סגור
מאגר גז כריש של אנרג'יאן
מאגר גז כריש של אנרג'יאן (צילום: רויטרס)

המלחמה באוקראינה העבירה אשתקד את אנרג'יאן מהפסד לרווח

חברת האנרגיה שמחזיקה במאגר כריש בישראל נהנית מעליית מחירי הדלקים בעולם מאז פלישת רוסיה לאוקראינה; דיווחה על רווח נקי של כ-17 מיליון דולר ב-2022 לעומת הפסד של כ-96 מיליון דולר ב-2021

אנרג'יאן, חברת האנרגיה העוסקת בחיפוש ובהפקת נפט וגז ומחזיקה במאגר כריש בישראל, עברה בשנת 2022 מהפסד לרווח, כך לפי דוחות החברה שהתפרסמו הבוקר (יום ה׳). אנרג׳יאן מציגה למשקיעיה הכנסות בסך 737 מיליון דולר בשנה החולפת, לעומת 497 מיליון דולר בשנת -2021 - עלייה של 48%. לפני הוצאות מס, עומד הרווח של החברה על סך של 422 מיליון דולר ב-2022, עלייה של 99% בהשוואה לשנת 2021 (212 מיליון דולר). לאחר הדיווח, מניית אנרג׳יאן שנסחרת בתל אביב ובלונדון עלתה ביותר מ-9%.
אנרג׳יאן מצטרפת למגמה של חברות הגז והנפט בעולם שהציגו עלייה משמעותית ברווחים מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בשל עליית מחירי הדלקים בעולם, ומדווחת על רווח נקי של כ-17 מיליון דולר ב-2022 לעומת הפסד של כ-96 מיליון דולר ב-2021 (הפסד שמקורו בתשלום מס משאבי טבע באיטליה, שם פועלת החברה גם כן). אנרג׳יאן תחלק למשקיעים דיווידנד של 30 סנט למניה.
בשנת 2022 הגדילה אנרג׳יאן את רזרבות הגז שלה ב-20%, בשל קידוחים של 5 בארות נוספים. לפי מנכ״ל אנרג׳יאן, מתיוס ריגס, החברה תעמוד בתכנון ותחל לספק כבר השנה 4.5-5.5 BCM של גז לשוק הישראלי, ״באופן שיתרום ליציבות האנרגטית של ישראל״. בפברואר השנה, ביצעה החברה משלוח ראשון של קונדנסט (תוצר לוואי דלקי של הפקת הגז) מישראל לשווקים באירופה.
באנרג׳יאן מעדכנים כי החלו להודיע ללקוחות על סיום תקופת ההרצה ועל כניסתם לתוקף של חוזי התקשרות לטווח ארוך, הליך שצפוי להסתיים בסוף החודש. עד סוף השנה מצפה החברה להתחיל בהפקת גז מבאר כריש צפון, עד כדי יכולת הפקה מקסימלית של 8BCM בשנה.
אנרג׳יאן מתייחסת בדוח הכספי גם להשפעת סיכוני משבר האקלים על החברה. לפי תרחישים שפרסמה בשנה שעברה סוכנות האנרגיה הבינלאומית ומפות הדרכים העולמיות לאיפוס נטו של פליטות גזי החממה עד שנת 2050, ללא התאמות לעידן של הפחתת פליטות וסיכוני אקלים גוברים מצד הנהלת החברה, עלולה החברה להתמודד עם ירידת ערך.
לפי הדוח, היקף ואופי ההשפעה העתידית של סיכוני האקלים על פעילות הקבוצה והשקעותיה העתידיות נמצאות בטווח של אי ודאות, שכן תהליכים רבים הנוגעים לכך אינם נמצאים בשליטתה של החברה. כך למשל השפעה של שינויים עתידיים במדיניות הממשלה, חקיקה ורגולציה, תגובות חברתיות לשינויי אקלים, הזמינות העתידית של טכנולוגיות חדשות ושינויים בדינמיקה של היצע וביקוש.