הדולר המשיך לצלול עד ל-3.75 שקלים - ירד בחדות גם בשווקים הגלובליים
הדולר המשיך לצלול עד ל-3.75 שקלים - ירד בחדות גם בשווקים הגלובליים
הדולר נחתך ב-2.6% מול השקל, לרמתו הנמוכה מאז אוגוסט 2023; הנסיגה באינפלציה בארה"ב נמשכת - נתונים שמקדמים לפי הערכות בשוק את מועד הורדת ריבית הפד; התגובה במט"ח: היורו ב-1.7% ל-1.087 דולר; המטבע האמריקאי מאבד במקביל 1.5% מול סל המטבעות
השקל מטפס היום בחדות מול הדולר, במקביל לנפילה של הדולר בשווקים הגלובליים. זאת לאחר נתוני האינפלציה המעודדים שפורסמו היום בארה"ב - נתונים אלה, לפי הערכות, מקדמים את מועד ההורדה של ריבית הפד.
הדולר נופל ב-2.6% מול המטבע המקומי ונסחר ב-3.75 שקלים - שערו הנמוך ביותר מאז אוגוסט השנה. היורו עם נסיגה של 1% ל-4.08 שקלים.
האטה מפתיעה לטובה נרשמה במדד המחירים לצרכן של אוקטובר בארה"ב: המדד עלה ב-3.2% בחישוב שנתי, מול תחזיות לנתון של 3.3%, בהמשך למדד של 3.7% בספטמבר.
התגובה החדה בשווקים הגלובליים: היורו קופץ ב-1.7% ל-1.087 דולר, הפאונד מזנק ב-1.7% ל-1.249 דולר. מול סל המטבעות נופל הדולר אינדקס ב-1.5% ל-104.1 נקודות.
מחר יתפרסמו נתוני האינפלציה גם בישראל ובבריטניה, וביום חמישי יתפרסמו נתוני הצמיחה של הכלכלה הישראלית.
סוכנות דירוג האשראי S&P פירסמה אמש הודעה שמרחיבה מעט את תחזיותיה בנוגע להשפעות השליליות של המלחמה על הכלכלה הישראלית.
הסוכנות לא שינתה את דירוג האשראי של המדינה, אלא ציינה כי לפי הערכותיה התוצר הישראל צפוי להתכווץ לצמיחה שלילית של 5% ברבעון האחרון של 2023, ואילו הגירעון הממשלתי בשנתיים הבאות צפוי להצטבר ליותר מ-10%.
לפי הסוכנות, מדובר בגירעון ממוצע של 5.3% תמ"ג הן ב-2023 והן ב-2024. בסך הכל משאירים שם את תחזית הצמיחה לשנתיים הבאות ברמות של 1.5% ב-2023 וב-0.5% בלבד בשנה הבאה, דבר המשקף צמיחה שלילית לנפש הן השנה והן בשנה הבאה.
הדוח היה "מהמוצלחים יותר שיכולנו לצפות, בהתחשב בנסיבות", לפי רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות.
"הדוח שם דגש על רשימה ארוכה של גורמים שפועלים לטובת המשק, מציין את נקודות החוזקה שלו ומתכתב עם דברי בנק ישראל, שהמשק "נכנס לאירוע" בנקודת פתיחה חזקה. מה עוד שחלפו כשלושה שבועות של לחימה מאז פורסמה תחזית בנק ישראל, ועדיין התרחיש המוגבל, הנוח יותר, נחשב מרכזי".
עוד אמר הבוקר מנחם כי תחזיות סוכנות הדירוג תואמות את התרחיש האופטימי יותר - מלחמה שתתקיים בחזית הדרום בלבד ותימשך בין שלושה לשישה חודשים.
"תחת תרחיש החברה, ולנוכח גמישותה, איתנותה ויכולות ההתמודדות הכלכלית המוצלחות של ישראל מהעבר, הנזק הכלכלי יוגבל לרבע האחרון של השנה, ויושפע מצמצום כוח העבודה, עלויות הכרוכות בגיוס המילואים הנרחב, קרבת שדה הגז תמר לעזה, פגיעה בענף התיירות והתעופה, צמצום פעילות הבנייה עקב אי הגעת עובדים מעזה ומהגדה והפחתה של ההשקעות המקומיות והזרות.
"אולם, בשנה הבאה תירשם התאוששות ופיצוי בדמות צמיחה מהירה יתקבל כבר ב-2025".
מנחם הוסיף כי "למעשה, בדוח לא החמיצו כלכלני החברה כל הזדמנות להזכיר גורמים שיסייעו למשק לצלוח בהצלחה גם את המלחמה הנוכחית, למרות שהם מודים שזו אינה דומה כלל ועיקר לאירועים קודמים, שהיו מבצעיים ותחומים באופיים. בין השאר מדובר בעתירות הייטק, ביתרות המט"ח הגבוהות של בנק ישראל, ברמת האינפלציה בארץ, שהיא נמוכה יותר מאשר במדינות רבות בעולם המפותח ובנגישות הטובה של המדינה לשוקי החוב בחו"ל".
למרות התחזיות האופטימיות, מנחם הדגיש כי חלק מהדברים כן תלויים בישראל ובמדיניות הכלכלית שתינקט, ולכן "דווקא נוכח ריבוי נקודות החוזקה שצוינו – אם תינקט התנהלות לא כלכלית ופחות אחראית יש לנו הרבה מה להפסיד".
לפני כשלושה שבועות הורידה הסוכנות את תחזית דירוג האשראי של ישראל מ"יציבה" ל"שלילית", בשל המלחמה. כבר אז ציינו בסוכנות את הציפיות שלה לכך שהכלכלה הישראלית תציג ברבעון הנוכחי צמיחה שלילית של 5%.
"אם הנחת היסוד בשבוע שעבר הייתה שבנק ישראל במסגרת מאמציו לייצר מדיניות פיסקלית מרחיבה שתתמוך במאמץ המלחמתי מכין את הקרקע להורדה בריבית, ההתפתחויות בצפון מקטינות את ההסתברות לכך", כתב אלי אייזן, אסטרטג ראשי בטראסט קפיטל.
"כיום ההנחה היא שאם המצב בצפון יסלים עלויות המלחמה הישירות עלולות לגדול מאוד ובנק ישראל ישהה תרחישים שכוללים הורדת ריבית, ואנו רואים את המערכת הפיננסית מגלמת את הסיטואציה וממהרת להגיב: הדולר חוזר ומתחזק, תשואות אג"ח עולות ומדדי המניות סובלים.
"אך עוד קודם לכן, מדד המחירים בארה"ב יהיה מפתח להחלטות הפד בהמשך. גם בישראל יתפרסם השבוע מדד המחירים, ובהחלטותיו לגבי הריבית יתחשב בנק ישראל בעובדה שבאמצעות מדיניות הריבית שלו הוא מייצר מצב בו הריבית הריאלית בישראל נמוכה מבארה"ב, שמעיד על עיוות מסויים, בהתחשב בחוסנם של שני המשקים".
