סיידוף מגלה את המחיר של לשלם 1.1 מיליארד שקל בלי בדיקת נאותות
סיידוף מגלה את המחיר של לשלם 1.1 מיליארד שקל בלי בדיקת נאותות
שיכון ובינוי סיימה גם את הרבעון השני בהפסד בשורה התחתונה, כששתי המשקולות המרכזיות על כתפיה הן הדיור להשכרה, שאליו נכנסה תחת שרביט המנכ"ל תמיר כהן שעזב לפני חודשיים, והפעילות באפריקה, שאליה נכנסה תחת שליטת שרי אריסון
הירושות שנתי סיידוף קיבל משרי אריסון, בעלת השליטה הקודמת בשיכון ובינוי, ומתמיר כהן, המנכ"ל עד יוני, ומי שקיבל ממנו יד חופשית בניהול החברה, הן האתגר הגדול של שיכון ובינוי בעתיד הנראה לעין. ובפרפראזה על דבריו של ראש הממשלה מלפני כמה שנים יכול סיידוף לטעון שבניכוי הפעילות באפריקה, שהיא ירושתה של אריסון, ופרויקטי הדיור להשכרה, שהם הירושה של כהן, מצבה של החברה בסך הכל טוב.
סיידוף הפך לבעל השליטה (47%) בשיכון ובינוי ב־2018 לאחר שרכש אותה מאריסון תמורת 1.1 מיליארד שקל. הוא ביצע את הרכישה ללא בדיקת נאותות, גבר על מאיר שמיר שהתחרה מולו, וגם לקבל מאריסון הנחה של כ־13% על מחיר השוק. לא היה מדובר בדבר של מה בכך, משום שבאותה עת שיכון ובינוי התמודדה עם חזיתות משפטיות וחשדות חמורים לשוחד לגבי פעילותה באפריקה.
זמן קצר לאחר מכן החל תמיר כהן לכהן כיו"ר ומנכ"ל שיכון ובינוי, ובאפריל 2022, בלחצם של המוסדיים הוא נאלץ לעבור לכהן כמנכ"ל בלבד. עד לאחרונה סיידוף אומנם החזיק בשליטה בחברה, אך לא היה פעיל בה. אולם לפני חודשיים הוא העביר בראיון לכלכליסט ביקורת חריפה על החלטות שקיבלה החברה בניהולו של כהן שהתפטר, ומעט לאחר מכן, ומינה עצמו ליו"ר החברה. סיידוף גם בחר שלא להשתתף בהנפקת מניות של 600 מיליון שקל באוגוסט 2023, והנתח שלו בחברה דולל ל־41%.
שיכון ובינוי עוסקת במגוון מגזרי פעילות, שהעיקריים שבהם הם קבלנות בישראל, ארה"ב ואפריקה, לצד ייזום נדל"ן בישראל ובחו"ל, זכיינות ואנרגיה. ברבעון השני של השנה, שהיה גם הרבעון האחרון לכהונתו של כהן כמנכ"ל, היא רשמה ירידה של 8% בהכנסות ביחס לרבעון המקביל, ל־1.97 מיליארד שקל - כשזו מיוחסת בעיקר למגזר הפעילות באפריקה, שבו נפלו ההכנסות ב־93% ועמדו על 16 מיליון שקל בלבד. לעומתו, בשני מגזרי הקבלנות האחרים שלה, בישראל ובארה"ב, היא דווקא רשמה שיפור. הקבלנות בישראל אחראית למחצית מההכנסות הרבעוניות של שיכון ובינוי, 977 מיליון שקל, והן עלו ב־8% ביחס לרבעון המקביל, כשבקבלנות בארה"ב נרשמה קפיצה של 37% לעומת התקופה המקבילה ל־372 מיליון שקל.
מגמה הפוכה זו, של ירידת פעילות באפריקה ועלייה בפעילות בארה"ב מאפיינת את תוצאותיה של החברה מזה תקופה ארוכה, והיא נובעת מהחלטות אקטיביות שהיא קיבלה. במקביל לשינויי הבעלות היא החלה במאמצים להרחיב את פעילותה בארה"ב ולצמצם את זו באפריקה, זאת על רקע התסבוכת הפלילית שגם איימה על יכולתה לגייס מימון לפעילויותיה בה בשל חקירה שפתח הבנק העולמי בנוגע לפרשה, כמו גם לאור חוסר היציבות במדינות רבות ביבשת. תרמה למגמה זו גם כניסתו לחברה של סיידוף, שמרכז פעילותו עד אז היה בארה"ב, ותפיסתה את ארה"ב כשוק יציב מבחינה כלכלית ורגולטורית ובו פוטנציאל פרויקטים ופעילויות רב שאף התרחב בשנים האחרונות לאור השקעות פדרליות בקידום פרויקטי תשתיות. כך, צבר ההזמנות באפריקה התכווץ מ־6.5 מיליארד שקל ב־2018 ל־757 מיליון שקל בסוף יוני השנה, וזה שבארה"ב עלה במקביל מ־525 מיליון שקל ל־5.9 מיליארד שקל.
אבל היציאה מאפריקה נובעת גם מבעיות וקשיים שבהם נתקלה הפעילות של שיכון ובינוי ביבשת. בהם, רק בשנה החולפת נאלצה החברה לחדול מפעילות באתיופיה בשל אירועי אלימות במדינה וספגה מכך הפסדים של 290 מיליון שקל. כאשר בניגריה, בעקבות מהלכיו של הבנק המרכזי הניגרי ביוני 2023 לפיחות המטבע המקומי, זה צנח מיחס של 474 ניירה לדולר ל־1,574 ניירה לדולר כיום. כשהפסדיה של החברה מכך מצטברים עד כה ל־202 מיליון שקל, מהם 81 מיליון שקל בינואר-יוני.
ביולי התקשרה שיכון ובינוי במזכר הבנות למכירת הפעילות בניגריה עם קבוצת פרלין (Perleen) הפרטית בבעלות פאולו פרסיקו האינטלקי, שפועלת בתחומי הסחר בחקלאות, מינרלים ויהלומים. תמורת המכירה נקבעה על 100 מיליון דולר, ושיכון ובינוי היתה צפויה לרשום בגינה הפסד של 290-220 מיליון שקל. אולם השבוע חזרה בה פרלין ממזכר ההבנות והעסקה ירדה מהפרק.
לעומת זאת, פרשיית השוחד לעובדי ציבור באפריקה הגיעה במהלך הרבעון לסיומה. ביולי חתמה שיכון ובינוי על הסדר טיעון מול פרקליטות המדינה שלפיו החברה־הבת שמרכזת את פעילותה באפריקה (SBI תשתיות) תורשע בעבירה של קשירת קשר לפשע ובהפרה של חוקי ני"ע ותשלם למדינה קנס של כ־260 מיליון שקל. הפרשה זו של 260 מיליון שקל היא שהעבירה את שיכון ובינוי להפסד תפעולי של 70 מיליון שקל ברבעון, ירידה של 73% מההפסד התפעולי ברבעון המקביל. זאת כאשר בכלל מגזרי הפעילות, פרט לקבלנות באפריקה, רשמה החברה רווח תפעולי ושיפור ביחס לרבעון המקביל. במגזרי יזמות הנדל"ן בישראל והזכיינות עברה שיכון ובינוי מהפסד ברבעון המקביל, לרווחיות (הפסד של 104 מיליון שקל ברבעון המקביל ורווח תפעולי של 103 מיליון ברבעון השני השנה ביזמות הנדל"ן, והפסד של 135 מיליון שקל ברבעון המקביל ורווח של 45 מיליון שקל ברבעון השני בזכיינות). וזאת, חרף שיערוכים שליליים של 36 מיליון שקל שנחלקו ביניהם בגין פרויקטי הדיור להשכרה של החברה בישראל. כאשר ברבעון המקביל הפסדי השיערוך היו גבוהים בהרבה והגיעו ל־429 מיליון שקל. הפסדי שיערוך אלה שמצטברים כבר ל־1.1 מיליארד שקל הם הירושה שקיבל סיידוף מהמנכ"ל כהן, ושבנוגע אליהם טען בראיון לכלכליסט בחודש יוני כי "מה שקנינו בשדה דב היה לא לעניין, אידיוטי, הזוי".
שיכון ובינוי זכתה במהלך 2022-2020 בחמישה מכרזים להקמת פרויקטים להשכרה ארוכת טווח בדרך השלום ובשדה דב בתל אביב, באור יהודה ובלוד, בתמורה מצטברת של 2.7 מיליארד שקל. את מירב העניין תפסה הזכייה בשני המכרזים בשדה דב. בדצמבר 2021 היה זה מכרז להקמת 324 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח בתמורה ל־830 מיליון שקל, ובאפריל 2022 להקמת 521 יחידות דיור בתמורה ל־1.2 מיליארד שקל. היא נטלה לשם הלוואות של 1.8 מיליארד שקל, כשריבית הפריים באותו החודש עדיין עמדה על 1.6% אך במהלכו החלה במסעה מעלה עד ל־6% כיום. עלייתה של הריבית פגעה בערך הכלכלי ובעלויות המימון של הפרויקטים והובילה לשיערוכים השליליים. שיכון ובינוי ניסתה למכור חלק מהחזקותיה בפרויקטים בשדה דב אך עד כה לא צלחה בכך.
החוב הפיננסי של שיכון ובינוי מגיע ל־12.4 מיליארד שקל, לעומת 10.3 מיליארד שקל בסוף 2023. החברה פועלת להקטינו, ובתחילת החודש התקשרה בהסכם למכירת 50%-40% מהחזקותיה בחברות הזכייניות של ארבעה פרויקטים שלה לפמילי אופיס פידליס בתמורה ל־73-58 מיליון שקל שצפויה להפחית את החוב הפיננסי ב־625 מיליון שקל. במקביל היא מנהלת מגעים למכירת 40% ממעונות הסטודנטים לידי החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב תמורת 145 מיליון שקל, ובמגעים למכירת 50% מקריית התקשוב, קריית המודיעין ואופק רחב — שלושה פרויקטים שאותם היא מקימה למשרד הביטחון. השלמת המכירות תסייע בהפחתת 1.9 מיליארד שקל נוספים מהחוב.
