מענק של מיליון שקל ותגמול הוני בשווי 400 אלף שקל.
הדיווח על ביטול תקרת התגמולים השנתי של אלבז, מופיע בהודעה של בריל כהערת שוליים ולא במסגרת הדיווח העיקרית, אך יו"ר בריל, תורג'מן, אמר ל"כלכליסט" כי מדובר בעניין טכני בלבד וכי "המגבלה על תגמוליו של המנכ"ל נוספה ב־2020 לבקשת המוסדיים לאור ההפסד שבריל רשמה ב־2019 וכעת לאחר שב־2021 היא רשמה את הרווח הכי גבוה בתולדותיה ובשנה הנוכחית מצבה גם טוב, סך הכל מבקשים להחזיר את התנאים הקודמים שלו".
המשנה למנכ"ל שלמה בוסקילה, שגם הוא בעל עניין וחבר בדבוקת השליטה, ביחד עם בני משפחתו ובהם גם המנכ"ל, קיבל ב־2021 תגמולים בעלות שנתית של 1.37 מיליון שקל, מהם 970 אלף שקל כשכר קבוע ו־400 אלף שקל כמענק שנתי. בספטמבר אושרה העלאת תקרת המענק עבורו מ־400 אלף שקל ל־600 אלף שקל, ולצד זאת בוטלה האפשרות להפחית את שכרו במקרה שהחברה רושמת הפסד שנתי. כעת, מבקשים בבריל להעניק לו גם תגמול הוני בדמות 44 אלף אופציות למניות החברה, בשווי כולל של 600 אלף שקל, ללא תמורה ובתנאי מימוש והבשלה כשל המנכ"ל. כך שעלות התגמולים השנתית שלו ב־2022 תהיה גבוהה ב־33% מזו שקיבל בשנה הקודמת ותגיע ל־1.8 מיליון שקל, מהם מיליון שקל בשכר קבוע, חצי מיליון שקל כמענק ו־200 אלף שקל שווי התגמול ההוני.
עבור תגמוליו של היו"ר מבקשים בבריל לקבוע את מנגנון חישוב המענק השנתי שלו בהתאם לתנאי הסף שנקבעו במדיניות התגמול; ולאפשר לו לקבל גם תגמול הוני בדמות אופציות ל־76 אלף מניות החברה (1.2%) בשווי כולל של מיליון שקל, ללא תמורה ובמחיר מימוש ובתנאי הבשלה זהים לאלה של אלבז ובוסקילה. כך שעלות התגמולים השנתית שלו ב־2022 תהיה גבוהה ב־24% מזו שקיבל ב־2021 ותגיע ל־2.7 מיליון שקל, מהם דמי ניהול וייעוץ של 1.3 מיליון שקל, מענק של מיליון שקל ותגמול הוני בשווי של 350 אלף שקל.
בריל נסחרת כיום לפי שווי של 150 מיליון שקל לאחר שמנייתה איבדה מתחילת השנה 24% משוויה, בדומה לירידות שנרשמו במדד ת"א All Share שבו היא נכללת. שבעה מבעלי העניין בחברה, בהם המנכ"ל אלבז והמשנה למנכ"ל בוסקילה הם בני משפחה וצדדים להסכם הצבעה היוצר דבוקת שליטה המחזיקה ב־45% מהון המניות של החברה, כששלושה מהם מכהנים בדירקטוריון בריל. איש העסקים ג'קי בן זקן מחזיק ב־24% נוספים.
