סגור
אורי קיסוס מנכ"ל מור גמל
אורי קיסוס מנכ"ל מור גמל (צילום: עמית שעל)

מור גמל נטלה הלוואה של 135 מיליון שקל מבנק הפועלים

חברת הגמל והפנסיה הציבורית של בית ההשקעות — שהיא הצומחת ביותר בענף — תשלם לבנק ריבית של 4.34% בשנה. ב־2021 שילמה מור גמל עמלות של 133.5 מיליון שקל לסוכני הביטוח, וקצב הגיוסים השנה מבטיח להם עמלות של יותר מ־100 מיליון שקל

הצמיחה המהירה של מור בגיוס חוסכים לתחום הגמל מאלצת את החברה להתמנף. מור גמל ופנסיה הציבורית נטלה הלוואה של 135 מיליון שקל מבנק הפועלים. ההלוואה נושאת ריבית של 4.34% בשנה, שתיפרע מדי חצי שנה בחלקים שווים מאפריל 2023. קרן ההלוואה תיפרע בחמישה תשלומים שנתיים רצופים מאוקטובר 2025 עד אוקטובר 2029.
במסגרת התניות ההלוואה מור גמל חייבת לשמור מ־2024 על תזרים מזומנים גבוה ב־10% מהחוב שנטלה, והונה העצמי לא יפחת מ־70 מיליון שקל — זאת לעומת הון עצמי של 190 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון השני של השנה. ההלוואה תלויה גם בהיקף נכסיה של מור גמל, ואחד מתנאיה קובע כי מסוף הרבעון הרביעי של השנה הנוכחית לא יפחת שווי הנכסים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה של מור מ־40 מיליארד שקל.
מור גמל ופנסיה, החברה־הבת של בית ההשקעות מור (28.64%), היא חברת הגמל שצומחת בקצב המהיר ביותר בענף הגמל. מאז 2018 — השנה שבה החל בית ההשקעות לפעול בתחום — גדלו נכסיו ל־43.7 מיליארד שקל, והחברה אף הקימה קרן פנסיה באפריל האחרון, שמנהלת כבר 800 מיליון שקל.
ההלוואה שאותה נוטלת מור גמל, בהובלת המנכ"ל אורי קיסוס, נלקחת תשעה חודשים בלבד לאחר שהיא הונפקה בבורסה לפי שווי של 750 מיליון שקל. במסגרת אותה הנפקה הוזרמו לחברה 100 מיליון שקל, והצמיחה המהירה הזניקה את שווי החברה בבורסה לכ־820 מיליון שקל.
מדוע נזקקה הנהלת מור להלוואה גדולה זמן קצר כל כך לאחר ההנפקה? התשובה לכך היא כי למרות הצמיחה המואצת, עברה החברה לרווחיות רק בשנה הנוכחית. זאת מאחר שאת הצמיחה חייבת מור — מעבר לתשואות העודפות שהשיגה — גם לשיתוף הפעולה העסקי שלה עם סוכני הביטוח.
הפעילות מול הסוכנים בתחומי הגמל והפנסיה עולה לחברה הרבה כסף. העמלות שמשלמים המוסדיים לסוכני ביטוח מתחלקות לשתיים: עמלת נפרעים — שמחושבת לפי שיעור מסוים מיתרת הנכסים הצבורים, המנוהלים עבור עמיתים שהם לקוחות הסוכן; ועמלת היקף — תשלום חד־פעמי, המבוסס על יעדי גיוס שנתיים וכפוף למנגנון השבה/קיזוז, שנועד לתמרץ את הסוכנים לשמר את הנכסים. כלומר, הצלחתה של מור וצמיחתה מחייבות אותה גם לפתוח את הכיס.
מתחילת השנה ועד ספטמבר גייסה מור גמל ופנסיה כ־16 מיליארד שקל — קצב שמצביע על גיוסים של יותר מ־20 מיליארד שקל בשנה. בהתחשב בכך שעמלת ההיקף בשוק עומדת על 5%, החברה נאלצת לשלם 100 מיליון שקל לסוכני ביטוח, וזאת עוד לפני שהובאו בחשבון העלויות לפתיחת קרן הפנסיה החדשה וגיוס עובדים חדשים על רקע הצמיחה בנכסים.
ב־2021 שילמה מור 48.9 מיליון שקל כעמלות נפרעים ו־84.6 מיליון שקל כעמלות היקף — כלומר, עמלות בהיקף של 133.5 מיליון שקל לעומת 48.2 מיליון שקל ב־2020. למעשה, העמלות האלה כמעט השתוו להכנסות הכוללות של החברה לאורך השנה, שהסתכמו ב־135.5 מיליון שקל, ולכן מור גמל ופנסיה לא הצליחה להציג רווחיות, וסיימה את 2021 עם הפסד של 1.2 מיליון שקל.
לעומת זאת, ברבעונים הראשון והשני של 2022 רשמה החברה רווח של כ־1.2 מיליון שקל. המעבר לרווחיות נובע, בין היתר, גם מההיתר שהעניקה רשות שוק ההון למוסדיים לפרוס על פני 10 שנים את רישום ההוצאות שלהם בקשר עם תשלומים לסוכנויות ולסוכני ביטוח, וכך מור יכולה לרשום רק עשירית מההוצאה על עמלות ההיקף בדו"חותיה.
ההקלה ברישום ההוצאות שהעניקה הרשות למור נעשתה כצעד להגברת התחרות בענף. תשלום גבוה (וחד־פעמי) לסוכנים, בעבור העברות של חוסכים, הוא אירוע זמני בחיי מוסדי צומח, עד אשר הוא ממצה את פוטנציאל הצמיחה שלו.