פרשנותאבולוציה, גרסת שוק ההון
פרשנות
אבולוציה, גרסת שוק ההון
מספר מקרי האובר רולינג הגיע לשיא בשנת 2023, מה שיצר תנועת נגד מצד המוסדיים והוביל להדחת הדח"צים מביג ומטריקס
בשוק ישנם מי שמעריכים שהדחת הדח"צים מביג ומטריקס בשל התמיכה שלהם באובר־רולינג בנוגע לתנאי השכר של המנכ"לים תשים בפועל קץ לתופעה.
אפשר לגלות סקפטיות ביחס לקביעה כזו, ולא יהיו חסרות סיבות לכך בהתבסס על העבר הקרוב והרחוק, שכן כבר היו מקרים שבהם המוסדיים הצביעו נגד תנאי שכר, אך בקריצת עין הבהירו שלא יפעילו את השוט המרכזי שבידיהם - הצבעה נגד הדירקטורים שתמכו באישור תנאי שכר חרף התנגדות בעלי המניות. אז מה נשתנה? מדוע בחרו המוסדיים לנקוט יד קשה נגד נגה קנז־ברייר, שכהונתה בביג לא הוארכה, ונגד איתיאל אפרת, שהודח ממטריקס?
התשובה נעוצה, ככל הנראה, בהגדשת הסאה. במילים אחרות, למוסדיים נשבר. מאז נחקק התיקון שמאפשר זאת בשנת 2012, חברות ביצעו אובר־רולינג ב־100 מקרים שונים. ב־2023 מספר מקרי האובר־רולינג הגיע לשיא. וזו לא רק הכמות, אלא גם האיכות. במטריקס, למשל, זו כבר היתה הפעם החמישית, ולא דובר בכסף קטן, אלא באישור שכר בעלות של כ־22 מיליון שקל בשנה.
כפי שכלכלה היא לא מדע מדויק, אלא מדע חברתי, גם שוק ההון מתפתח לא אחת על בסיס תגובות שרשרת אנושיות, שנטועות גם בעולם הרגש, ולא רק בעולם האקסלים והניתוח האנליטי הקר. הרי ניתן לטעון, ולא בלי צדק, שישנה סיבה טובה לכך שהמחוקק העניק לחברות את האפשרות לבצע אובר־רולינג, ושמלכתחילה הקביעה שלפיה בעלי שליטה מנועים מלהצביע על שכר הבכירים היא תמוהה, שכן חלקם היחסי במימון עלות השכר גבוה משל יתר בעלי המניות.
השילוב של ריבוי אירועי האובר־רולינג, יחד עם תנאי שכר גבוהים שעמדו במוקד, יצרו תנועת נגד סימבולית מצד המוסדיים. באותה המידה, הפעולה היתה עשויה להיות מופנית כלפי דירקטורים אחרים.
כך הגיע לעולם גם החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. הטענה המשמעותית ביותר נגד החוק היא היותו מפלה. מדוע יש להגביל רק את השכר של מנכ"לי הבנקים? למה הדבר לא חל על המנהלים בכל הסקטורים? מה גם שהדבר יוצר עיוות בדמות מנכ"לים של חברות קטנות משמעותית מבנקים ששכרם כפול ומכופל. גם במקרה הזה, המטוטלת נעה לצד אחד באופן קיצוני, כשמנכ"לי בנקים קיבלו שכר בעלות של 20—30 מיליון שקל בשנה שדקר את העין, ואז הטבע האנושי דחף אותה לצד השני, יש שיאמרו בקיצוניות.
