הנפילות בבורסות בארה"ב נגסו בפנסיות של הישראלים
הנפילות בבורסות בארה"ב נגסו בפנסיות של הישראלים
על רקע הנפילות בוול סטריט בסוף השבוע, במיטב מעריכים כי קופות הגמל, קרנות הפנסיה עד גיל 50 והמסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות רשמו בספטמבר תשואה שלילית ממוצעת של 4%. המסלולים המנייתיים צפויים להציג תשואה שלילית ממוצעת של 8%
אין דבר שהשווקים, כמו גם בני האדם, אוהבים פחות מאי־ודאות. זו אולי הקלישאה הכי שחוקה בהיסטוריה האנושית־פיננסית והיא מסבירה במידה לא מבוטלת את החיבה של המשקיעים לסטטיסטיקות וחיתוכים שונים של נתונים שמייצרים אנלוגיות מסוגים שונים. סטטיסטיקה נותנת תחושה של אפשרות לוודאות קרבה, שהרי מהעבר אפשר ללמוד, וגם אם מה שהיה הוא לא בדיוק מה שיהיה, ההיסטוריה במקרים רבים חוזרת על עצמה — באופנים שונים, אבל היא חוזרת.
בטלטלה הנוכחית בשווקים ניתן להיאחז בכך שההיסטוריה מלמדת אותנו שמרבית המשברים מחזוריים. או במילים אחרות, גם המשבר הזה יעבור ובסופו של דבר הירוק הזוהר ידחק את האדום העגמומי מהמסכים בשווקים. אך הסטטיסטיקה גם מספקת איתות לכך שהמדרון הנוכחי ששוקי ההון מסביב לעולם נמצאים בו עוד עשוי להתגלות כתלול וארוך יותר משחשבו, ציפו או קיוו קודם לכן.
בסוף השבוע התפרסמו נתוני אינפלציה נוספים בארה"ב שהציגו עלייה נוספת במחירים וניפצו את התקוות שהפדרל ריזרב (הפד), הבנק המרכזי האמריקאי, יוריד בקרוב את הרגל מדוושת הריבית. ביום שישי התפרסם מדד האינפלציה שזוכה לחלק ניכר מתשומת הלב של הפד — ה־PCE, מדד הצריכה (Personal Consumption Expenditure), שבניכוי מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים מבטא את מה שמכונה אינפלציית הליבה. זו עלתה ב־0.6% באוגוסט, בעוד הציפיות בשוק היו שהיא תעלה ב־0.5%. מדובר בעלייה חדה יותר מזו של יולי, אז אינפלציית הליבה עלתה ב־0.1% בלבד. אולם בדומה לאוגוסט, גם ביולי היא הפתיעה לרעה כשהציגה את העלייה הזו בעוד בשוק העריכו שהיא דווקא תרד בשיעור של 0.1%. כתוצאה מכך, הקצב השנתי של אינפלציית הליבה בארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל־4.9%, בעוד הציפייה היתה שהיא תהיה 4.7%.
במקביל, התפרסמו נתוני ההוצאה וההכנסה האישית. ההוצאות של הצרכן האמריקאי עלו באוגוסט ב־0.4% לעומת ציפייה לעלייה של 0.3% לאחר שבחודש הקודם הן ירדו ב־0.2%, ומדד ההכנסה עלה ב־0.3% באוגוסט, בדומה ליולי.
במילים אחרות, הפד, שבראשו עומד ג'רום פאוול, קיבל חיזוק נוסף להחלטתו להמשיך בקו העלאת הריבית במטרה להחזיר את שד האינפלציה לבקבוק. הדברים האלה נאמרו במפורש ביום שישי על ידי סגנית יו"ר הפד לאל בריינארד. לדבריה, "המדיניות המוניטרית תהיה כזו של הידוק מוניטרי (העלאת ריבית וצמצום המאזן - י"ר) במשך זמן מה, עד שנהיה בטוחים שהאינפלציה חוזרת לתחום היעד (כ־2% בשנה - י"ר). מהסיבות האלה, אנחנו מחויבים לא לסגת בשלב מוקדם מדי". בכך הכוונה של סגנית היו"ר היא שאף על פי שהשוק סופג פגיעות, אי אפשר יהיה להקל עליו כעת באמצעות הפסקת העלאות הריבית בשל החשש שהדבר יתורגם להשתוללות אינפלציונית.
נתוני האינפלציה, ההוצאות וההכנסות, והדברים שאמרה סגנית יו"ר הפד, שלחו את רוב המדדים המרכזיים לירידות ביום שישי, שנכנסו כולם לטריטוריה דובית — כלומר, ירידה של 20% ומעלה מהשיא האחרון שאליו הגיעו - ובמהרה הסטטיסטיקות העלו בזיכרון את שני המשברים הגדולים האחרונים: משבר הקורונה והמשבר הפיננסי העולמי של 2008.
מדד S&P 500 סיים את יום המסחר בירידה של 1.5% ובכך השלים ירידה של 9.3% בספטמבר. זו הירידה החודשית החדה ביותר של המדד, שכולל את החברות הגדולות ביותר בארה"ב, מאז מרץ 2020, החודש שבו הקורונה פרצה בסערה לשווקים הפיננסיים ושלחה את הבורסות לירידות בקצב מהיר אף יותר מזה של משבר 2008. מתחילת השנה ירד המדד ב־25%. נאסד"ק, המדד שכולל את מניות הטכנולוגיה הגדולות - דוגמת אפל, אלפבית (החברה־האם של גוגל), ומטא (השם הנוכחי של פייסבוק) - ירד ב־1.5%, ובכך השלים ירידה של 10.5% בספטמבר ושל 33% מתחילת השנה. מדד דאו ג'ונס, שכולל את החברות המסורתיות יותר, ירד גם הוא בשיעור של 1.7%, השלים ירידה חודשית של 8.8% ומתחילת השנה צנח גם בשיעור דו־ספרתי (21.5%).
למעשה, עבור כל המדדים האלה זוהי פתיחת השנה הגרועה ביותר מאז 2002. בנוסף, עבור מדדי נאסד"ק ו־S&P 500 מדובר על סגירה של שלושה רבעונים הפסדיים ברציפות. זו הפעם הראשונה שזה קורה מאז 2009. כלומר, מאז המשבר העולמי. עבור דאו ג'ונס זו הפעם הראשונה מאז 2015. עבור S&P 500, זו פתיחת השנה השלישית הגרועה ביותר מאז 1931.
עד כמה המשבר יכול להחריף ועד לאן יגיעו הירידות? לאף אחד אין כדור בדולח או יכולת לדעת את העתיד בוודאות, אבל יש, כאמור, סטטיסטיקות. בששת השווקים הדוביים האחרונים הירידה הממוצעת במדד S&P 500 היתה 39%. כדי להתיישר לממוצע, על המדד לרדת בעוד 19% מרמתו הנוכחית. חדשות רעות נוספות מהכיוון הסטטיסטי מגיעות נוכח העובדה שבמקרים האלה נקודת המפנה עבור שוק המניות התרחשה כשהפד החליט לשנות כיוון.
"הדולר הוא המטבע שלנו, אבל הוא הבעיה שלכם", אמר ב־1971 שר האוצר בממשלו של הנשיא רונלד רייגן, ג'ון קונלי. בפרפראזה על כך ניתן לומר שהבורסות האמריקאיות הן של ארה"ב, אך הצניחות שהן חוות הן הבעיות של העולם כולו, גם של ציבור החוסכים הישראלים.
זאת משום שנתח נכבד מהחסכונות של הציבור הישראלי מושקע מעבר לים. כיום המוסדיים שמנהלים את חסכונות הציבור — חברות הביטוח ובתי ההשקעות — הם גופי ענק שחולשים כל אחד על עשרות ומאות מיליארדי שקלים, ובכל חודש זורמים אליהם סכומי עתק נוספים, גם בזכות חוק פנסיית חובה וגם בשל הפופולריות של יתר אפיקי החיסכון. כשגופים כמו מנורה מבטחים, מגדל ביטוח, כלל ביטוח והפניקס מנהלים כל אחד 300-250 מיליארד שקל, השוק המקומי קטן עליהם. כלומר, כמות הסחורה שבה הם יכולים להשקיע בישראל "לא מזיזה את מחט התשואה עבורם". לכן, בגופים רבים שיעור האחזקה במניות בחו"ל מכלל המניות המוחזקות הוא 40% ומעלה, כשארה"ב היא הכתובת המרכזית לביצוע ההשקעות. משום כך, המתחולל בוול סטריט משפיע בצורה משמעותית על כל אחד מאיתנו.
מתחזית ביצועי קופות הגמל וקרנות הפנסיה שפרסם ביום שישי בית ההשקעות מיטב עולה כי ספטמבר היה החודש הגרוע ביותר עבור קופות הגמל השנה והקשה ביותר מאז מרץ 2020. לפי ההערכה של מיטב, קופות הגמל, קרנות הפנסיה המקיפה עד גיל 50, והמסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות הגדולות יציגו בספטמבר תשואה שלילית ממוצעת של 4% לעומת תשואה שלילית ממוצעת של 8.9% במרץ 2020. המסלולים המנייתיים בעולם הגמל צפויים להציג תשואה שלילית ממוצעת עמוקה יותר של 8%. מסלולי הפנסיה לגילאי 60-50 ו־60 ואילך צפויים להציג תשואות שליליות ממוצעות מתונות יותר של 3.6% ו־2.4% בהתאמה.
לפי הצפי של מיטב, בתשעת החודשים הראשונים של השנה, המסלולים הכלליים יניבו תשואה שלילית ממוצעת של 9.2%, המסלולים המנייתיים יניבו תשואה שלילית ממוצעת של 18%, ומסלולי הפנסיה יציגו תשואה שלילית ממוצעת של 7.7% (עד גיל 50), 5.9% (גילאי 60-50) ו־4.1% (גיל 60 ואילך). זאת אף שהשוק הישראלי ספג פגיעה פחותה בהשוואה לאחיו הגדול בארה"ב. כך, מתחילת השנה ירד מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה המקומית, ב־8.4% בלבד, והוא רחוק ב־12.4% מהשיא שאליו הגיע במחצית הראשונה של ינואר האחרון. עם זאת, את ספטמבר סיים המדד בירידה של 9.1% - דומה לזו של S&P 500.
